גבריאל יצחק רוונה,
ספריית אוניברסיטת הנגב, באר שבע
א.
בדורות האחרונים התווספו לספרות התורנית אמצעי עזר רבים המאפשרים איתור מידע בקלות יחסית. החל בספרי מפתחות למיניהם וכלה במאגרי מידע אלקטרוניים. עם זאת, דומה כי עדיין חלק גדול מציבור הלומדים אינו מודע לכלים אלה וליתרונות השימוש בהם. אף במוסדות החינוך, לרבות באלה שנועדו להכשרת המורים, לא מתקיים לימוד מסודר של הנושא. ביטוי למצב זה ניתן למצוא באתרי אינטרנט הכוללים שאלות וחיפושי מידע בנושאים יהודיים, בהם ניתן למצוא שאלות לא מעטות הזוכות למענה חלקי בלבד עקב אי היכרות מספיקה עם מנגנוני המידע. לקמן מספר דוגמאות לשאלות כאלה, כשלצידן תשובות הלקוחות ממאגרי מידע שונים.
ב.
לפנינו שאלה מתוך פורום ספרים וספרים של "בחדרי חרדים" ועניינה איתור חוברת בה מופיע שיר מסויים:
בקשת עזרה במציאת חוברת
במאמרו, מכתב רב"צ ציזלינג, שנדפס בתלפיות ז, כותב שמואל קלמן מירסקי:
"כדיבורו כן כתיבתו של ר' בן ציון ציזלינג זצ"ל מסולסל ונקי … שיר בשם 'אל תחרש' נדפס בחוברת מיוחדת ליום חתונתו של ר' אבא גולדברג נ"י (נכדו של הגרג"ז מרגליות זצ"ל) לבתה של אשת הגר"י בלזר זצ"ל, ואני זוכר מילדותי את הרושם שעשה אותו שיר המושר בפי הנאספים".
ושאלתי היא, האם יש אפשרות לאתר את אותה חוברת שנדפסה ליום חתונתו של ר' אבא גולדברג?
התשובה, שאינה מופיעה שם, ישנה בביבליוגרפיה של הספר העברי:
| מספר רשומה | 0160740 |
| מחבר | [ציזלינג, בן-ציון אריה ליב בן יוסף] |
| כותר | רנה ותפלה לעם מרדף מעזי נפש |
| המשך כותר עברי | … אשר בשם "צוררי בני שם" יכנו… נשאתי בשנת התרמ"ב בראשית הגלות עקבות פריצי חיות ההם, ערוכה בסגנון שירי רשב"ג וראב"ע… בן ציון ארי' ליב ציזלינג. |
| מקום ההוצאה(תקני) | [פולין?], |
| מקום ההוצאה(אחיד) | פולין Poland |
| דפוס | חש"מ, |
| שנת פרסום עברית | [אחר תרמ"ב, |
| שנת פרסום אזרחית | 1882]. |
| תאורת (תיאור פיסי) | 10 עמ'. 16°. |
| הערות | שיר בן טו בתים. פותח: למנצח אל תחרש מזמור לבני שם. מעבר לשער: "השירה הזאת כבר התפשטה… ומזמרים אותה בנגון ידוע במסבות ת"ח… בקשתי… להדפיסה… בשמחת נישואי בני… ונעתר לי. עוזיאל טובי' בהרב ר"א זצ"ל גאלדבערג". |
| אישים נוספים | גולדברג, עוזיאל טוביה בן א |
| שפה | עברית |
הנתונים שבידי השואל מאפשרים להגיע לרשומה בקלות באמצעות חיפוש חופשי ומכאן קצרה הדרך למצוא את החוברת בספרייה הלאומית. השימוש באתר הביבליוגרפיה כרוך, אמנם, בתשלום, אך כל ספריה המכבדת את עצמה מנויה עליו וחזקה על אוהב ספר שהיה טורח וניגש לספריה סמוכה כדי לברר היכן ניתן למצוא את הספר שבו הוא מעוניין.
ג.
