ב. ספר "לוחות העיבור" לר' רפאל הלוי מהנובר: שני טפסים שונים

ערן רביב

ספר "לוחות העיבור"   לר' רפאל הלוי מהנובר:

שני טפסים שונים

המאמר הוא חלק מנספח לעבודת דיסטרציה בהנחיית פרופ' עלי מרצבך וד"ר מאיר רפלד  במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן.

מבוא

רפאל לוי (הלוי) סגל יליד הנובר (1685 – 17 במאי 1779) היה מתמטיקאי ואסטרונום יהודי, התפרסם בעיקר עקב ספרו “תכונת השמים“ (שהודפס ללא ידיעתו ע"י ר' משה מטיקטין). רפאל הלוי התייתם בגיל צעיר מאביו, יעקב יוסף לוי, למד בישיבת פרנקפורט על נהר מיין, ואחר כך למד בכוחות עצמו מדעים ושפות.

רפאל הלוי עבד כמנהל חשבונות אצל יהודי החצר וולף אופנהיימר בהנובר. אחר כך משך את תשומת לבו של לייבניץ, שהיה איש החצר בהנובר, והפך לתלמידו ובן- חסותו. בהמשך היה מורה לפילוסופיה, למתמטיקה ולאסטרונומיה.

ספרו “תכונת השמים“ (אמסטרדם תקט“ז) עוסק באסטרונומיה, ובו ביאור להלכות קידוש החודש של הרמב“ם; כן פרסם לוחות אסטרונומיים שונים ומאמרים במתמטיקה. חלק מחיבוריו עדיין בכתבי יד, וחלקים מחיבוריו נחקרו לאחרונה ע"י אינג' איידלר מבלגיה. באחרית ימיו פרסם לוח לזמני היום בהלכה, והניח את היסודות החישוביים ללוח זמני היום ההלכתיים.[1]

ספרו "לוחות העיבור" מחולק לשני חלקים, החלק הראשון מציג טבלאות המבוססות על האסטרונומיה המודרנית של המאה ה- 18, טבלאות שבעזרתן אפשר לחשב חישובים אסטרונומיים לשם ידיעת זמני המולדות האמתיים, זמני הליקויים ועוד. חלקו השני של הספר מבוסס על טבלאות חישוביות להבנת מתודת החישוב של הרמב"ם בהלכות קידוש החודש.

הספר כולו מוצג כ- cookbook, בבחינת "כזה ראה וקדש", ללא הסברים מפורטים על הנחות היסוד שבעזרתן בנה את הטבלאות. כוונתו העתידית של המחבר הייתה להוציא לאור חלק שלישי מ"לוחות העיבור", חלק שבו יציג את ההנחות ההוכחות וההסברים לטבלאותיו, אולם חלק זה לא נדפס מעולם.

האיש וחיבוריו

רפאל הלוי מהנובר בן המאה ה-18[2] היה למדן מחונן ורכש השכלה תורנית[3] ומדעית.[4] שילוב רמתו הלמדנית הגבוהה עם דקדקנותו והקפדתו מחד גיסא ועם ענוותנותו מאידך גיסא באו לידי ביטוי בספר קטן הכמות ורב האיכות "לוחות העיבור". מטרת החיבור היא לתת את כל הכלים הנדרשים לביצוע החישובים על אודות גרמי השמים הקשורים להלכות קידוש החודש לרמב"ם. הספר חולק לשני חלקים, הראשון מבוסס על האסטרונומיה המודרנית של תקופתו, והשני מבאר את שיטת הרמב"ם בהלכות קידוש החודש.

חיבוריו שנדפסו בעברית:

  • תכונת השמים (אמשטרדם 1756): ספר שהודפס "מאחורי גבו וללא ידיעתו".
  • לוחות העיבורחלק א' (ליידן 1756): טבלאות עזר לחישוב מולדות ותקופות ע"פ האסטרונומיה המודרנית (של המאה ה- 18).
  • לוחות העיבורחלק ב' (הנובר 1757): טבלאות עזר לחישוב מולדות ותקופות ע"פ האסטרונומיה התלמאית להבנת הלכות קדוש החודש לרמב"ם.
  • לוח לזמני היום בהלכה (1766) – לוח רב שנתי המבוסס על התאריך הגרגוריאני והודפס כדף בודד.

