ב. דו"ח נסיעות – הכנס ה-45 של ה-Association of Jewish Libraries בסיאטל, ארה"ב 4-7 יולי, 2010

רחל משרתי

מחלקת ארכיונים

הספרייה הלאומית

ברוכים הבאים לסיאטל

סיאטל עיר יפה, אמריקאית טיפוסית, על אגם. אני הרגשתי שם מיד כמו בבית באנגליה כי מדברים כל הזמן על מזג האויר. (כשלא קורה כלום, על מה נשאר לדבר?) אמרו שאחרי ה-4 ביולי הקיץ מתחיל ובאמת בשבת ירד שם גשם קל, ויום ראשון היה 4 ביולי וביום שני זרחה השמש! בכלל כשעזבתי היה גל חום!

כולנו שמענו על סיאטל בגלל הסרט – Sleepless in Seattle  ובאמת כשלקחתי סיור בעיר ובסביבותיה לקחו אותנו למקום שצילמו את הסרט. חברת Microsoft  ממוקמת בסיאטל היום וראינו – מרחוק – את האזור שבו גר Bill Gates. בנוסף נוסדו בסיאטל חברות Amazon.com ו-Starbucks.

סיאטל התפתחה מאוד בעשור האחרון על המאה ה-19 בעקבות ה-Klondike Gold Rush  הבהלה לזהב כי היא הייתה התחנה האחרונה להצטיידות לפני היציאה לדרך לאלאסקה וקנדה. כמובן היהודים גם היו מעורבים…

יהודים בסיאטל

היו שלושה גלי הגירה עקריים של יהודים לסיאטל:

1.      1845 – חלוצים יהודיים, דוברי גרמנית ממרכז אירופה

2.      בסביבות העשור האחרון של המאה ה-19 ממזרח אירופה

3.      יהודים ספרדים מטורקיה, יון ורודוס בתחילת המאה ה-20.

אחרי מלחמת העולם השניה הגיעו יהודים משנחאי ובשנים האחרונות הגיעו רוסים.

יש חברה היסטורית יהודית ב-Washington State  שהיא קטנה אבל פעילה ואחד ההרצאות הייתה על שיתוף הפעולה שלה עם אוניברסיטת Washington State בדיגיטציה של  אוספי התצלומים שלה.

הכנס

ה-AJL נוסד ב-1965 כתוצאה משילוב של שני ארגונים. ה-Jewish Librarians Association שנוסד ב-1947, עסק באוספי יהדות במוסדות אקדמיים, מחקריים וארכיונאים. ה-Jewish Library Association, שנוסד ב-1962, עסק באוספים בבתי כנסת, בתי ספר ומרכזים קהילתיים.

המבנה הארגוני של ה-AJL משקף את השילוב הזה – ויש בו שתי מחלקות:

1. ה-RAS שעוסק ב-Research Libraries, Archives and Special Collections
2. וה-SSC שעוסק ב-Synagogues, School and Centres.

לכן, בכנס היו ספרנים השייכים לשתי המחלקות והיו מושבים וישיבות מיועדים לשני הקהלים.

 

 

המושבים

טיב ההרצאות היה מגוון ומעניין. היו הרצאות טכניות על ענייני קטלוג ו-RDA (סטנדרטים חדשים לתיאור ונגישות), הרצאות בענייני טכנולוגיות כמו גישה לקטלוגים מהפלאפון וכלכלה יהודית באינטרנט, הרצאות על תרבות יידיש, אספנות של ספרים מיוחדים, ספרות ולימודי ספרנות. היה גם מושב שלם על עדכונים בקטלוג בישראל ובספרייה הלאומית.