שאלה נוספת מתוך פורום ספרים וסופרים של "בחדרי חרדים – סופרים וספרים"
תאריך פטירת בן החפץ חיים זצ"ל
ביקשני ידידי לשאול מתי נפטר הרב לייב פופקא בנו של החפץ חיים?
האם מישהו יודע את שנת הלידה שלו?
גם כאן די בידע בסיסי אודות רבי אריה לייב כדי להזין את מנוע החיפוש של הביבליוגרפיה עברית ולמצוא בה את פרטי חייו.
| מספר רשומה | 0104809 |
| שם עברי | פופקו, אריה ליב בן ישראל מאיר הכהן |
| שם לועזי | POUPKO, ARYEH LOEB B. ISRAEL MEIR HACOHEN |
| מקום לידה | Radun ראדין [RADUN, ליטא, כיום בלארוס], |
| תאריך לידה עברי | תרכ"א |
| תאריך לידה לועזי | [1861] – |
| מקום פטירה | Warsaw ווארשה, |
| תאריך פטירה עברי | כג כסליו תרצ"ט |
| תאריך פטירה לועזי | [16.12.1938]. |
| פרטי פטירה | הובא לקבורה בראדין. |
| מקור ביבליוגרפי | משה מאיר ישר, החפץ חיים, ב, תל-אביב תשי"ט, עמ' תרעח-תרפו. שערי ציון, שנה יט, תרצ"ט, חוב' ב-ו, עמ' סו [שם: נפטר כח טבת תרצ"ט]. |
ד.
שאלה מתוך אתר כיפה
הייתי רוצה בבקשה כמה שיותר הרבה חומר על אלקנה (לא היישוב, אלה הדמות התנכי"ת, בעלה של חנה ופנינה) כלומר מאמרים ושו"תים. אשמח מאוד גם ל:שירים, שיעורים מוקלטים בנושא, וסירטונים (אם בכלל יש….)
המון תודה,
ויישר כח על הכל,
שלומית.
גם כאן, הקניית מיומנויות חיפוש הייתה מאפשרת לשואלת, ככל הנראה תלמידה, אולי בתיכון, למצוא את מירב החומר בעצמה. לשם ביצוע חיפוש זה די לה להשתמש במילה "אלקנה" בתחילה היא הייתה מעיינת באישי התנ"ך של רבי יש"י חסידה, ב"אוצר האגדה" וב"אספקלריא" בערך "אלקנה". מאוחר יותר היא הייתה פונה לרמב"י ולמפתח חיפה, במאמרים אותם היא הייתה מוצאת שם ישנן גם הפניות למקורות נוספים. וכך היה ביד השואלת, בקלות יחסית, מידע רב אודות הדמות שבה היא מתעניינת.
ה.
שאלה מתוך אתר מורשת:
| לא ראיתי שכתוב בתורה מי הרג את עשיו, הרב יכול לכתוב? אני מבין שהוא נהרג ולא רק מת. וגם אם הרב יכתוב בבקשה אם יש לזה איזה מסר שזה לא כתוב בתורה מי הרג אותו. יישר כח לכל האתר |
||
| התשובה: מי הרג את עשיו? | ||
|
||
| שלום המדרש מספר שחושים בן דן הרג את עשיו, אך התוס' בפרק חמישי בגיטין כותב שהיתה מסורת בארץ ישראל שיהודה הרג את עשיו. התו'ס מתרצים שם שחושים הכה אותו ויהודה הרג אותו. גם כאן, הכרות עם "אוצר אישי התנ"ך" היתה מאפשרת לשואל, ככל הנראה תלמיד, למצוא את התשובה בעצמו. |
ו.