חיבוריו שעדיין בכתב יד:

  • ספר חכמת התכונה – כתב היד הוהדר ע"י אינג' איידלר.
  • תכונת השמים הארוך– כתב היד הוהדר ע"י אינג' איידלר.
  • כללי סוד העיבור  והתכונה – כתב יד מספריית אוקספורד, Ox Mich 58, הוהדר ומוער ע"י אינג' איידלר.
  • סימני השווקים והירידים בערי גרמניה – (כ"י לונדון).
  • עברונות (כ"י לונדון).
  • קביעת ליקוי השמש (כ"י לונדון).
  • קובץ חבורי רפאל הלוי הנובר (כ"י לונדון).
  • חכמת האלגברה (כ"י אוקספורד).
  • דרוש על הגלגלים (ספריה הלאומית).
  • חשבון הקץ והתחיה (כ"י ברלין).

דקדקנותו

בהקדמה ללוחות העיבור, מעבר לדף השער, הנובר כותב:

רפאל הלוי 1

הקפדתו היתרה באה לידי ביטוי בכך שחתם בידו ממש על עותקי הספר שיצאו ממכבש הדפוס[5] והשתדל לנפות את הספר מכל טעות. ספריו שימשו בעיקר כ"חוברות לתלמידים"[6] לשם ריכוז החומר הנלמד כולל דוגמאות חישוביות.

כפי שאפשר לראות, אפילו הרווח בסוף השורה האחרונה תוכנן מראש כמקום החתימה, להשלמת השורה.

ענוותנותו

למרות גדלותו התייחס הנובר לספריו כטיוטה בלבד, וכך אנו קוראים בהקדמתו לחלק השני של לוחות העיבור (ההדגשות שלי – ע"ר):

"…גם צריך להודיע כי שמעתי שאחד מן לומדי תורה בשמו ר' משה טיקטין הדפיס באמשטרדם ספר אחד על תכונה על שמי בלי ידיעתי ובלי רשותי, והאיש היה פעם אחת אצלי ואמר לי שקיבל ספר הנזכר מאחד מתלמידי[7], ואמרתי לו שספר הזה היה ביד כל תלמידי והיה להם לזכרון על מה ששמעו ממני פא"פ (פנים אל פנים – ע"ר), כי באמת אינו ראוי לקרוא אותו בשם ספר, על כן כל מי שקנה ספר הנזכר אל יאשימני שיצא לאור דבר שאינו מתוקן כי לא היה דעתי מעולם שיבא ספר הלז אל הדפוס בלי הוספה, ואלקי אבי יהיה בעזרי להצילני שלא אשיג גבול אחרים אמן".

בסוף חלק א של לוחות העיבור כתב:

"…והתועלת היוצאין מן לוחות האלו אי אפשר לפרטם בספר קטן הכמות אמנם יש בהם תועלת גדול למי שנפשו חשקה להבין קדוש החודש להרמב"ם ובהרבה מקומות בתלמוד ואין רצוני להאריך בשבחם במקום שראוי לקצר אף שידוע למבינים…"

למדים אנו מדבריו גם על הקפדתו הרבה וגם על ענוותנותו היתרה.

פרטים ביבליוגרפיים

הסכמות

במחצית השנייה של המאה ה- 17, בעקבות הופעתו של שבתי צבי, עלה הביקוש להסכמות ובעקבות כך במאה ה- 18 כמעט שלא היה ספר נדפס בעברית (למעט סידורים וכדומה) ללא הסכמות.[8]

מבחינה זו הספר "לוחות העיבור" הוא יוצא דופן ונדפס ללא הסכמות. על כגון דא אמרו כבר הקדמונים "גדול מרבן שמו", שמו של המחבר כמומחה בתחומו הלך לפניו והספר התקבל בברכה בכל החוגים.[9]

מהדורות דפוס של "לוחות העיבור"

הספר הודפס במהדורה אחת על ידי המחבר[10] (חלק ראשון בליידן בשנת תקט"ז[11] – 1757, חלק שני בהנובר בשנת תקי"ז[12] – 1758), בבתי דפוס שלא הודפסו בהם ספרים עבריים.[13]

מקום הדפוס

לכאורה עולה השאלה מדוע בחר הנובר שלא להדפיס גם את החלק הראשון של הספר בהנובר אלא הדפיס אותו בליידן (הולנד, בקרבת אמשטרדם).

