עותק דיגיטאלי של ספרי יזכור (Memorbuch) באתר ספריית ישיבה – אוניברסיטה (YU) בניו יורק
כמיטב המסורת של "גליונות ספרני היהדות" אנחנו ממליצים על אתר המציג ספרים סרוקים ברשת. הפעם עלה ברשת פריט יפהפה מאתר ספריית ישיבה-אוניברסיטה בניו יורק, המייצג סוגה ספרותית מיוחדת "ספרי יזכור". ספרי יזכור כוללים שמות נפטרים הנאמרים בעת תפילת הזכרת נשמות בבתי כנסת בקהילות אשכנז (להבדיל מספרי יזכור לקהילות שנחרבו).
ספרי יזכור (Memorbuch) הינם כתבי-יד שנכתבו בעברית, כללו שמות נפטרים, נשמרו בבית-הכנסת בדרך-כלל ונקראו שם במלואם או בחלקם פעמיים בשנה. הם שייכים למסגרת התרבות האשכנזית-מרכז אירופאית ולארצות דוברות גרמנית. זמנם מקיף ברוב הקהילות היהודיות את ימי-הביניים עד סוף המאה 19.
על פי האנציקלופדיה יודאיקה, הז'אנר של Memorbuch קיבל את שמו בגלל שהספר נקרא על ידי החזן על הבימה ולא ממקומו הקבוע מול "עמוד"החזן. memar (או memoria בלטינית) היה המונח המקובל שבו השתמשו יהודי מרכז אירופה ל"בימה"
אחד מן היפים והמיוחדים בין ספרי היזכור מוצג באתר ספריית הישיבה – אוניברסיטה (YU) בניו יורק.
מדובר בספר יזכור של קהילת Auras בשלזיה , לא רחוק מהעיר ברסלאו.
הספר נכתב בשנת 1765 ובו איורים מקסימים פרי עבודתו של בנימין זאב בן אליקום גצל כץ.
איורים אלו נרשמו בסגנון אומנות הרוקוקו (Rococo).
מחציתו הראשונה של הספר כוללת תפילות שונות שנאמרות על ידי החזן. שמות חברי הקהילה שנפטרו מוזכרים בהמשך.
דוגמא נוספת לסוגה זאת הוא הMemorbuc של פרנקפורט. עותק דיגטאלי נמצא באתר בית הספרים הלאומי. ספר זה זכה למחקר יסודי ע"י ד"ר צביה קורן-לב ז"ל.
קישורית לצפייה בספר המלא באתר הספרייה
להרחבה על ספרי הממורבוך ראה:
קאטאנקע, שלמה. הממורבוך, שהוא קונטרס הזכרת נשמות דק"ק בעכהאפען. בתוך ספר 'מקום שנהגו'. לונדון תשע"א (2011) עמ' 327-373
על הזכרת נשמות ראה:
זימר, יצחק (אריק). מנהג "מתנת יד" ו"הזכרת נשמות". בתוך ספר ' לא יסור שבט מיהודה'. ירושלים תשע"א (2011) עמ' 71-85
Safranim's Blog 