שאלה נוספת מתוך אתר מורשת:
| לרב שלום. אני יודעת שזה לא התחום שלך, אך אולי תוכל לעזור לי. אני עושה עבודה בנושא מחלות נפש בראי היהדות. אני מחפשת מקורות הקשורים בנושא. אשמח אם תפנה אותי למקורות רלוונטיים. תודה ויום טוב. |
||||||||||||||||||||
| התשובה: עזרה בהגדרת שוטה לפי ראי היהדות. | ||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||
| לשואלת. הנה לך כמה מקורות של חז"ל בנושא הגדרת שוטה ומקווה שתדעי לבשל מזה מטעמים לעבודתך. בברכה. משולמי כתריאל. בגמרא מובא: תנו רבנן: איזהו שוטה? היוצא יחידי בלילה, והלן בבית הקברות, והמקרע את כסותו. עיי"ש רש"י. (תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב) וכן מובא ברמב"ם (הלכות עדות פרק ט הלכה ט): השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות, ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים בלבד, אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אע"פ שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב, הנכפה (חולי נפילה) בעת כפייתו פסול ובעת שהוא בריא כשר, ואחד הנכפה מזמן לזמן או הנכפה תמיד בלא עת קבוע, והוא שלא תהיה דעתו משובשת תמיד שהרי יש שם נכפים שגם בעת בריאותם דעתם מטרפת עליהם, וצריך להתיישב בעדות הנכפין הרבה. וגם בשולחן ערוך מובא (חלק יורה דעה סימן א סעיף ה): חרש שאינו שומע ואינו מדבר, ושוטה, דהיינו שהוא יוצא יחידי בלילה, או מקרע כסותו, או לן בבית הקברות, או מאבד מה שנותנים לו, אפילו באחת מאלו, אם עושה אותם דרך שטות, וקטן שאינו יודע לאמן ידיו לשחוט, אין מוסרין להם לשחוט, לכתחלה, אפילו אחרים עומדים על גביהם. ואם שחטו, שחיטתן כשרה אם אחרים עומדים על גביהם. ואין מוסרין להם לכתחלה לשחוט כשאין אחרים עומדים על גביהם, אפילו אם רוצים להאכיל לכלבים. ואידך זיל גמור. גם כאן, חיפוש מהיר למדי בקטלוג המאוחד היה מביא את השואל לספר העוסק כולו בנושא זה, לפנינו רשומת הקטלוג שלו בבר אילן.
ז דוגמא נוספת, לקוחה מאתר ישיבת כיסא רחמים: שאלה: אני נוסע בלי נדר אם ירצה השם לטיול בחו"ל ורציתי לדעת לגבי הלכות למטייל בחו"ל האם קיים ספר שמרכזאתהכל? השואל: עמיר תשובה: ראשית, נסיעה לחו"ל לשם טיול היא אסורה, וכמו שפסק הרמב"ם (פ"ה מהלכות מלכים הלכה ט'): אסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לעולם אלא ללמוד תורה ולישא אשה או להציל מהגוים ולחזור לארץ (עיין בספר יחוהדעתח"הסימן נ"ז). גם כאן, חיפוש מהיר למדי בקטלוג המאוחד מגלה כי ישנם כמה וכמה ספרים בעניין זה. ביניהם: חוץ לארץ והלכה, מאת מנחם הרטמן, נתניה תשנ"ח. רואים עולם כהלכה, מאת ר' עקיבא כץ, ירושלים תש"ס. המבדיל בין קודש לחו"ל, מאת ר' מרדכי עזרן, רכסים תשס"ז. מדריך כשרות למטיילים בחו"ל, מאת הרב שלום צדוק, רמת גן 1999. צידה לדרך, מאת הרב ישעיהו שפירא, אלון שבות תשס"א.
ח. דומה כי די בדוגמאות אלה בכדי להמחיש את הצורך בהטמעת המודעות למנגנוני החיפוש ובלימוד מסודר שלהם ושל דרכי השימוש בהם, להגדיל תורה ולהאדירה. |
Safranim's Blog 
אני מחזקת את ידך בקשר לצורך ללמד דרכי חיפוש.
בקשר לדוגמאות: בדוגמא של "חולי נפש" – האם המחפשת צריכה לדעת שחולי נפש מוגדרים "שוטה" בהלכה, והאם היא היתה מנחשת שכותרת הנושא בבר אילן היא "בלתי שפויים"? האם יש לכם רמיזה מ"חולי נפש"? אגב, "חולה נפש" הוא מושג רחב יותר מאשר "שוטה" או "בלתי שפוי". גם מי שחולה במחלת דיכאון הוא "חולה נפש", אבל לא "בלתי שפוי".