מבדיקת בתי הדפוס ומקומות ההדפסה עולה שבאותה תקופה בהנובר לא הודפסו ספרים עבריים כלל. הספר הראשון שהודפס בהנובר באות עברית היה "לוחות העיבור חלק שני",[14] ורק לאחר כ- 32 שנה, בשנת 1789, הודפס בהנובר ספר חבקוק.

בליידן, לעומת זאת, החל הדפוס העברי כבר בשנת 1588[15] ועד תקופתו של הנובר הודפסו בה כ- 40 ספרים עבריים. מחקרו של פוקס (ראה הערה 15) העלה שרפאל הלוי הביא איתו את האותיות לבית הדפוס בליידן.

הולנד בסוף המאה ה- 17 הייתה "מעצמת דפוס", במיוחד באמשטרדם ובסביבתה, ולכן ככל הנראה בחר הנובר להדפיס את ספרו בהולנד (בסמיכות גאוגרפית להנובר).

שינויים טיפוגרפיים במהדורת הנובר

אחד הראשונים[16] שעמדו על חשיבות חקר השינויים בין עותקים שונים של אותו הספר היה הביבליוגרף יצחק ריבקינד,[17] שהקדיש לכך סדרת מאמרים[18] בכותרת: "דקדוקי ספרים – לחקר התפתחות הדפוס העברי" , בהקשר זה ריבקינד כותב[19]:

"נקוט כלל זה בידך הבדיקה יפה בספרים, וכל המרבה בבדיקה מביא ברכה לידיעת הספרים העבריים וחקירתם, אצל טופסים עתיקים אין טוב כמו הקבלה בין שני אכסמפלרים דומים, מדף לדף ממש… אמנם אין להפחית ערכו של כל שינוי קל, מפני שמתוך ריבוי העובדות אפשר להוציא איזו מסקנות למה באו שינויים הללו, בשביל מה ואיך חלו ההבדלים שבדפוס…"

בדקנו עותקים אחדים של הספר[20] ולמרבית ההפתעה גילינו הבדלים בין העותקים!

 יצויין כי כבר בשער הספר מצאנו הבדל.  בעותק אחד שם הספר הוא "לוחות העיבור", ואילו בעותק שני  "לוחות העבור" (ללא האות יו"ד), ראה בנספח העתקי השערים.

מבדיקתנו עולה שככל הנראה הודפס הגיליון הראשון כולו[21] – 8 עמודים ראשונים (כולל השער) – פעמיים והוחלפו בחלק מהטפסים, פעולה זו אינה שגרתית בעידן סידור האותיות הידני, והצריכה השקעה נוספת בזמן ובממון.

אנו משערים שבמועד הסמוך לסיום ההדפסה הראשונה של "לוחות העיבור" חלק ראשון מצא הנובר שתי שגיאות דפוס (ככל הנראה טעויות העתקה), ועקב קפדנותו לא חסך מאמץ והדפיס את כל הגיליון (כולל השער), כאמור, בשנית כדי להחליפו בטופסי הספר שהיו עדיין תחת ידו. מסתבר שבמועד מאוחר יותר גילה כמה טעויות נוספות ולפיכך צירף בעמוד האחרון של החלק השני של "לוחות העיבור" – "לוח הטעות".[22]

עותק 'מתוקן' נמצא במהדורה סרוקה במרשתת באתר HebrewBooks (עותק שהוקדש לרש"י פין" על ידי חותנו, כמשלוח מנות http://www.hebrewbooks.org/46970), ונכנהו "עותק פין". בקובץ "פועל השם" צולם עותק שאינו מתוקן (גם עותק זה נסרק למרשתת באתר HebrewBooks).

