א. "פרק מיוחד מכבוד הספרים" – סיפור זיהוי של דף בודד

מאת: יוסף לייכטר, מקטלג  יהדות בספריה הלאומית

א.

אחת המלאכות הקשות בעולם הספרים הוא זיהויו של דף בודד שנתלש מספר. לפעמים רשום כותר הספר בראש העמוד ואז די לזהות את המהדורה ממנה נפל הדף. לפעמים בראש העמוד נכתב שם הפרק ואז צריך התמצאות באיזה ספר נכתב הפרק. לפעמים גם זה לא ניתן ורק מתוכנו של הדף ניתן לדעת במה דברים אמורים ולאיזה ספר לשייך את הדף הבודד. ישנם כלי עזר לתועלת הספרן. לדוגמא בספר שאלות ותשובות ניתן להיעזר בספרי המפתחות לשאלות ותשובות. בספר דרשות העוסק בהספדים אפשר להסתייע במפתח ההספדים. בשנים האחרונות נסרקו ספרים רבים וניתן להיעזר בהם בהשוואה של הדפוסים השונים. אך עדיין צריך את טביעת העין של הספרן, כדי להגיע לתוצאה נכונה. ברצוני לשתף את חבריי הספרנים בניסיון  של איתור דף בודד שחוויתי לאחרונה.

ב.

בקטלוג האחרון של "יודאיקה", סיון תש"ע יוני 10  מוצע דף בודד למכירה. "פרק מיוחד מכבוד הספרים. וילנא תר"ל (1870) בערך. תגלית" (פריט 72).  המקטלג מציין כי לא ידוע מקור הדף או מחברו. וכן לא ידוע על עותק נוסף בעולם של דף זה.  זיהוי משוער של הדף נעשה על פי המקום הבו נמצא הדף, בתוך ספר שנדפס בוילנא תר"ל (1870). כמו כן הדף נראה מדפוס וילנא וכך  גם הנייר.

ניסתי להתחקות אחר מוצאו של דף מעניין זה.  דף זה אין בו כותר הספר בראש העמוד, ובלי סימון מספר דף, או חלק מגיליון. כותרת הדף: פרק מיוחד מכבוד הספרים. המחבר מספר שהחליט להדפיס דף זה בתחילת ספרו [!] בגלל החשיבות הרבה שהוא מייחס לנושא. ברור שדף זה הוא חלק מספר. אך מהו הספר?  מהסגנון נראה שהמחבר היה "מגיד" שהטיף בעניינים שונים הראויים לתיקון. הוא בעצמו עסק רבות באיסוף "שמות" שהיו זרוקים במקומות שונים.

בדקתי בקטלוג הספרייה הלאומית את הכותר: פרק מיוחד מכבוד הספרים ולא מצאתי. בדקתי בקטלוג של מפעל הביבליוגרפיה העברית וגם שם לא נעניתי. גייסתי לעזרתי את גוגל אך הפעם התאכזבתי, גם הוא לא הכיר דף זה. בסופו של דבר ניסיתי את מזלי באוצר החכמה. ושם אורו עיני. אוצר החכמה הפנה אותי לספר 'הספר בהלכה' שחיבר הרה"ג אליהו יוחנן גור אריה, רבה של חולון. שם בדף קלג נדפס: "פרק מיוחד מכבוד הספרים. מספר בית יצחק על התורה מהג"ר יצחק ב"ר ניסן ז"ל מווילנא, בעמ"ח ספר קהלת יצחק ופרחי ניסן על התורה". לכאורה מתאים בדיוק. איש וילנא העוסק בדרשות על התורה. בדיוק מה ששיערתי.

שמחתי לא נתמשכה זמן רב. חיפשתי בקטלוג ואצתי למחסן לראות את הספר המדובר. מצאתי 3 עותקים של ספר בית יצחק הנזכר. בשער: ירושלים תר"ע (1910). בדקתי עותק ראשון, אין בו את הדף המדובר, גם לא בעותק השני ואף לא בעותק השלישי. האם מכל העותקים נעלם הדף המוצע? ואז התעורר בלבי ספק נוסף. האותיות בדף הבודד הם צפופות. ואילו בספר בית יצחק שנדפס בירושלים האותיות גדולות ומרווחות. אולי יצאה בוילנה מהדורה אחרת  של ספר זה?  חיפשתי ולא מצאתי לא בקטלוג של הספרייה הלאומית, לא בקטלוג של מפעל הביבליוגרפיה העברית וגם לא בקטלוג המאוחד ULI. לא התייאשתי. ניסתי את מזלי בספר קהלת יצחק של המחבר וגם שם לא מצאתי את הדף המדובר.

