ג. איור של הכותל המערבי כפתרון לשאלת זיהוי בית הדפוס?

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם

הרב ר' רפאל יוסף חזן (החק"ל) חי בין השנים תק"א-תקפ"א (1741-1820).  היה דיין ו'רב מתא' בקהילת אזמיר.  עלה לירושלים  בשנת תקע"ג  (1813) ושימש בסוף ימיו כ'ראשון לציון'. חידושיו נדפסו בסדרת ספריו "חקרי לב", שנים עשר חלקים שנדפסו  בין השנים תקמ"ז-תרל"ה (1787-1875) בבתי דפוס שונים בשלוניקי, ליוורנו, אזמיר וירושלים. על שם ספריו כונה 'החק"ל'.

הכרך האחרון בסדרת חקרי לב נדפס בירושלים בשנת תרל"ה (1875) ומכיל: [2], פ ד'.

שושנה הלוי בספרה  'ספרי ירושלים הראשונים'  (מהד'  ירושלים תשל"ו עמ' 104) מעירה שתי הערות אודות הדפסת ספר זה:

1. בית הדפוס הרשום בשער אינו בית הדפוס בו נדפס לבסוף  הספר.

2. עשרה הדפ' האחרונים בספר נדפסו  בבית דפוס אחר.

לאחרונה התבקשתי להביא  לספרייה אוסף קטן של ספרי קודש מדירה פרטית בתל אביב. בעל הדירה סיפר לי כי הוא נכדו של בעל בית מלון שהיה קיים בתחילת המאה הקודמת ביפו ושחלק מהספרים ירושה לו מספריית  בית המלון. בדקתי את הארגזים וביניהם  מצאתי עותק  של ספר חקרי לב, חלק השנים עשר, שנדפס בירושלים תרל"ה.  עותק זה מסתיים  בדף סה מדפי הספר ולאחריו נדפס איור בולט של הכותל המערבי.  בעותק זה נשלמו חידושיו למסכת שבועות ותו לא.  יתר חידושיו, שנדפסו  בשאר עותקי הספר הידועים –  לא נדפסו כאן.

שושנה הלוי מזכירה שלשה דפוסים שונים בנוגע להדפסת  חלקי הספר:

1. בדף השער: צבי הירש הכהן ושותפיו
2. ע' דפים ראשונים: יצחק גושצינני ומיכל הכהן
3. דפים עא-פ: אליהו ומשה חי ששון

השאלה היא, האם העותק שלפנינו נדפס באחד מבתי דפוס אלו? האם ידועים עותקים נוספים כאלו?  מעניין כי בספר שמצאתי כרוכים יחדיו שני עותקים מטיפוס זה של הספר!

כאמור, בעמוד האחרון נדפס איור בולט של הכותל המערבי.

התעלומה תיפתר אם נדע באיזה בית דפוס השתמשו באיור זה. אבקש את עזרת הקוראים:  האם ידוע באלו ספרים נוספים נדפס איור זה?