חלק נכבד של הכנס הוקדש לאוספים מיוחדים וארכיונים בספריות. ביום הראשון של הכנס הוקדש מספר ניכר של ההרצאות לדיון באוספים מיוחדים:

1.                   Researching Sephardi Jews: הרצאה אחת שהציגה את סיפור האוספים היהודיים הספרדיים ב'ישיבה יוניברסיטי' וסקרה אותם, והרצאה שנייה על שימוש במדיה חברתית כדי לעודד יצירת ארכיונים מקוונים בתחום הלימודיים היהודיים-ספרדיים.

2.                   Resources at Yad Vashem: הרצאה שדנה במיזוג שירותי היעץ של הספרייה, הארכיון וארכיון התצלומים ביד ושם.

3.                   Manuscripts and Archives: הרצאה אחת על אוסף כתבי היד העבריים באוניברסיטת קולומביה וההרצאה שלי על הסקר ההיסטורי של המשתמשים במחלקת כתבי היד והארכיונים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

4.                   Processing collections: זכריה בייקר דיבר על הדיגיטציה של אוסף תל אביב על שם אליסף רובינזון – תהליך ההחלטות, שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות, ענייני קניין רוחני וכו'.. האוסף פרי ידיו של אליסף רובינזון, מוכר ספרים עתיקים מפורסם בתל אביב, והוא כולל כ-500 ספרים וחוברות וכשש וחצי מטר מדף של חומר ארכיוני: כרזות, גלויות, מסמכים, תצלומים, תוכניות בניין ועוד..מילות המפתח בקטלוג הן Library of Congress Subject Headings ויש דף מקורות עם קישורים לאתרים רלוונטיים.

מכיוון שלא יכלו לעשות דיגיטציה של כל האוסף, החליטו לסרוק מגוון מרכיבים שונים שבאוסף – בערך 50%. סרקו חלק מהאפמרה (כרזות, גלויות וכו') והמסמכים – התחילו בתיקים שיש בהם מסמכים עות'מניים, גלויות ("כי היה קל") – וספרים. סרקו את הספרים והעלו אותם לאתר. המדיניות לגבי זכויות יוצרים היא שאם יש תלונות, יורידו את הסריקות. רצו לסרוק גם את המפות אבל הזמן אזל. זכריה אמר ש-Library of Congress Subject Headings לא מתאימים כל כך לקטלוג גלויות אבל כך עבדו. כששאלו אותו לגבי תיוג חברתי (זיהוי חומר על ידי הציבור הרחב) באמצעות הטכנולוגיה של ווב 2, הוא השיב שהוא לא מתלהב מזה ועדיין מעדיף שהסמכות נשארת אצל הספרן. אפשר לראות את האוסף באתר של אוניברסיטת סטנפורד .

5.               המושב העיקרי ביום השני על אוספים מיוחדים וארכיונים עסק בשיתוף הפעולה בין החברה ההיסטורית היהודית של מדינת וושינגטון לבין ספריות אוניברסיטת וושינגטון. הוסבר, ששיתוף הפעולה אפשר את פיתוחו ושמירתו של ארכיון החברה ההיסטורית היהודית ופרטו את תהליכי הקבלה והטיפול באוספים. הסבירו איך הנגישו את ה- finding aids והתצלומים מן האוסף באינטרנט. בהרצאה סקרו את האוספים המיוחדים של ספריות האוניברסיטה, מי משתמש בהם ואיך אפשר להגיע אליהם באינטרנט. דיברו על קטלוג אוספי התצלומים, אחזור, finding aids לכל אוסף ו-master finding aid עבור כל האוספים ביחד (הם מחולקים לפי תורם) וה-EAD finding aids (זה מאפשר להם להעלות את ה-finding aids לאינטרנט). בעתיד מקווים שיהיה קישור בין תצלום למסמך רלוונטי. חילקו דוגמאות של טפסים בהם מוותרים על זכויות יוצרים ומסכימים להנגשת החומר לקהל הרחב המשתתפים במסגרת פרויקט העדות בעל פה והתורמים חומר היסטורי למוסד.