החלטתי לחפש הדפסה מאוחרת של הספר בית יצחק. הספר נדפס מחדש בתל אביב  בשנת תשנ"ד על ידי ספרייתי (גיטלר). שם מצאתי שער משונה לספר. לא דומה לשער שנדפס בירושלים תר"ע (1910) אלא דומה לשער של הספר קהלת יצחק. ובעמוד ד מצאתי את שאהבה נפשי פרק מיוחד מכבוד הספרים !

ג.

ושוב ניקרה השאלה. למה בעותקים של הספרייה הלאומית הדף הזה לא נמצא? והנה הבחנתי בספר בהוצאת ספרייתי (תשנ"ד)  בהקדשה: "לזכר עולם יהיה צדיק … מוהר"ר אליהו מאיר קליימן זצ"ל … שזכה להאדיר[!] ולהדפיס מחדש ספר זה בשנת תשל"ג ולהפיצו ברבים. וכן הוציא לאור כשישים ספרי מוסר שנשכחו ברבות הימים ולא היו בנמצא והפיצם מחדש לזיכוי הרבים".

זכרתי את הרב מאיר קליימן זצ"ל, לפני כעשרים וחמש שנה נכנסתי לביתו ורכשתי ממנו מספר ספרים. לפני כשנה יצא ספר חשוב של הרב מאיר וונדר. בשם: 'עיניך רואות' ובו סקירה של רבנים, אדמורי"ם ואישי ציבור דתיים שהלכו לעולמם במהלך 40 השנה שבין שנת תשכ"ז ועד תשס"ז. כדרכו הרב מאיר וונדר, מאיר עיני חוקרים ומתעניינים בביוגרפיות תורניות. בעמוד 296 של ספרו מוזכר הרב מאיר קליימן, מחנך ואיש מוסר  שההדיר ספרי מוסר רבים. שוב ירדתי למחסן ומצאתי את הספר בית יצחק במהדורה של הרב מאיר קליימן. ושם אכן נמצא הדף המבוקש כצורתו המקורית. ושוב ניקרה נשאלה בלבי ומה קרה לעותקים של בית הספרים? ומדוע השוני בצורת האותיות בין הדף הבודד של פרק מיוחד מכבוד הספרים והספר בית יצחק?

שטחתי את ספקותיי בפני ידידי הרב ד"ר אביעד סטולמן – אוצר יהדות בספרייה הלאומית. הרב אביעד הבחין בשתי מילים שנוספו  במהדורת הרב קליימן זצ"ל. "מנוחה וקדושה". הרב אביעד שאל אותי האם ידוע לי על ספר בשם זה. הקשה במקלדת העלתה שאכן יש ספר בשם זה שנדפס בוילנא בשנת תרכ"ד (1864). בדיקה קצרה העלתה שבתחילת הספר נדפסו [8] דפים בלי עימוד. הדף השמיני היה פרק מיוחד מכבוד הספרים. דף זה היה חשוב בעיני הרב מאיר קליימן זצ"ל והוא הוסיפו גם לספר בית יצחק.

הספר מנוחה וקדושה עוסק במצות לימוד תורה והצעות ללימוד חומש וגמרא עם הילדים. בשער נטען שהמחבר הוא פלאי והמהדיר הוא הרב ישראל איסרל מפוניבז' אך מן ההסכמות מוכח שהמהדיר הוא המחבר האמיתי. גם בתוך הספר המחבר מזדהה בשמו כשהוא מציע את הצעותיו לשיפור הלימוד בחדרים על פי ניסיונו הממושך כמלמד. הרב שמחה אסף מזכיר את הספר בספרו 'מקורות לתולדות החנוך בישראל' כרך ד, ע' קפה-קפט. גם ספר זה הודפס מחדש, בשנת תשכ"ז ע"י הרב מאיר קליימן זצ"ל, שהוסיף פרטים לדמותו של המחבר, שהיה מתלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין.

הנה כי כן מחבר הדף ובו פרק מיוחד מכבוד הספרים איננו הרב יצחק ב"ר ניסן ריטבורד, אלא הרב ישראל איסרל ב"ר דב בר מפוניבז'.  ובכך נפתרה התעלומה של הדף הבודד שלא היה מזוהה.