א. הוצאת ספרים עצמאית – ההשלכות לעולם התורה

יעקב רוזנס, מנהל עמותה “מכון מקורות” לשימור והפצה מקורות לתלמוד, מנהל אתר  וירטואל גאולה

ציורי  ה"בן החכם" מההגדה של פסח, המלווים מאמר זה, לקוחות מתוך התערוכה 40 *4 שהוצגה בשנת תשס"ח בספריית אוניברסיטת בר אילן והציגה את "ארבעת הבנים" בארבעים הגדות שונות

 

 

 

הקדמה

ענף ההוצאה לאור עוברת שינויים טכנולוגיים מסיביים בשלושים השנים האחרונות שיש להם השלכות רבות על פרסומים תורניים. היום תעשיית ההוצאה לאור כולה נאבקת בפולשים מן התקשורת האלקטרונית, ובתחום הספרות התורנית  יש לכך , משמעות ייחודית .

מטרת המאמר הזה הוא פולמוסי, להתווכח בעד ונגד השליטה הקהילתית על הפרסום.

נתאר כיצד שינויים טכנולוגיים משפיעים על המו"לות התורנית ולהציע מספר קווים מנחים על מתי ואיך לפרסם בכוחות עצמי.

מאמר זה לא נועד להיות עבודה אקדמית; המטרה שלנו היא לנתח את ההשפעות הללו ולהתווכח בעד ונגד ביצוע שינוי משמעותי ביחסה של הקהילה לגבי התפקיד של ההוצאה לאור.

לספרי קודש בהקשר של לימוד תורה יש תפקיד מאוד ספציפי. הם נקראים  ספרות רבנית, כלומר הם משמשים להעביר מסורת יהודית של התורה שבעל פה מדור לדור. תהליך זה של העברת התורה שבעל פה נקרא "מסורה". בכל שנה  הגוף של התורה שבעל פה גדל ככל שאלפי ספרי קודש חדשים מתווספים ל"מסורה".

שינויים בהוצאה לאור:

לפני המצאת הדפוס, כתבי יד היו נכתבים על ידי הכותבים עצמם או על ידי רישום של תלמידיהם. חלקם הועתקו על ידי סופרים עבור פטרונים עשירים. לא היה שום מניע של רווח כשלעצמה בכתב או העתקה של ספר. לא היתה שום שיטה של ​​ייצור המוני או כל דרך אחרת ליצור רווח משמעותי ממכירת ספרי קודש. ארבעים שנה לאחר שגוטנבורג המציא את תהליך ההדפסה, ספרי קודש המודפסים הראשונים כבר החלו להופיע. אלו המהדורות הראשונות בעברית היו יקרות מאוד.  בעלות על דפוס הצריכה  השקעה כלכלית ניכרת.  תהליכים עתירי עבודה עשו את ההשקעה הדפסת ש"ס, טור וכדומה  לעבודה עם עלות אסטרונומי. לכן המדפיסים בקשו מן הרבנים המובילים בדורם זכויות לעשר שנים כדי שמתחרה מדפוס אחר לא ידפיס מהדורה נוספת.

בתחילת המאה ה – 16, הפך הדפסת ספרי קודש למיזם מסחרי יותר. בתי הדפוס הלא יהודיים בונציה כגון ברגדין ויוסטיניאן הדפיסו עשרות מהדורות ספרי קודש בתלמוד רק בשביל הרווח. הקהילה היהודית בוונציה נתנה את  תלמוד כזה  מתנה למלך הנרי ה – 8, באמת מתנה ראויה למלך….   בתי הדפוס בעברית במאה ה – 17 התפשטו במהירות ברחבי אירופה והגיע גם למזרח כמו קונסטנטינופול וצפת. עם זאת, הדפוס היהודי  התרכז בעיקר בקומץ של מרכזים עיקריים: ונציה, אמסטרדם, קרקוב, פירסט, למברג, וינה וכמה דוגמאות נוספות. עד אמצע המאה ה – 19, הדפוס העברי התפשט מאירופה למקומות מרוחקים עוד יותר כגון מרוקו, הודו, וארצות הברית.