אזכור הבחור ה"זעצער"

בספרים עבריים רבים הוזכרו סדרי הדפוס והפועלים[23] (ובמיוחד בספרים שבהם נשאר בעמוד האחרון מקום).

בספרו של הנובר לא הוזכרו הסדרים ואף ייתכן שסדר הדפוס היה נכרי,[24] במיוחד לאור העובדה שככל הנראה היה זה הספר היחידי שהודפס באות עברית בבתי דפוס אלו.[25] בחירת בית הדפוס התבססה ככל הנראה על מומחיות בהדפסת טבלאות ולוחות.

עותק רש"י פין                                                                                     עותק פועל השם

(בשורה ו עמודת יתרונות, הערך תוקן ל– 609)                        שורה ו עמודת יתרונות, ערך שגוי- 628)

השוואת מהדורות 1השוואת מהדורות 2

 

עותק רש"י פין                                                                                          עותק פועל השם

(הערך ל- כד שעות תוקן ל- 35)                                                             (הערך ל- כד שעות שגוי 55)

השוואת מהדורת 3                                                       השוואת מהדורת 4

חלק שלישי של "לוחות העיבור"

מתוך דבריו של הנובר בהקדמתו לחלק השני אנו למדים כי היה בכוונתו להוציא לאור חלק שלישי מספרו זה, המכיל את הרקע התיאורטי מלווה בהסברים ובהוכחות. וכך הוא כותב בהקדמתו לחלק השני:

"…ושם בחלק השלישי בס"ד יבואו הטעמים והמופתים (הוכחות – ע"ר) של הלוחות והחשבונות משני חלקים הקודמים, ושם אפרש כל פרטי הרמב"ם ז"ל והרבה הלכות סתומות הנמצאים בש"ס"

וכן כתב בקולופון[26] של חלק ראשון:

"…ואם יזכני השם יתב' להעלות חיבורי הגדול לבית הדפוס משם תראה כל חכמת לימודיות ובפרט סדר וחשבון התכונה ופירוש מספיק על קידוש החודש להרמב"ם. ופירוש כמה מאמרים סתומים בתלמוד. ובו כלול המופת[27] על לוחות האלו (ההדגשה שלי – ע"ר). כ"ד הקטן רפאל בלא"א החסיד החבר יעקב יוסף מבית לוי זצ"ל פה הנובר שנת תקי"ו לאלף השישי ליצירה ת"ו"

כאמור, לצערנו, חלק זה  לא ראה אור דפוס מעולם, ייתכן שמחמת קפדנותו היתרה..

איידלר ההדיר מכתב יד את הספר "תכונות שמים הארוך"[28]  וייתכן שמדובר בחלק מספרו השלישי.

נספח: 

שער לוחות העיבור הדפסה ראשונה – בכתיב מלא, עם האות יו"ד:

 לוחות העיבור

 

 השער של ההדפסה המתוקנת, שער לוחות העבור – ללא האות יו"ד:

 לוחות העיבור 2

——————————————————————————————–

העמוד מאחורי השער – עותק ללא חתימת ר' רפאל  הנובר (צילום עותק אוניברסיטת תל אביב):

 העמוד מאחורי השער

עותק הספריה הלאומית – חתום בכתב ידו:

עותק הספרייה הלאומית


הערות:

[1]ראה: יעקב לוינגר, "על זמן בין השמשות, ועל מילה בשבת של תינוק הנולד סמוך לצאת השבת: הבנת החתם סופר בשיטת רבנו תם", המעין 200 (טבת תשע"ב), עמ' 23-50 לוינגר מוכיח שהלוח לזמני היום של הנובר (1766) היה המקור לחישוב זמני היום בהלכה של ר' נתן אדלר רבו של החת"ם סופר, זמנים שהכתיב לחת"ם סופר בטרם נפרדו. הלוח פורסם גם בספרו של בניש, הזמנים בהלכה, חמו"ל 1996, עמ' 525, מעותק המצוי בספרייה הלאומית. לאחרונה מצאתי עותק נוסף (אך שונה!) של לוח זה שהוצג למכירה פומבית, ובע"ה נקדיש ללוח זה דיון נפרד.

