בס"ד
בגליון הנוכחי מוסט הזרקור אל ירכתי האולם. אל תחום מיוחד, נדיר במחוזותינו, שאינו מצוי בספריות חדשות – אל כתבי היד.
בעידן הדיגיטאלי, בו ספר מודפס הוא פריט לא מעודכן, הרי כתבי היד שייכים לפרה-היסטוריה. אולי זהו סוד קסמם: לכל כתב יד תעודת זהות אישית וייחודית, המבדילה אותו מחבריו .
בגליון שלושה מאמרים:
א.
ד"ר עזרא שבט מפרסם חידושים מתוך עבודתו במכון לתצלומי כתבי יד בבית הספרים הלאומי בבלוג 'גילוי מילתא בעלמא'. בחרנו סיפור אחד מהרבים שפרסם בבלוג, המשקף את המיוחדות בעבודת הזיהוי של כתבי יד וקטלוגם.
ב.
ד"ר בנימין ריצ'לר ראה אלפי כתבי יד במהלך עשרות שנות עבודתו במכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית עד פרישתו לגימלאות. עתה בהגיעו לגיל שבעים (עד מאה ועשרים!!!) התגלגלו תחת ידיו כמה כתבי יד שעוררו אותו למחשבות אישיות על מה שצופן לו העתיד.
ג.
בספריית הרמב"ם (בית אריאלה) בתל אביב מוצגת תערוכה 'השלם את החסר'. פריטים נדירים שבהם משולבים עמודים מודפסים עם עמודים בכתב יד. נביא סקירה קצרה על התערוכה.
שנה טובה לפרט ולכלל
אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
עורך.
Safranim's Blog 