החדשנות הטכנולוגית של המאה הקודמת עלתה בהרבה מאלו של 400 השנים הקודמות. הספרים של המאה 15-19 הודפסו בתהליך ידני ברובו, ואילו במהלך המאה ה – 20 שיטות ההדפסה מתקדמות מידי כמה שנים: לינוטיפ ((linotype לדפוס אופסט, לסדור באמצעות המחשב,  להוצאה לאור שולחנית, לפרסום אלקטרוני! במובנים רבים על ההוצאה לאור התורנית  להתמודד עם אותן הבעיות של המגזר הכללי. היכולת  היום של מחבר  לפרסום עצמי ולהפצה עצמית מחזיר לנו את התחושה של הימים בהם ספרי קודש הועתקו בעיקר עבור המחבר והתלמידים שלו.

מי מפרסם?

לפני מלחמת העולם השנייה, המגמה הכללית היתה כי רק הרב של עיר או קהילה גדולה רשאי להדפיס חיבור עצמי  או פרשנות. עם זאת בתחילת המאה ה – 20  אנו מוצאים פה ושם רבני קהילה מקומיים שמדפיסים ספרי קודש בארה"ב, אפשר לקטלג אותם כ "ספרי פרסום עצמי". כיום בישראל, שבה מודפסים יותר ספרים מכל התפוצות ביחד, "ספרי פרסום עצמי" הפכו אופנתיים,  מעט מאוחר יותר. בשנת 1980 כשאני אישית צברתי ניסיון מעשי בעבודה עם  מו"לים כגון פלדהיים, יד הרב הרצוג ומכון ירושלים, אברכים צעירים רבים היו מחפשים כתבי יד שלא פורסמו והמכונים הדפיסו מחדש ספרי  'אחרונים' מרבנים ידועים ומראשי הישיבות. כמובן תלמיד חכם צעיר יכול היה  להדפיס ספר משלו, אך זה לא היה אירוע מצוי. עם זאת 15 שנים מאוחר יותר מחשבים ומדפסות לייזר הפכו פריטים ביתיים ומספר ספרי קודש שפורסמו התחיל לצמוח. היום, בעבור עוד 15 שנים, ישנם יותר מחשבי לפטופ (lap-top)  בבתי מדרש מאשר ישנם שקעי חשמל כדי להטעין אותם. בערך אחד מכל עשרה האברכים  יושב עם מחשב הלפטופ ((lap-top, וכמעט כל אחד מאלה עובד על ספר!

כדי להתרשם כיצד הדפוס של ספרי קודש  צומח כפטריות לאחר הגשם, אני עשיתי חיפוש רטרוספקטיבי של המילה "הלכה" בשדה הנושא בקטלוג של ספריית ישיבת הר עציון  בתקופה של  עשר שנים.

קיבלתי את התוצאות הבאות:

1950-1960 298 כותרות

1960-1970 569 כותרות

1970-1980 803 כותרות

1980-1990 1031 כותרים

1990-2000 1768 כותרים

2000-2010 2240 כותרים!

היה זמן שבו מלומד תורני מוכשר ראה או לפחות שמע על כל ספרי קודש שפורסמו בתחום שלו. היום, לעומת זאת, גם הספריות שמאורגנות היטב וממומנות לא יכול לעקוב אחרי עשרות כותרים חדשים המופיעים מידי שבוע. אני מעריך את מספר הכותרים החדשים התורניים  ומהדורות חדשות המופיעים כעת בירושלים במשך שבוע ל 10-20. עם זאת מקטלג הספריה הלאומית סיפר לי כי הרבה ספרים מודפסים על ידי סופרים תושבי בני ברק וקרית ספר, והם נמכרים רק בתפוצה מקומית. להערכתו מספר כותרים בהוצאה עצמית שמופיעים בישראל לשבוע הוא יותר מפי שלש.

