דוד בן נעים

אוצר הספרים הנדירים וכתבי היד,

מערך המידע והספריות, אוניברסיטת בר אילן.

אסתר, סוציאליזם ושמירת שבת

"… סבא הרמן לא מצא די פרנסה כדי לספק צרכי משפחתו הגדלה. הוא ראה באמריקה הזדמנות פז עבורו… השנה הייתה שנת 1888. בהגיעם לארה"ב, חיפש סבא משרה כמורה פרטי למקצועות קודש, אך במהרה התברר לו שהביקוש מועט הוא. אבא נשאר תלמידו היחיד.

סבא  ניסה להשיג עבודה כלשהיא, אפילו עבודה שחורה בבית חרושת, אבל משלא התייצב לעבודה בשבתות, היה מוצא את עצמו מפוטר ביום השני הקרוב…"  (שיין, רוחמה. הכל לאדון הכל: מסכת חיים… ר' יעקב יוסף הרמן זצ"ל מבוני היהדות באמריקה)

מגילת אסתר  חוברת קטנה תכלכלה – ירקרוקת, התגלגלה לספריה.

החוברת מספרת בלשון מחורזת באידיש את ספור המגילה.

וזה נוסח שער  החוברת:

על מעטפת מודפס סמל קטן שסיקרן אותי

מה מסתתר מאחורי המסכה?

אריה לייב בודנשטיין שכתב את החוברת היה מדפיס שחי lower East Side בניו יורק

http://en.wikipedia.org/wiki/Lower_East_Side#The_Jewish_Lower_East_Side

מקום בו התרכזו רוב המהגרים היהודים ממזרח אירופה שהגיעו בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 .

ניסיתי למצוא עליו פרטים אולם מצאתי מעט מזעיר. בלעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ערשטער באַנד א'-ב', ארויסגעגעבן פון אַלוועלטלעכן יידישן קולטור-קאָנגרעס [פאראייניקט ציט "ציקאָ"], ניו-יאָרק, 1956, ז' 205.  כתוב מעט מאד, אין אפילו שנת לידה ופטירה משערים שנפטר זקן מאד מכיוון שהזכיר בספרון משנת 1925 את הפסוק "אל תשליכנו לעת זקנה". כותב הערך מציין כי  סגנון כתיבתו עממי המשלב מאמרי חז"ל. ספריו עוסקים בעניינים אקטואליים וחברתיים מתוך השקפת עולם דתית.

בודנשטיין הדפיס ספרונים וחוברות ובזכות עבודתו המצוינת של  יוסף גולדמן

Hebrew printing in America, 1735-1926 : a history and annotated bibliography

ניתן להערכתי ללמוד על בודנשטיין על פי מה שהדפיס.

זבח פסח (בלדה) לזכרון הפרעות בגליציה בתחילת המאה הזאת, חיים אהרן האפנער,

ניו יורק 1905, 8 ע'

פורחת הגפן-יום יזרעאל… בו יבואר קץ גאולתנו מן התורה ומן הכתובים, יחזקאל פריזר,

ניו יורק 1909, 32 ע' באידיש.

פורחת הגפן-יום יזרעאל ,יחזקאל פריזר, ניו יורק 1913? 32-44  ע' המשך לחוברת מ 1909 , ללא שער.

ספר התקנות של אגודת "תחכמני": בשביל עבודת החנוך בארץ ישראל (מיוסד ע"י המזרחי, ומתנהגת תחת השגחתו) ניו יורק 1916, 4 ע' עברית ואידיש.

שיבת ציון: קבץ מכתבים ומאמרים אחדים מאת גדולי ישראל ע"ד ישוב ארץ ישראל וגאולת ישראל,

אברהם יעקב סלוצקי, ניו יורק, 1916, [1] , 31 ע'

הקולוניואלפונד של המזרחי: תעודתו ומטרתו, יהודה ליב פישמן הכהן, ניו יורק, 1916, 15 [1] ע'

קונטרסים מכתבי הקודש… נפש החיים, חיים מוולוז'ין, ניו יורק, [1917-1926 ?], 3-126 , [4] ע'

את ספריו הדפיס בערוב אחרי שנת 1926 ובהם:

קול ארי', ניו יורק,[חש"ד] 127 ע',

אמונה ע"פ ההשכלה וטהרת המשפחה, ניו יורק, תרפ"ה, 32 ע'

המעורר: לתקן עולם באמת, דער  וועקער צום אמת, ניו יורק, 1920, 8 ע'

סאציאליזם מן התורה שבכתב ושבעל פה, [חש"ד]

ולבסוף את מגילת אסתר סרוקה לפנינו  http://archive.org/details/nybc204689

ניתן לראות שהנושא של שילוב חיי תורה ועבודה העסיקו את אריה לייב בודנשטיין וכי היה מקורב  ל"מזרחי" ולזרם הציוני דתי. כפי שציטטתי בתחילה (מספרה של רוחמה שיין) חייהם של שומרי שבת  בארה"ב היו קשים עד כדי נסיונות של רעב ואי מציאת עבודה (למשל סבה חזר לפולין כדי לא לחלל שבת) מאבקו של בודנשטיין לחיי תורה ועבודה מעורר הערכה למאמץ בו ניסה לשמר בעולם קפיטליסטי וחילוני את השקפתו הדתית והחברתית- סוציאליסטית.

בעיניי חייו ומאבקו באים לידי ביטוי בסמל קטן בקצה שער מגלת אסתר

סמל המתחלק ל-3 חלקים ובו: (מימין) – מגן דוד ובתוכו: שבת, סביבו: ששת ימים תעבד ויום השביעי שבת. (משמאל) – מגן דוד ובתוכו: יוניאן, סביבו: קנה מיד עמיתך וחי אחיך עמך. במרכז (בין שני מגן דוד) – SABBATH OBSERVERS ;‏ UNION ;‏ אגודת עם ישראל ; TRADE MARK.

דוגמא מתוך החוברת:

מקור

תרגום

תודתי נתונה לד"ר נגה רובין וליצחק אפסל על עזרתם בתרגום ליוסף גולדמן על עזרתו ולבסוף לד"ר ענת אדרת מהמרכז ללימודי ליידיש בבר אילן שנרתמה בשמחה לעזרה.