ראשית – תודה.
אכן, חלק מלימוד הנושא של מאגרי המידע הוא הגברת המודעות לכך שנושא עלול להיות מוגדר במילים שונות, והדבר לא תמיד יבוא לידי ביטוי בקובץ הזהויות [כך, למשל, בזיהוי עבור הנושא מחלות נפש — הבטים דתיים — יהדות בקובץ הזהויות של בר אילן אין הפניה "לבלתי שפויים — יהדות", הביאו לכך מן הסתם שיקולים שונים, אך עובדה היא שההפניה אינה קיימת, כך גם בזיהוי ל"חולי נפש" אין הפניה ל"בלתי שפויים" ]. נקודה נוספת היא הצורך לחפש לפי מילים – חיפוש מתקדם לפי המילים "שוטה" ו"הלכה" יוביל גם הוא לספר המבוקש, חיפוש שכזה גם הוא מיומנות שכדאי לרכשה בלימוד מסודר. יש להעיר כי בספרות התורנית רווחים שמות ספרים בלתי אינפורמטיביים, עובדה המקשה על החיפוש. בהקשר זה מספרים כי הרב פרבשטיין רצה בתחילה לקרוא לספרו בשם "השוטה בהלכה" המעיד על תוכן הספר אולם העירו לו כי מחמת הנוהג לפיו מכונה מחבר בשם ספרו מוטב למצא לספר שם אחר.
הערתך על ההבדל בין "חולה נפש" לבין "בלתי שפוי" היא נכונה מעין כמוה. חלק גדול מהדיונים, החל בתלמוד וכלה בפוסקי דורנו, עוסק בעניין זה. כך, למשל, דנים הפוסקים במעמדו של אדם שנהג בכל ענייניו כאדם רגיל, אך מדי פעם נתקף בשיגעון, פשט את בגדיו, טיפס על עץ והכריז כי הוא המלך המשיח. כך הוא גם בדיכאון המכביד על החולה ועל הסובבים אותו, אך אינו הופך אותו לאדם שאינו מודע למעשיו, והדברים כאמור, נדונו בהרחבה בספרות ההלכה.
נזכה כולנו לבריאות גוף ונפש גם יחד.
אמן
שלום גבריאל יצחק חונה,
אני זה שפרסמתי את השאלה בפורום ספרים וסופרים, אודות החוברת.
אכן, זו החוברת המדוברת.
אבל, אני חיפשתי לפי מקום הדפסה, ולפי שנה.
החוברת נדפסה בירושלים, בשנים יותר מאוחרות מאשר אחר תרמב.
מכיוון שהנישואין המדוברים, היו בירושלים. אחרי שכל המדוברים עלו לארץ ישראל.
במפעל הביבליוגרפיה, ציינו שנדפסה בפולין [אמנם הוסיפו סימן שאלה], אחר שנת תרמ"ב.
והסיבה היא מפני שהחוברת נדפסה אכן לראשונה בפולין בשנת תרמב, והדפסה זו, הינה מהדורה שניה שנדפסה בירושלים.
אבל אני לא מצאתי את החוברת בחיפוש הראשון.
אחר כך, כבר הסבו את תשומת לבי לרשומה זו, אבל מן הראוי לתקן את מקום וזמן ההדפסה.
שלום, ותודה על האתר הנפלא הזה. האם אתם יכולים לעזור לי למצוא איפה נזכר "רבי נחמיה גוטליב" כרב בעיר סנטוב בהונגריה בשנת תר"ה? כי חיפשתי בהרבה מקומות, ולא מצאתי. תודה מראש על התשובה
ראה בספרו של ר' ראובן דב דסלר, שנות דור ודור, חלק ג עמ' עמ' קכג [לפי אוצר החכמה]
בברכה
גבריאל רוונה
תודה על התשובה, אבל אני בא משם, ואני רוצה מקורות אחרים, אם יש. מחכה לתשובה