הנושאים הנפוצים ביותר הם: סיכומים של חידושים, ליקוטים וסוגיות של מגידי שיעורים בישיבות, קובצי הלכות בנושא ספציפי מאוד, מעשיות וסיפורים ומוסר קל. רוב הספרים המופיעים הם בהוצאה עצמית ואפילו בהפצה עצמית. למרבה הצער רבים

מהם לא ערוכים בצורה נאותה,  ומראים מקוריות מועטה מאוד, וגם לא תמיד יש להם קהל. חנויות ספרים רבות לא יקבלו ספרי קודש בהוצאה פרטית, כי אין להם מקום על המדפים. לעיתים קרובות המחבר אפילו לא יכול למכור את המהדורה הראשונה שלו של 1000 עותקים כדי להחזיר את השקעתו.

מצד שני, ספרי קודש חדשים רבים של ערך ותוכן אמיתיים הולכים לאיבוד בין כמויות גדולות של חומר לא מקורי וגם לא ערוך. בקיצור, "ספרי  פרסום עצמי"  חונקים את תעשיית ספרי קודש. חלק מהמו"לים הפסיקו אפילו למכור ספרי קודש שלהם; על המחבר או על הספנסור (sponsor) לשלם את כל העלויות (או הרווח) מראש. זה בזבוז של זמן וכסף כדי לנסות לשווק את ספרי קודש, כי אין קונים. מתקבל על הדעת שמחברים בעוד כמה עשורים יציעו בונוסים כדי לפתות את הקוראים לקרוא את הספרים שלהם. במידה רבה ציבור הלומדים הפך למשועמם, ציני, ומורגל להצף של כותרים חדשים. כולם מדפיסים. דפים בודדים וחוברות בכריכה רכה נערמים בבתי המדרש וממלאים גניזות. ולצערי גם בסופו של דבר מפוזרים סביב ברחוב. ספרי קודש מוצעים בחינם ויש לעתים קרובות שאין להם לוקחים. תופעה חדשה  בירושלים, אפשר למצוא ספרי קודש על השולחן ליד תחנת אוטובוס, חשופים לאיתני הטבע, עם "פושקא"- קופה לתרומה כשהיא קשורה לשולחן. רחמנא ליצלן – זה בזיון הספר ממש.

מהן האפשרויות?

המודל הקלאסי שבו בתי הוצאה לאור ידועים מקבלים או דוחים חיבורים והציבור הרחב מסתמך על השיפוט הטוב של בית  ההוצאה לאור שידפיס מה שכדאי  –  איבד מכוחו . ראשית, בעלות יחסית נמוכה  של פרסום עצמי בעידן המחשב כשהספר מופק במדפסת לייזר נעשה  כל אברך ואפילו בחור  מחבר פוטנציאלי. שנית, חלק מהמו"לים  המוערכים,  במידה פחותה או גדולה, פרצו את המסגרת. הם ידפיסו כמעט כל ספר אם המחבר  מוכן לספק את המימון או אם יש לו פרוטקציה (קשרים) והם ידחו כל ספר שאינו כזה.

בהתחשב בעין הטובה של רוב גדולי ישראל, הסכמות מרבנים אין להם את המשקל שהיה ראוי להיות להן. לצערי ,לעתים קרובות הם כבר לא דרך משמעותית כדי לשפוט את ערכו של ספר. אני לא שמעתי על רב אחד ב 30 השנים האחרונות, אשר בדק ספר ולאחר מכן סירב לכתוב הסכמה או מכתב המלצה.

