א. נסיעה לבדיקת עזבונו של חיים גראדה

 חיים לוי, המחלקה לקטלוג, הספריה הלאומית. 

בחודש דצמבר נשלחתי על ידי הספרייה הלאומית לייווא (יידישע וויסנשאַפֿטלעכע אינסטיטוט) בניו יורק. המטרה הייתה לבדוק את הארכיון של סופר היידיש הגדול חיים גראדה. גראדה נפטר כבר לפני שלושים שנה אבל הארכיון שלו והספרייה נשארו בביתו עד שאשתו אינה הקר-גראדה הלכה לעולמה במאי בשנה שעברה.

לצערנו הרב מנעה אינה גראדה הוצאה מחדש של כתבי בעלה וכן לא אפשרה לתרגם את כתביו לשפות אחרות. התרגומים שיש לנו בעברית הם ישנים ויצאו עוד בחייו של הסופר.

גראדה נחשב על ידי רבים לגדול סופרי יידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 ורק משום שלא היה מוכר כמו בשביס זינגר לא זכה בפרס נובל לספרות.

בין יצירותיו המפורסמות נמנות "צמח אטלס" על ישיבת נובהרדוק, שם הוא למד. אחת הדמויות החשובות בספר היא "המחזה אברהם" המזוהה עם "החזון איש" שאצלו למד גראדה במשך שבע שנים. יצירות חשובות אחרות הן: "העגונה", "שבתותיה של אמי", "הפולמוס שלי עם הרשל ראסיינאי" ועוד.

מטרת הנסיעה שלי ושל ד"ר אביעד סטולמן – אוצר היהדות בספרייה הלאומית הייתה לעבור על הארכיון ולבדוק האם כדאי לספרייה לרכוש אותו. מטרה נוספת הייתה לנהל משא ומתן עם ייווא בקשר לרכישה משותפת של הארכיון. עיקר זמנו של ד"ר סטולמן הוקדש למשא ומתן הזה.

הארכיון נאסף על ידי העובדים של ייווא מהדירה בה התגוררו גראדה ורעייתו. החומרים היו מפוזרים שם, לפי עדותו של גונאר, עובד ייווא שאסף את החומר, בכל מקום בדירה בלי שום סדר ובמצב לא טוב. עובדי ייווא אחסנו את כל מה שמצאו ב- 36 קרטונים והביאו אותם למשמרת בייווא. הם חילקו את החומר לפי נושאים כלליים: כתבי יד, מכתבים, שירה וכד'.

עברנו על רוב הקרטונים במהירות ובאופן מדגמי משום שלא היה לנו הרבה זמן. אסרו עלינו לצלם משום שהחומר לא שייך להם כי אם לעיריית ברונקס עד שתתקבל החלטה סופית איפה יהיה הארכיון. מצאנו עותקים רבים של יצירות ידועות מודפסות במכונת כתיבה עם תיקונים של חיים גראדה. שירים רבים שכתב וכן מכתבים רבים מאוד. חלק מהמכתבים (עברנו על חלק קטן מאוד) הם מאישים ידועים כמו הרבי מליובאביץ' מנחם מנדל שניאורסון שכתב לגראדה כמה וכמה מכתבים. יש מכתבים מסופרי ומבקרי ספרות יידיש כמו:
אהרן גלנץ לעיעלעס, טורקאוו, מוקדוני, טרונק, נחום ייד, יפים ישורין, חנה מלאטעק, אוריאל וויינרייך. יוסף אופטושו, ה. לייוויק, יחיאל טרונק, שמואל ניגער, י.ד. ברקוביץ, אברהם סוצקבר, שהיה חברו עוד מהתקופה בה היו שניהם חברים ב"יונג ווילנע", חנא שמרוק ועוד.

חנא שמרוק (חוקר ספרות יידיש החשוב) מפציר במכתבו לגראדה משנת 1977 שימסור לו את החומר עליו דיברו לשם הוצאת הספר ב"מוסד ביאליק". כנראה החומר לא נשלח לבסוף והספר שלא מוזכר שמו במכתב לא יצא.

כמו כן יש מכתבים מחוקרי יהדות כמו אפרים אורבך, שאול ליברמן, סאלו בארון ועוד.

לא מצאנו, לפחות לא בבדיקה המהירה שעשינו, כתבי יד של ספרים שלא היו ידועים. אהרן לנסקי מ- Yiddish Book Center אמר לי שהוא גילה שם כתב יד אחד שלא היה ידוע.

בסופו של דבר הנסיעה עלתה יפה. הספרייה הלאומית וייווא סיכמו על רכישה משותפת של הארכיון כשהוא יישאר בניו יורק והספרייה הלאומית תוכל לקבל מוצגים משם בכל פעם שתרצה לשם תערוכות. בנוסף כל החומר יקוטלג על ידי ייווא, ייסרק ובסופו של דבר יועלה לאתר שיציג, לפחות חלקים מן הארכיון לקהל הרחב.

בראיון לעיתון פֿאָרװערטס אמר מנהל ייווא, יהונתן ברנט ששני המוסדות יישאו באחריות משותפת לתרגום, פרסום ודיגיטציה של החומרים הנמצאים בארכיון. ובנוסף יש רצון להתחיל להוציא את כתבי גראדה ביידיש, מחדש, מהר ככל האפשר וכן להתחיל במפעל תרגום של כתביו.

בזמן הפנוי שהיה לי הלכתי הרבה מאוד ברגל. המקום שמשך אותי במיוחד היה אזור Lower East Side שבראשית המאה ה- 20 היה מרכז ההתיישבות היהודית בניו יורק. היום זה China Town. די הופתעתי כשראיתי במרכז האזור הסיני בית כנסת עם שלט של קהילת יאנינה מיוון.

 

על קיר בית הכנסת יש שלט באנגלית שמסביר מה הוא בית הכנסת הזה ומה היא קהילת יאנינה