ד"ר נועה אהרוני,
המחלקה ללימודי מידע, אוניברסיטת בר אילן
אוריינות מידע הינה מיומנות הכרחית במאה העשרים ואחת בכל תחומי החיים. חשיבות הנושא הובעה על ידי נשיא ארה"ב בהכריזו על חודש אוקטובר 2009 כחודש המודעות הלאומית לאוריינות מידע.
מקור המושג אוריינות מידע הינו במונח בר אוריין, הלקוח מהגמרא מסכת ברכות דף י"ב. בעבר פירוש המושג היה אדם בעל ידע רב בתורה ובמשך השנים התרחב המושג והתייחס לאדם משכיל. פול זורקובסקי היה הראשון שהשתמש במונח "אוריינות מידע" בשנת 1974, בהצהירו כי אורייני מידע הינם אותם אנשים היודעים כיצד להשתמש במקורות מידע במקומות העבודה.
למונח אוריינות מידע הגדרות רבות, רובן מסתמכות על ההגדרה של ה – ALA (American Library Association), המתמקדת ביכולת לחפש, לאתר, להעריך ולהשתמש במידע או בעובדות וליצור מהם ידע בעל משמעות (1989). המועצה של הספריות האקדמיות באוסטרליה (2001) הגדירה את אוריינות המידע כיכולת להגדיר, לאתר, להיכנס, להעריך ולהשתמש במידע בכדי לפתור בעיות אישיות, בעיות הקשורות לתחום העבודה או לנושאים חברתיים; יכולת הקשורה לאסטרטגיית הלימוד של האדם הלומד לאורך החיים. הגדרה זו מתבססת על הגדרת ה – ALA, אך מוסיפה לה אספקטים חברתיים ואתיים. נראה כי מחוץ לתחום הספרייה, המונח אוריינות מידע הינו מונח אמביוולנטי, שקשה להבחין בינו לבין אוריינות ספרייה, אוריינות טכנולוגית או אוריינות מחשב.
מכיוון שתחום אוריינות המידע משתנה במהירות ואינו מתמקד אך ורק בכישורי ספרייה, יהיה מעניין לבחון את התחומים להם משיק המושג. מחקרים רבים הראו כי אכן מקור המושג הוא בתחום הספרייה. אך עם השנים ניתן לראות שימוש גובר והולך בו בתחומי החינוך והלמידה. החוקרת קריסטינה ברוס (2000) מצאה כי ניתן לחלק את הספרות המחקרית המתמקדת באוריינות מידע לארבע תקופות. הראשונה מתמקדת בשנות השמונים ומתייחסת לאוריינות מידע כחלק בלתי נפרד של כישורי המידע וההדרכה הביבליוגראפית בספרייה. התקופה השנייה מתייחסת לתחילת שנות התשעים ומשייכת את תחום אוריינות המידע לתחום החינוך והלמידה. התקופה השלישית המתחילה מאמצע שנות התשעים ועד שנת 2000, מרחיבה את התחום לתחומי טכנולוגיות המידע, לקהילה ולמקום העבודה. התקופה הרביעית שהחלה בשנת 2000 ואילך, מתייחסת אל תחום המחקר של אוריינות מידע מעבר למגזר החינוכי, מעבר למקום העבודה ומעבר לקהילה.
מהנאמר עד כה עולה כי אוריינות מידע אינה עוד נחלת הספרייה בלבד, אלא היא חלק אימננטי מתחומי החיים השונים (עבודה, מגזר עסקי, אקדמיה וחיי היום יום) . אוריינות מידע בתחום העבודה שונה לחלוטין מאוריינות מידע הנדרשת בתחום החינוך והלמידה. במקום העבודה, אנשים וניסיונם הינם מקורות המידע העיקריים, בניגוד לקונטקסטים חינוכיים, בהם הטקסט הכתוב הוא מקור המידע העיקרי. מיומנויות אוריינות המידע בעבודה, מאפשרות לעובד להשיג מידע עדכני ורלוונטי, מיומנות ההופכת אותו ליעיל ולמוערך. עובדים אורייני מידע חושבים בצורה ביקורתית, פותרים בעיות ועושים שימוש מסיבי במידע סביבתי, בשירותי מידע, במערכות מידע ושואבים מידע גם מחבריהם לצוות. עובדים אילו הינם לרוב בעלי מוטיבציה גבוהה בעבודה ומוסיפים ערך מוסף למקום עבודתם.
אוריינות מידע מתקשרת גם לתחום העסקי והינה חלק אינטגראלי מתחום ניהול הידע. חוקרים טוענים כי היכולת למצוא, להעריך ולהשתמש במידע בצורה יעילה, הינם בין האתגרים במקצועות שונים ובמיוחד במגזר העסקי.
מיומנויות אוריינות המידע תורמות גם לחיי היום יום, כאשר אנשים מנתחים את המידע שהשיגו. לדוגמא: לקוח המעוניין לקנות מוצר מסוים, יכול לקבל החלטות אינטליגנטיות אחרי שבדק את כל המידע הנחוץ אודות המוצר הספציפי, כולל את הצעות המתחרים. בנוסף, אין ספק כי אדם אוריין מידע יהיה מודע לזכויותיו האישיות.
אוריינות מידע באקדמיה אינה מתייחסת אך ורק לספרייה, אלא, כוללת הנחלת מיומנויות חשיבה אנליטיים בשימוש במידע. אין ספק כי סטודנטים אורייני מידע יהיו עצמאיים, דינאמיים, יצירתיים ויעילים. הם יהיו אחראיים לתהליך הלמידה שלהם ולא יסמכו רק על המורים, בכדי לפתור בעיות שונות בהן יתקלו.
לסיכום, בחברת המידע בה אנו חיים, כאשר כניסה למידע והערכת המידע הינן מיומנויות חשובות, מיומנויות אוריינות המידע הינן חשובות והכרחיות כמיומנויות הכתיבה והקריאה. מיומנויות אילו הינן מפתח להצלחה בקונטקסטים מקצועיים ואישיים.
Safranim's Blog 