[3] למד בצעירותו בישיבת פרנקפורט על נהר מיין.

[4] היה מבאי ביתו של המלומד הדגול לייבניץ, ואף היה מזכירו האישי במשך כשש שנים.

[5] ראיתי חמישה עותקים של הספר, שלושה מהם חתומים בכתב ידו (עותק המצוי בספרייה הלאומית, עותק באתר Hebrewbooks, וצילום העותק השמור בסמינר לרבנים בפריז הנמצא בידי אינג' איידלר מבלגיה). כל האקסמפלרים חתומים באותו מקום בדיוק!

העותק המצוי באוניברסיטת תל אביב וכן העותק המודפס בקובץ "פועל ה'", הם ללא חתימת המחבר, ייתכן שהמדפיס הדפיס עוד כמה עותקים למוכרם "מאחורי גבו" של המחבר, וללא ידיעתו.

[6] ראה בהקדמתו לחלק ב, ולהלן בסעיף הבא.

[7] בהקדמה לספר "תכונות שמים" מובא שר' משה טיקטין קנה את הספר מעיזבונו של אחד התלמידים, ושם מעבר לדף השער: "אמת ניתן לכתוב שקניתי ספר בשנת תק"ט לפ"ק בפרסום בשעת הכרזה מעזבון המנוח כהר"ר מאיר אושטרוט ז"ל בק"ק אלטונא ושם הספר הנזכר תכונת שמים והוא פי' נאה ומקובל על הלכות קידוש החודש להרמב"ם ז"ל ומכרתי אותו הספר באותו העת לתלמידי כחכמה זו התורני המופלא מוהר"ר משה במוהר"ר יקותיאל ז"ל מטיקטין יצ"ו לראי' באתי על החתום פה אמשטרדם יום ג' ח"י שבט תקטזיין לפ"ק הק' צבי הירשדעהן".

[8] ראה: חיים לשם, "הסכמות על ספרים", מחניים קו (תשכ"ו), עמ' מ"ד-נ"א, מאיר הברמן מאיר,  הספר העברי בהתפתחותו, ירושלים תשכ"ח, נספח ה – ההסכמות לספרים, עמ' 221-224

[9] הספר נלמד ע"י הגר"א ובספר "עליות אליהו" מוזכר בשמו שמצא שגיאה בספר.

[10] הספר הודפס מאוחר יותר ע"י מאיר פירדא (קרי- Fürth) בצמוד לספר "יראת שמים", דעסויא 1820– 1821.

[11] ע"י "האדון ליסאק".

[12] ע"י האדון שליטר – לא מצאתי עליו פרטים.

[13] ראה להלן.

[14] בשנת 1762 הודפסו שבעה דפים ששימשו כתפילה לימי היריון של "המלכה המבורכת בפרי בטן… שהאל… יברכם… [נעשה] בפקודת מורנו… אב"ד דק"ק הנובר ואגפיה, שיתפללו היהודים התפלה הזאת… כל ימי הריון המלכה בכל בתי כנסת המדינה" (אשתו של מלך אנגליה ג'ורג' השלישי שהיה "נסיך בוחר" של הנובר ובאחרית ימיו כונה "המשוגע"). הדפים הודפסו בעברית ובגרמנית, עמוד מול עמוד. הטקסט העברי והטקסט הגרמני שבשער משולבים זה בזה, חסר שמו של המדפיס [הפרטים הביבליוגרפיים על פי מפעל הביבליוגרפיה העברית – ביבליוגרפיה של הספר העברי ר"ל-תש"כ].

[15] על פי מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי ר"ל-תש"כ – שעל יד הספרייה הלאומית. ראה גם בספרו של פוקס
Hebrew typography in the Northern Netherlands, 1585-1815 : historical evaluation, and descriptive bibliography / by L.Fuks and R.G.Fuks-Mansfeld. Part 1 1984 pp 60-61.

