בס"ד,

גבריאל יצחק רוונה,

אוניברסיטת הנגב,

עיר האבות באר שבע

חתימת החיד"א בכתב ידו על פסק הלכה שבדפוס

 

בגנזי ספריית ארן מצוי קונטרס ללא שער שעל כריכתו הוטבע, כנראה בידי אחד מבעליו הקודמים:  "פסק להרב רין' נאים עם חת"י להחיד"א כתב ידi". מדובר בקונטרס, הרשום במפעל הביבליוגרפי כ"טופס שטר חזקה",הכולל פסק של רבי יעקב בן נאים, אב"ד באלג'יר שהתיישב מאוחר יותר בליוורנו, העוסק בדין ודברים שהיה בין יורשי הגביר אברהם בושערה לבין הקהילה באלג'יר בנוגע לחזקת חצר שהייתה ביד אותם יורשים יחד עם יורשי אדם בשם יונה תאבאת. הקונטרס נדפס, ככל הידוע, בליוורנו בסביבות שנת תקס"ב 1802,[1] והא אינו כלול בספר השו"ת של ר"י בן נאים, "זרע יעקב"[2].

בשונה מעותקים אחרים המכילים, לפי הרשימות הביביליוגרפיות, יא דפים, מכיל עותק הספרייה ט דפים בלבד. בעמ' האחרון מובאות חתימות של שני חכמים נוספים המאשרות את הפסק, רבי ישועה סיידון, מחכמי אלג'יר, ורבי חיים יוסף דוד אזולאי, הלא הוא החיד"א, שרבי יעקב בן נאים התקרב אליו בהיותו בליוורנו. בסמוך לחתימתו המודפסת חתם החיד"א בכתב ידו , ".. זה כתב ידי וחתימתי הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי …", כשלחתימתו הוא מקדים מילים ספורות, שלא את כולן הצלחתי לקרוא, בהן הוא מפרט, כנראה, את הסיבה שהניעה אותו לאשר את הדברים בכתב ידו.

על החשיבות שיחסו בעלי הספר למציאותה של חתימת החיד"א, אולי אף יותר מלתכן הפסק עצמו, ניתן ללמוד מתוך הכתובת הטבועה בכריכה, המדגישה את עובדת קיומה בספר.

חתימת החיד"א מעוררת מספר שאלות – האם בכל טפסי הקונטרס הידועים מצויה חתימתו של החיד"א? מה ראה החיד"א להוסיף את חתימת ידו? מפני מה, מבין שלושת החכמים החתומים על הפסק, רק החיד"א הוסיף את חתימתו, לפחות בטופס שלפנינו? האם היה זה נוהג מקובל אצל החכמים להוסיף את חתימת ידם לחתימתם המודפסת על פסקי הלכה?

והדברים עודם צריכים בדיקה ועיון.

---