גיליון יד

ה"שנות טובות" בגיליון זה הן מאוסף ד"ר חיים גרוסמן.

בס"ד

הקדמה

שלום וברכה לכל מבקרי הביטאון,

אנו פותחים הפעם בגילוי דעת. לאחר פרסומו של כל גיליון מתפתחת בנו ציפייה לתגובה כלשהי מציבור הקוראים (בתקווה שתהיה טובה וחיובית). אולם הדממה המשתררת מותירה בנו רושם מוטעה, שבעצם איש לא קרא את שערכנו והעלינו על הצג.

למזלנו הטוב, הטכנולוגיה, המאפשרת את הכתיבה והקריאה הגלובליים, מכילה גם אפשרות לבדיקה סטטיסטית של מספר הנכנסים לאתר. שמחנו מאוד לגלות כי עד כה ביקרו באתר זה למעלה מ-26,000 קוראים. למעשה, נכנסים לאתר כ-40 איש ליום. מחד גיסא ממצאים אלה משמחים אותנו מאוד, ומאידך גיסא – מגדילים את תחושת האחריות שלנו כעורכים להמשיך ולמצוא חומר בתחום הספרים, הספריות והספרנים, שיעניין את הציבור הרב והגדול הזה. אנו משתדלים שחומר זה יהיה גם מקצועי ומהימן וגם בעל אספקטים אנושיים.

אי לכך אנו פונים אליכם, קוראינו היקרים, ומבקשים תגובות והצעות, במטרה להמשיך ולשרת אתכם נאמנה.

בגליון יד אנו מגישים לכם את הרשימות הבאות:

א. "וגר ביאליק עם קלאוזביץ, ורמב"ם עם איסי ירבץ" – הצצה אל ספרייתו של מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק – שמואל אבנרי.

מנקודת מבט אישית לגמרי מובאת כאן רשימתו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק, הפותח לפנינו את ארון הספרים הפרטי שלו, וחושף לפנינו את שלבי בנייתו הכרוכים בד בבד במעברי חייו האישיים.

ב. "אם כך – יתקע איוואן בשופר !" – למכתבו של החוקר יהודה פריס-חורב אל הסופר ש"י עגנון בדבר טעויות בספר ימים נוראים – אבישי אלבוים.

מסמך שמצא הרב אבישי אלבוים בספריית הרמב"ם, שאותה הוא מנהל בספריית "בית אריאלה" בתל-אביב, מוביל אותו לחקור את התנהלותו המפתיעה של הסופר ש"י עגנון מכתיבת ספרו ימים נוראים ועד למהדורות הנוספות של ספר זה. מאמר זה פורסם לראשונה במוסף "שבת" של עיתון מקור ראשון, כ"ו באלול תשס"ח, 26 בספטמבר 2008.

ג. "שופר לראש השנה מקרן של יעל נובי" – ד"ר משה רענן.

המרחב האינטרנטי, בו אנו פועלים גם במסגרת עבודתנו הספרנית , מאתגר אותנו להפיק תועלתיות לימודיות משלל הידע האנושי הזמין ברשת. ד"ר משה רענן, מרצה במכללות, עושה שימוש מושכל במאגרי המידע התורניים והמדעיים לצורך כתיבת מדורו "החי והצומח בתלמוד" בפורטל הדף היומי. בחרנו רשימה אחת כדוגמא, רשימה הנוגעת בסוגי שופר המוזכרים במשנה. לקראת ראש השנה החדשה הבאה עלינו לטובה נאחל לקוראינו כתיבה וחתימה טובה..

כמבוא בחרנו להביא קטעים מתוך רשימתו מה לצמח השדה אצל פורטל הדף היומי? על חכמינו והיכרותם עם צמח השדה – מאת ד"ר משה רענן

ומספר ד"ר רענן: כיצד הגעתי לכתיבת המדור?

כמשתתף בשיעור דף יומי ומרצה במכללות להכשרת מורים לטבע מצאתי את עצמי נשאל פעמים רבות על ידי חברי לשיעור, לפשר תופעות שעלו במהלך הלימוד, ונראו במבט ראשון כמשוללות כל יסוד ריאלי. במהלך השנים גיליתי להפתעתי שבמקרים רבים מאד בדיקה מעמיקה יותר מגלה שלחז"ל הייתה הכרות טובה ומפורטת עם אספקטים רבים הקשורים לצמחים ובעלי חיים במשק האדם ובטבע. ברור לי שהם היו קשורים היטב לסביבתם, שהייתה בעיקרה חקלאית, ועין בוחנת תוכל לזהות את קשר זה.

תורה ישנה בכלים חדשים !

באופן פרדוקסלי עיון זה בתלמוד, שנכתב לפני כ – 1,500, דורש שימוש בשתי טכנולוגיות שהתפתחו בשני העשורים האחרונים – האינטרנט והצילום הדיגיטלי. המשימה שנטלתי על עצמי דורשת נגישות למאגרי מידע רבים ומגוונים משום שטווח הנושאים המופיעים בתלמוד הוא עצום. העבודה דורשת נגישות למאגרי מידע מדעיים כמו גם מאגרי מידע תורניים. משימה זו שהייתה דמיונית עד לפני שנים לא רבות הפכה, עתה, להיות מציאותית יותר. אמצעים אלו מאפשרים נגישות ל"חומרי הבניין" של המאמרים הן בספריות והן במאגרי מידע רלוונטיים כמו למשל אתר "צמח השדה" המספק למאמרים צילומים ומידע או "התלמוד המבואר" בהוצאת מכון שטיינזלץ. צילומים רבים נתרמו על ידי צלמים ברחבי הארץ שהדרך אליהם עברה, גם היא, דרך האינטרנט. לפני כשנה התחלתי להציג את תוצאות איסוף החומר במדור "החי והצומח בתלמוד" ב"פורטל הדף היומי".

[קטעים מתוך רשימה שפרסם ד"ר משה רענן באתר שיח השדה]

בין רשימה לרשימה שיבצנו "שנות טובות" מאוספו המבורך של ד"ר חיים גרוסמן ועל-כך שלוחה תודתנו.

אנו מבקשים בזאת לאחל לכל עם ישראל באשר הוא, שלום ושלווה במהרה בימינו אמן.

תודה לנורית פרידמן מספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב על הגהתה, ותודה לחיים לוי, יושב ראש איגוד ספרני היהדות, על הטיפול הטכני.

שנה טובה

מאתנו:

ד"ר רותי קלמן, ספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הרב אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).