[16] ראה: יצחק יודלוב, "שינויים טיפוגרפיים בספרים עבריים", בתוך הברמן מהלמן ורפאל (עורכים), ארשת חלק ו, ירושלים תשמ"א, עמ'95–122, קישורים למאמרים העוסקים בטיפוגרפיה עברית זמינים במרשתת ב- http://www.tau.ac.il/~stoledo/fonts/articles.html.

[17] 1895–1968, ביבליוגרף וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק.

[18] קרית ספר, ב, 54-63, ד, 273-580, י, 489-497.

[19] קרית ספר שנה שניה  חוברת א' (תרפ"ה) עמודים 54-55.

[20] ראה לעיל הערה מס' 7.

[21] מבדיקת סימני "שומר הקונטרס" (= שומר גיליון) אפשר לראות שהספר הודפס משני גיליונות כפולים (ארבעה דפים כל אחד) המסומנים באותיות B,A, ומעוד חמישה גיליונות רגילים (2 דפים כל אחד), המסומנים באותיות G,F,E,D,C. מעניין לציין שסימון מספרי הדפים בספרים החל רק במחצית השנייה של המאה ה- 15, אבל היו בספרים 'שומרי דפים' ו-'שומרי גיליונות' (קוסטודות בלעז) ששמרו על רציפות הספר והיו מורי דרך לכורכים. (ראה: א"מ הברמן, הספר העברי בהתפתחותו, ירושלים תשכ"ח, עמ' 41 ואילך.  וכן: מלאכי בית אריה, קודיקולוגיה עברית – טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי-הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי-היד בציוני תאריך, הספרייה הלאומית ירושלים (זמין במרשתת באתר הספרייה הלאומית), פרק ה: האמצעים לשמירת סדר הקודקס.

[22] מדפיסי הקובץ "פועל ה'" הרשו לעצמם לעשות בו כבתוך שלהם והעבירו את לוח הטעות לסוף חלק א של לוחות העיבור. במקורו הודפס לוח הטעות בסוף חלק ב של לוחות העיבור.

יש להעיר כי בעמוד כה נפלה טעות בשומר הדף (קוסטודה בלעז) ותחת שמל צ"ל משל, טעות זאת לא תוקנה בלוח הטעות.  המנהג להוסיף דף נספח המכיל לוח טעויות החל כבר בעידן האינקונבולות (דפוסי עריסה) – ראה: הברמן,  הספר העברי בהתפתחותו, עמ' 212 ואילך.

[23] סדר הדפוס היינו "הבחור הזעצער", פועל הדפוס היינו מחזיר את כל האותיות למקומן עם סיום הדפסת הגיליון. ראה: הברמן, "על חתימות סדרים ודפסים בסופי הספרים", מפרי העט והעת, ירושלים תשמ"א, עמ' 17 ואילך. וכן בספרו "הספר העברי בהתפתחותו", נספח ד – טעויות בספרים; יו"ט לוינסקי,  "הבחור הכותב והבחור "הזעצער'". מחניים (תשכ"ו), תל אביב תשכ"ו.

[24] עיין: הברמן, "טעות סופר, טעות דפוס או טעות מחבר"?, בתוך ספרו קבוצי יחד, ירושלים תש"מ, עמ' 217.

[25] ראה פרידברג, תולדות הדפוס העברי, אנטוורפן 1937, עמ' 17, וכן על פי בדיקה ב"ביבליוגרפיה של הספר העברי ר"ל-תש"כ" – לא הודפסו בבתי דפוס אלו ספרים עבריים נוספים.

[26] המילה colophon נכנסה ללטינית מיוונית – κολοφων – שמשמעהּ פסגת הר = קרי שיא הספר =סופו.

[27] מופת = הוכחה.

[28] נמצא במרשתת ב- http://www.ajdler.com/jjajdler/hanover.

תגובה אחת על ב. ספר "לוחות העיבור" לר' רפאל הלוי מהנובר: שני טפסים שונים

  1. פינגבאק: "גנוב הוא מאתי" | עם הספר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s