אבישי אלבוים
מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
תל אביב
גוזמאות והפלגות בתיאור של אדמו"ר אברהם יהושע השל מאפטא,
"אוהב ישראל", (תק"ח 1748- תקפ"ה 1825).
על מהדורות שונות של "סדר הדורות החדש" למנחם מנדל בודק.
מהדורה ראשונה. עותק ספריית הרמב"ם
האדמו"ר מאפטא,היה מתלמידי רבי אלימלך מליז'נסק, זקן האדמו"רים בדורו ודמות מרכזית ורבת השפעה על כל אדמו"רי החסידות במזרח אירופה.
לאחרונה העמידני מכובדי ד"ר רן הכהן מאוניברסיטת תל אביב על שינויי נוסח בתיאורו של ה"אוהב ישראל" במהדורות שונות של ספר "סדר הדורות מתלמידי הבעש"ט", המוכר גם בשם "סדר הדורות החדש". ספר זה, פרי עטו של מנחם מנדל בודק, הוא לקסיקון של גדולי החסידות, המופיעים בו לפי סדר הדורות. מנחם מנדל בודק (תקפ"ה 1825 – תרל"ה 1874) הוא מחברם של ספרים רבים ובהם אסף ספורי חסידים ורעיונות חסידיים. עליו ועל חיבוריו ראה בהקדמתו של פרופ' גדליה נגאל להוצאה ביקורתית של "סיפורים חסידיים". תל אביב, הוצאת ירון גולן, תשנ"א.
לאחר עיון ב"חסרונות", מתקבל על הדעת ששינויים אלו נעשו כצנזורה של תיאורים מופרזים, העלולים לעורר תמיהה אצל הקוראים.
קטעים אלו הושמטו או צונזרו:
"הרב הקדוש מאפטא ז"ל יודעי חן אמרו עליו שהיה בו ניצוץ נשמת רבה בר בר חנה כי היה דובר דבריו בגוזמאות והפלגות לא נשמע כמוהם וכל תוכן פנימיותן היה דברים עמוקים מסוד ד' ליריאיו. ופעם אחת היה לפני הרב הקדוש מוה' ברוך ממעזבוז ז"ל נכד מרן הבעש"ט ז"ל והיה מספר לפניו סיפור נורא בגוזמא והפלגה גדולה. והרב מוה' ברוך ז"ל אמר לפני כל אנשי שלומיו לא ראיתי עוד איש כמוהו אשר תהיה בפיהו פלס ומאזני זהב לפלס ולשקול כל דיבור ודיבור.
הרב הקדוש מאפטא היה מקובל גדול ונורא והיה מספר לכל שורש נשמתו כמה פעמים היה בגלגול וכמה מדרגות שהיה לו בגלגולים הקודמים כמפורסם והעמיד תלמידים הרבה…"
מתוך המהדורה הראשונה. לבוב תרכ"ה
בדיקה של המהדורות השונות של הספר מגלה כי שינוי זה קיים בחלק מהמהדורות בלבד. מעניין לציין כי ישנן מהדורות מאוחרות, שבהן חזרו הפסקאות החסרות והושלמו כפי שנדפסו במהדורה הראשונה.
במפעל הביביליוגרפיה של הספר העברי מופיעות תשע מהדורות בין השנים תרכ"ה-תש"ה 1865-1945:
- לבוב תרכ"ה
- לבוב תר"ל
- לבוב (תר"מ בערך)
- לובלין (תר"ס בערך)
- (לובלין?), (תרס"-?)
- לובלין תרפ"ז (ד"ס של מס' 5)
- לודז' (תרצ"א?) (ד"ס של מס' 5)
- סטו מרה תש"א
- [גרמניה תש"ה] (ד"ס של מס' 8)
בדקתי את העותקים המצויים בספריית הרמב"ם (בית אריאלה) ולהלן הממצאים :
במהד' [1] תרכ"ה מופיע ערכו בשלימות,
במהד' [8] תש"א מופיע ערכו בשלימות.
במהד' [5] (תרס""-?) מופיע ערך מצונזר.
במהד' [7] (תרצ"א?) מופיע ערך מצונזר.
לודז' (תרצ"א?). עותק ספריית הרמב"ם
מתוך מהדורת לודז' (תרצ"א?)
לסיום הערה לעורכי מאגר "אוצר החכמה".
המקטלגים של אוצ"הח אינם מבחינים בין מהדורות מקור ובין דפוסי צילום מאוחרים. אמנם אלו מהדורות צילום, אך יחי ההבדל הקטן ! לפעמים ישנן במהדורות הצילום השמטות של הסכמות או רשימות מנויים וכד'.
במאגר קיימים שתי מהדורות שונות של ספר "סדר הדורות". המהדורות קוטלגו על ידם כמהדורת לובלין תרס"-? ומהדורת סטו מרה תש"א. הטעות היא כפולה. שתי המהדורות הנמצאות שם אינן אלו כפי שקוטלגו.
א. לובלין תרס"-?
בשער הספר כתוב שנדפס בירושלים תשכ"ה. מהד' זו היא ד"ס של לובלין, העותק הנמצא באוצ"הח חסר בסופו שני עמודים (עמ' 87-88).
ב. סטו מרה תש"א.
הצילום הוא של מהדורת [גרמניה תש"ה].
במהד' סטו מרה ישנם [3] ע' הפרענומעראנטין בסוף הספר שאינן במהד' זו.
לצערי, ניתן לומר שאלו דוגמאות המלמדות על הכלל של חוסר דיוק ברישום המהדורות השונות.
Safranim's Blog 
תודה רבה על האזכור, וברכה מיוחדת על ההערה החותמת והחשובה בעניין אוצר החכמה.
כאמור, גרוע עוד יותר המצב ב-Hebrewbooks. תסתכל למשל על "אהל אלימלך" או על "אהל הרבי" או על "בית רבי" שם (ועוד רבים וטובים): חותמת האתר הוטבעה תוך מחיקת מקום ההוצאה ושנת ההוצאה! כעת אין שום דרך לזהות בוודאות את המהדורה (אני נוהג להשוות את מספר העמודים באתר למספרם בקטלוג הספרייה הלאומית, אבל גם כך הזיהוי רחוק מלהיות ודאי). וגם המידע המובא בקטלוג האתר, לא רק שהוא מנותק מהספר עצמו ולכן מועד לשגיאות, כבר מצאתי בו בפועל לא שגיאה אחת ולא שתיים – כלומר, הקטלוג מכריז על מהדורה מסוימת ובפועל מציג מהדורה אחרת. איום ונורא.
נקווה שהאתרים ייקחו לתשומת לבם את ההערה שלך.
חג שמח וכל טוב!
רן
אפשר להשתמש בתוכנת אקרובט (המלאה) כדי למחוק או להזיז את החותמת, ולראות מה כתוב מאחוריה.
יש לציין את דברי הרב קוק זצ"ל בתשובותיו עזרת כהן סימן ס"ח שכותב: "וידוע אצל החסידים שהגה"ק בעל אוהב ישראל מאפטא ז"ל הי' רגיל בחכמת קדושתו לדבר דבריו בלשון של גוזמאות גדולות"…