המושבים האלה מדגישים את החשיבות העולה של אוספים מיוחדים וחומר ארכיוני בהקשר ספרייתי. שיחות עם משתתפים נתנו לי הזדמנות לשאול איך ספריות שונות מתמודדות עם עניינים שאנו נתקלים בהם יום יום. לדוגמא:

1. איך להגיב לבקשות לראות חומר שטרם סודר ונרשם? היו תשובות שהציעו בדיקה שטחית של החומר (אם כמות החומר מספיק קטנה) לפני שנותנים אותו והיו תשובות שלפיהן אין לתת את החומר לעיון אך חייבים לציין ב-finding aid שהחומר לא רשום ולא נגיש לקהל.
2. איך להתמודד עם בקשות לצילומים וסריקות של חומר ביחס לבעיית זכויות יוצרים – התשובות התייחסו לרצון הספרייה לתת צילום או סריקה בכלל, ולשלוח את הבקשה ישירות לעורכי דין של הספרייה.
3. מה מדיניות הספריות להעלאת חומר דיגיטלי לאינטרנט – הגישות נעו מבדיקת כל פריט לגבי זכויות יוצרים עד להעלאת החומר לאינטרנט עם נכונות להוריד אותו במקרה של תלונות.

פרופ' יוסי גלרון, שקיבל פרס על העבודה הביבליוגרפית שלו, נתן הרצאה בנושא ועל ההיסטוריה של ביבליוגרפיות ולקסיקונים של סופרים עברים וישראלים.

AJL וישראל

לפחות ארבעה מהמשתתפים החדשים היו ישראלים. יש כיום ישראלים רבים שעובדים כספרנים באוספי היודאיקה וגם בספריות אוניברסיטות רגילות  – לדוגמא אוניברסיטאות דיוק, קולומביה,  פרינסטון וספריית הקונגרס.

ה-AJL מעוניין מאוד בקשרים עם הספרייה הלאומית ועם ספריות בארץ בכלל. אני מבינה שהמושב של אלחנן אדלר ואביעד סטולמן היה מלא. בישיבות המסכמות ביום ד', בשתי הישיבות שאני נוכחתי בהן – ישיבת ה-RAS והאסיפה הכללית, מר ג'ים רוזנבלום, היו"ר החדש של ה-AJL, הבהיר שלספרייה הלאומית יש משאבים עבור דיגיטציה והוא קרא לחברים ליצור קשר עם הספרייה הלאומית על מנת לבצע פרויקטים דיגיטליים משותפים ולקשר את הספרייה הלאומית עם פרויקטי דיגיטציה בארה"ב. חברי ועד הדיגיטציה של ה-RAS אמרו שהם רואים את  הספרייה הלאומית כמובילה פרויקטי דיגיטציה. לדעתו של מר רוזנבלום  הספרייה הלאומית שואפת להיות המובילה בתחום הדיגיטציה כאשר יווצר הקשר למאגרי מידע שלה.

ארוחת בוקר אחת ישבתי בשולחן עם מר רוזנבלום ונציגי ספריית הקונגרס והם ניהלו דיון על מיקום הכנס לשנת 2013. שאלתי אותם אם הכנס מתקיים לפעמים בחו"ל. ענו לי שפעם אחת התקיים הכנס בירושלים, אבל זה מאוד יקר כשזה בחו"ל ובמיוחד שרב חברי הארגון הם אמריקאים, כך שיותר מעשי לקיים את הכנס בארה"ב. הארגון מעודד כנסים אזוריים – ואמנם היה כנס כזה בארץ בסתיו 2010.

לסיכום, הכנס היה גם מעשיר, גם מעניין וגם מהנה. הכרתי ספרנים ממגוון ספריות אקדמיות – ספרנים של אוספי יודאיקה וספרנים מספריות אקדמיות מן המניין. למדתי על ה-AJL, איך הארגון פועל, מה השאיפות שלו, החשיבות שלו עבור הספרנים האמריקאים והתוכניות שלו. חוויה חיובית בהחלט.