ב. הקפה של הרמב”ם

אבישי אלבוים

הרב דוד דב רביץ

חילופי מכתבים  אודות הסיפור "הקפה של הרמב"ם"

באחד מעלוני בית הכנסת מצאתי את הסיפור על "הקפה של הרמב"ם".

הכותרת משכה את עיני וקראתי את הסיפור. המסר של הסיפור  היא מידת הסבלנות.

לפניכם תקציר הסיפור:

א.

ר' שבתי פרנקל יזם הוצאה לאור חדשה של ספר משנה תורה לרמב"ם. לשם כך ייסד מכון  מיוחד, שהעסיק עשרות תלמידי חכמים מובהקים, שההדירו את משנה תורה ונושאי כליו. מהדורה זו ידועה בפי הלומדים בשם "רמב"ם – פרנקל", לכבוד ר' שבתי פרנקל, שמימן את כל המפעל הענק. 

ב.

ר' שבתי פרנקל לא חסך כל מאמץ כדי להשלים את המלאכה. באחד הימים רכש בממון רב ולאחר מאמצים רבים כתב יד של הרמב"ם עצמו ממוזיאון במצרים. כתב זה הובא אישית על ידו ונשמר בכספת מיוחדת במכון.

ג.

בעת שהוציאו את כתב העת נכנס סגן ראש המכון לחדר וכוס קפה בידו. הקפה נשפך על כתב היד והשחיתו. כתב היד הפך לבלתי קריא.

ד.

מה עשה ר' שבתי פרנקל  באותו רגע ? כיצד הגיב  נוכח האבדה הגדולה ?

הוא יצא החוצה ועשה כוס קפה חדש לסגן!

סוף סיפור.

הסיפור מעורר עניין רב  מהבחינה הביבליוגרפית. האמנם נמצא כתב יד מקורי של חיבור משנה תורה ?

זכור הוויכוח סביב חתימת כתב ידו של הרמב"ם על ספר המדע (משנה תורה כתב יד אוקספורד). החתימה רק מאשרת את מהימנות ההעתקה.   האם נמצא כתב יד נוסף?

וגם אם נניח שהסיפור לא דייק בפרטים ומדובר רק באחד ממפרשי הרמב"ם הקדמונים, עדיין יש כאן עניין לדעת מה זה ועל מה זה ?

 להלן צילום הכתבה:

 

פניתי לרב דוד דוב  רביץ , מעובדיו הבכירים של מכון הרב שבתי פרנקל, ובקשתי את תגובתו.

התברר לי שהתפרצתי לדלת פתוחה.  הרב רביץ פוגש את הסיפור חוזר על עצמו בכל מיני כתבים ודרשות חיזוק. 

הרב רביץ נענה ברצון לפנייתי להעלות את תגבותו על הכתב ולהעמיד דברים על דיוקם.

יראה הקורא וישפוט.

—————————

 

אודות המעשה בכוס הקפה וכת"י הרמב"ם והרב פרנקל.

כבר יותר מעשר שנים שהמעשה הזה מסופר בעלונים כתבי עת במאמרים בעיתונים ובדרשות למיניהם.

אתחיל מהסוף המעשה הזה לא היה ולא נברא. הרב פרנקל לא קנה אף כתב יד. הרב זצ"ל לא היה אספן או חובב עתיקות, ולצורך מפעלו העצום הוא לא נזקק לרכישת כת"י, בודאי ידוע לך אך גם למי שאין עיסוקו בזה, שבספריות הרבות בארץ ובעולם מצויים צילומים של מאות כת"י של ספר משנה תורה, וניתן לקבל צילום מהם בלי שום בעיה ובעלות הוצאות הצילום והמשלוח בלבד, ובשל כך לא היה צורך בקניית כת"י. [ידוע לי על מקרה אחד שבו שילם הרב פרנקל סכום מסויים עבור שימוש בצילומים של כת"י של אחד מנו"כ הרמב"ם].

הסיפור על המוזיאון וכו' הוא ילדותי ומתאים שיסופר ע"י מי שאינו מתמצא בהתנהלות מקומות כאלה.

כמו"כ ברצוני לציין שהרב פרנקל מימן את מפעלו האדיר מכספו שלו ומעולם לא לקח פרוטה מאף אדם.

לרב פרנקל לא היה שום חדר מיוחד ושמור, וכל ביתו היה פתוח לעובדי המכון.

כמי שעוקב אחר הסיפור הזה מתחילתו, אני נדהם לראות כיצד כל אחד שמספר את הסיפור הזה מוסיף פרטים משלו כדרכם של כל מספרי הבדיות.

למי שמתעניין לדעת מה בכל זאת היה ומה סיפר מי שהיה מזכירו הנאמן ויד ימינו הרב צ. ב. הרי המעשה: בעת שישבו הרב פרנקל ומזכירו ליד השולחן (שלא היה עליו שום כת"י או משהוא יקר ערך) שפך הרב צ.ב. בלי כוונה כוס קפה על השולחן ועל בגדיו של הרב, והרב בלי שום כעס  קם ממקומו הלך למטבח להכין עבור הרב צ. ב. כוס קפה אחר.

הרב פרנקל היה אדם נדיר במידותיו ובאצילות נפשו והתנהגותו גם כלפי מי שלא נהגו בו כראוי או הרבה מעבר לזה…  היתה מדהימה ולעיתים לא תאומן, ואין צורך בסיפורי הבל כדי לתאר את דמותו.

במידת האמת שלו הוא סלד מאי דיוקים ובודאי מגוזמאות, ולפיכך בטוחני שאני עושה לו נחת רוח מרובה בהעמדת הדברים על דיוקם.

 

בברכה

דוד דוב רביץ

הוצאת שבתי פרנקל

 

נ.ב. ברצוני לצרף לכאן סיפור [שלא ראיתיו, אבל שמעתי אותו ממקור נאמן] שפעם השתתף ראש ישיבת חברון הגאון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל בשמחת שבע ברכות של אחד מתלמידיו, וגם כאשר התפזר קהל המשתתפים המשיך הגר"י סרנא לשבת במקומו עד שעזב אחרון האורחים את המקום , ואז התברר שתוך כדי השמחה שפך החתן בלי כוונה כוס שתיה על מכנסיו של ראש הישיבה, וכדי שהחתן [שלא היה מודע למה שקרה] לא ירגיש שלא בנוח המתין ראש הישיבה עד שהקהל יתפזר.

———————————————————————————————