אפשרות אחת היא אולי להגדיר "וועד רבנים להוצאת  ספר" שיוכל  לדחות או לאשר כל ספר חדש. עם זאת, מסיבות ברורות זה לא יכול לעבוד. חופש העיתונות יקר לכולנו. הקהילה היא מגוונת מדי.  הרבנים לא צפויים להסכים על שאלה שהיא סובייקטיבית  כמו – האם ספר זה שווה להדפיס?

אפשרות נוספת היא אם  קרן מרכזית (בדומה ל NY Memorial Foundation) תקים מנגנון למימון אשר יתמוך בהוצאה לאור של ספרי קודש חדשים טובים – תהליך שכזה עשוי להשפיע על השוק במידה מסוימת.

תקנות מרצון או קווים מנחים עשויים להיות לתועלת, אך אי אפשר לאכוף אותם בגלל  המגוון של הקהילה שלנו. יחד עם זאת אני רוצה להציע את הרשימה הבאה של מעט הנחיות על קצה הלשון עבור סופרים חדשים, שכדאי שישאלו את עצמם.

עשר שאלות שאתה צריך לשאול לפני הדפסת ספר:

1. האם גיסך ישב ויקרא  אותו?

2. אם הבן שלך קיבל ספר זה כמתנת בר מצווה, האם הוא ישתמש בו אי- פעם?

3. ישאל  נא מפיץ, כמה עותקים יכול באמת לצפות למכור?

4. האם יש לך מקום אחסון כדי לאחסן את העותקים שלא נמכרו?

5. האם הספר הוא מקורי באופן משמעותי?

6. כמה ספרים דומים הודפסו ב 10 השנים האחרונות?

7.  האם אתה אומר משהו חדש או שזה בעצם סיכומים של החומר שלמדת ?

8. מה באמת אשתך חושבת על כך?

9. האם ספר זה באמת שווה את ההשקעה של 5000 $ שהרווחת קשה?

10. אולי זה כדאי להדפיס כמה עותקים במדפסת הביתית שלך ולשמור את כל הכסף?

עצות למחברים חדשים:

כלל מספר אחד הוא שגם אם אתה הולך לפרסם עצמאית אתה עדיין זקוק לעורך. אפילו גדולי

ישראל התייעצו עם התלמידים שלהם  ובני דורם לפני הדפסת ספר. באופן כללי אני ממליץ לסופרים מתחילים  להדפיס מהדורות קטנות. אם אתה יכול להדפיס פרק יחיד בצורת חוברת  זה יכול לעזור מאוד כדי לקבל משוב וביקורת חיובית מהחברים שלך. ספר הראשון אמור להופיע בכריכה רכה  ללא גרפיקה יקרה. בתי דפוס קטנים רבים וחנויות להעתקת מסמכים ידפיסו ויכרכו מהדורה קטנה בכריכה רכה בעלות של חלק קטן מהמחיר של מהדורת כריכה קשה. בדרך זאת 50-200  עותקים של ספר יכולים להיות מודפסים מבחינה כלכלית, מבלי להשקיע בלוחות ההדפסה יקרים. הדיסקים הם אפשרות נוספת עבור עבודה ראשונה. שליחת קובץ בפורמט  pdf לרשימה קטנה של קוראים בעלי מוטיבציה שמסכימים מראש להסתכל על ספר עשוי להיות

רעיון טוב. אני לא ממליץ לשים ספר שלך באינטרנט עם גישה בלתי מוגבלת. רוב הסיכויים הם שאף אחד לא יתייחס אליו ואפילו אם הם יורידו אותם לקורא אלקטרוני, אין כל ערובה שהם יקראו את זה. (עם זאת הרגלים אלו עשויים להשתנות ואני מקווה לדון

בקוראי ספר אלקטרוניים בדיון מאוחר יותר). כאשר אתם מחליטים להדפיס מהדורה מלאה, ייעוץ עם מעצב גרפי מנוסה ומומחה לעימוד הוא צורך מוחלט.

קישור לנוסח האנגלי של המאמר (כולל תגובות): www.virtualgeula.com/forum.htm

►