א. אליסף רובינזון – תל אביב של נייר

מרכזה של עיר הוא עניין של תודעה. העירייה יכולה לנטוע במרכזה של כיכר עוגת קרם בולעת ממון ויורקת אש ומים והתושבים ידירו רגליהם ממנה. אותה כיכר, ללא אמצעי משיכה פירוטכניים, שימשה בשנות השישים של המאה הקודמת מקום מפגש לאלפי אנשים המגיעים למקום במוצאי השבת ומתחככים זה בזה בלא שום אטרקציות פרט לקונוס נייר מאוכלס בגרגרי חומוס מהבילים שנקנה במזללה בשם ניו-יורק או חידוש ארצי : פלח פיצה מנטף. מרכז תל אביב של ימי ילדותי של שנות החמישים היה המשולש המורכב מגימנסיה הרצליה, שאל חצרה נשקפה מרפסתה של סבתי, חנות הספרים של אבי ששכנה ברחוב נחלת בנימין ושפת הים הנושקת אל פתחו של רחוב גאולה. בין באי החנות היו כמה מצאצאיהם של מייסדי העיר אשר הרבו לספר את זיכרונותיה של משפחתם וכשגדלתי, המחישו את זיכרונותיהם בצילומים ומסמכים. כבר בשלב מוקדם של חיי ניצת בי יצר הרכושנות , ובמקום לאסוף בולים או תמונות כדורגלנים שמחתי כל אימת שאבא הביא עמו הביתה מסמך או צילום או מפה בעלי זיקה לעיר תוך שהוא מסביר את משמעות הטקסט או הדימוי. כאשר התגייסתי לצבא הפקדתי בידי הורי את האוסף הקטן שמנה מספר אלבומים מהם נשקפו שנותיה הראשונות של ת"א : מסמכי בעלות על המגרשים של ראשוני אחוזת בית, כרטיסי כניסה לתיאטרון המטאטא, הודעה על עונג שבת מייסודו של ביאליק ומפות הביוב של העיר בראשיתה. לאחר הפוגה בת למעלה משלוש שנים חזרתי אל האיסוף, ככל שמשכורתו של סטודנט מספקת. בבסיסו של אוסף נמצאת בדרך כלל החלטת האספן באם להתרכז בנושא מסויים תוך כדי הטלת מגבלות שונות כמו תיארוך מקסימלי או צמצום הנושא ע"י הטלת מגבלות גיאוגרפיות וכדומה. אמחיש מגבלות איסוף באמצעות איסוף הגדות של פסח : רבים הם אספני ההגדות : חלקם אוספים רק הגדות קיבוצים, חלק מאספני הגדות הקיבוצים מקבצים רק את אלו שהודפסו עד 1948. אספני הגדות אחרים אוספים רק הגדות שנדפסו בלשונות ז'רגון ובאות עברית כמו לאדינו, יידיש וערבית יהודית לסוגיה. אחרים אוספים הגדות מצוירות שנדפסו עד 1870. במשך השנים אגרתי מכרטיסי אוטובוס ועד מפקד אוכלוסין שנערך בשנות העשרים כאשר רחובות ת"א נסקרו ונרשם ליד כל מספר בית מי הם דייריו.  ממפת ת"א שנעתקה ע"י אדריכל העיר שיפמן בן-סירא כנראה מתוכנית גדס ועד תלוש לארוחה בבית תמחוי ברחוב השומר. המגוון היה גדול וכמות הניירת העבירה ארגזים רבים על גדותיהם. בסוף המילניום עברתי להתגורר בבית הסמוך לשפת הים וכעבור מספר חודשים הבחנתי כי הלחות המלוחה גובה קרבנות מחומר האוסף העשוי נייר, הניירות הצהיבו וכל מיני מרעין הסתפחו אליהם. במהלך חיפושי אחרי פתרון פגשתי במר זכרי בייקר, נציג אוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, אדם יודע ספר ובקי בלשונות ובתרבויות רבות כולל זו העברית. מר זכרי הציע, ואף קיים, לשמר את האוסף ולהעלות את רובו על רשת האינטרנט. כך, ממצב שבו קם האוסף על יוצרו הגעתי למצב שבו התחלתי לאחרונה אוסף חדש ומתומצת יותר המתרכז בתרבות הפנאי היומיומית של תל אביב הקטנה : מתפריטי מסעדות ועד צילומי פנים של דירות תל אביביות כאשר הרדיו, הגרמופון וארון הספרים היו ספקי תוכניות הריאליטי והבידור.

* * *

The Eliasaf Robinson Tel Aviv collection, ca. 1909-1960

אוסף תל אביב של אליסף רובינזון מכיל תערובת אקלקטית של חומרים הקשורים להיסטוריה של תל אביב בין השנים 1909 – 1960. האוסף מתרכז בתקופה שקדמה להקמת המדינה, והוא  משקף מגוון רחב של פעילות פרטית וציבורית בתל אביב במהלך ארבעת העשורים הראשונים להקמתה. בשלהי שנת 2005 נקנה האוסף על ידי אוניברסיטת סטנפורד. המטרה היא שהאוסף יהיה פתוח למבקרים. נכון להיום כשבע מאות וחמישים פריטים נבחרים נסרקו וקוטלגו.  מאות פריטים נוספים נסרקו והם נגישים לפי תיקיות נושאים. האוניברסיטה מוסיפה פריטים באופן עקבי כמעט מדי חודש.

ראוי לציון שבאתר ישנה גישה ישירה ללמעלה מאה ספרים וחוברות שנסרקו והם ניתנים להורדה כקובצי PDF. דוגמא אקטואלית ומשעשעת היא חוברת בת  18 ע' בשם "מורה דרך לחגיגות פורים והעדלידע", שיצאה לאור על ידי הועדה לסידור החגיגות והעדלידע בפורים תרצ"ב. בחוברת ישנו פירוט תכנית החג בתל אביב ובין השאר ניתנו שמות פורים לרחובות תל אביב, לדוגמא: רח' ביאליק יקרא "אשר העם חפץ ביקרו" ורחוב אליעזר בן יהודה – "ומדבר בלשון עמו".

[מאת העורך]

תמונות  מתהלוכות "עדלידע" בתל אביב. מאוסף אליסף רובינזון.