'שובו לבצרון אסירי התקוה' –  על רבנות פתח תקוה

חלופי מכתבים עם אורי רדמן

הקדמה:

כמו רבים אחרים גם אני כאשר חיפשתי מידע פניתי אליו בתור מומחה להסטוריה ועולם הרבנות (וכמו אחרים רק לאחר מותו התוודעתי לגילו הצעיר, דבר שגרם לי הפתעה גדולה). פניתי אליו לפני פירסום מאמרי (המעיין טבת תשע"ב) על מועמדות הרב אברמסקי לרבנות פתח תקווה בשנות תרפ"ח-תרצ"א. וכפי שתראה גם הוא התייעץ עמי ברוב ענוותנותו על מעומדות הרב מטבריג לרבנות ת"א, ולא יכולתי לעזור לו.

[מתוך מכתבו של אורי רדמן לעורכים]

בתאריך 22 באפריל 2010 19:05, מאת אורי רדמן :
לאיתם הנקין השלום והברכה.

אני פונה אליך בעקבות מאמרך בעלוני ממרא על הספר "מכותבי הראיה".

ברצוני לברר האם ידוע לך על התייחסות כל שהיא של מרן הרב לפרשת מינויו של הרב אברמסקי לרבה של פ"ת, ולכל השתלשלות שנלוותה לפרשה זו במשך השנים תרפ"ח-תרצ"ב. למעט מכתב תודה של הרב אברמסקי לרב קוק שהתפרסמה בספר "מלך ביופיו" (חלק ראשון, עמ' 192) וכן איגרת של ר' חיים עוזר לרב קוק שהתפרסמה בקובץ איגרותיו (אגרות ר' חיים עוזר, בני ברק תש"ס, חלק שני, אגרת תרפ"ד), אינני מכיר שום התייחסות של הרב קוק לטרגדיה הזאת (בו ציפה הרב אברמסקי לשחרורו משלטון הסובייטים ובינתיים מינו את הרב כ"ץ לרבה של פתח תקווה). למותר לציין שפרשה זו היא בעלת חשיבות ערכית ומוסרית ואולי גם הלכתית.

בידי מספר צילומי מכתבים של הרב אברמסקי המפציר במועצה המקומית פתח תקווה לחכות לו (חלק מהמכתבים הן ממש לפני שחרורו). איש הקשר של הרב אברמסקי בעניין זה היה ר' מיכל רבינוביץ בעל חנות הספרים "דרום" כמו כן מטעם המועצה בפתח תקווה ניהל את הקשר עימו מרדכי סלומון, כך שיכולים להיות מכתבים לשני האישים הללו או לפנחס מאירי יו"ר המועצה המקומית באותן שנים או לר' חיים עוזר או לרב אברמסקי עצמו.

העיסוק שלי בפרשייה זו הוא המשך לספרי שהוצאתי לאחרונה לאור "חידושי הרב ציטרון קטרוני", שבו כתבתי ביוגרפיה על הרב ציטרון מי שכיהן ברבנות פתח תקווה עד שנת תרפ"ז (חתן הרוגוצ'בר).

אודה לך אם תמציא לי מידע על הנ"ל.

בברכה וסליחה על הטירחה

אורי רדמן כולל "רצון יהודה" – פתח תקווה.

נושא: Re: הרב קוק והרב אברמסקי

לכ' הרב אורי רדמן,

שלום וברכה. ראיתי את הספר הנפלא של הרב ציטרון שערכת בשנים האחרונות, ועוד טרם היה סיפק בידי להתיישב ולעיין בו במתינות הראויה. ייש"כ כמובן. שנה-שנתיים בטרם יצא הספר לאור (אף שכבר ידעתי על עצם הכנתו על ידך) ערכתי בעצמי מאמר תולדות קצר על הרב ציטרון, וכמובן עתה הוא מיותר, מתוך שאני מניח שעסקת בכך בהרחבה. (מה שעניין אותי בעיקר, בשעתו, היתה פרשת היחסים המורכבת שלו עם חותנו הרוגאצ'ובר. בעניין זה נפלו כותבי העבר  בכמה שגיאות היסטוריות, דוגמת ייחוס קונטרס שבסוף צפנת פענח זרעים לרב ציטרון, בעוד שהוא נכתב על ידי גיסו הרב אבא דוד פיינגולד, וכן ההסבר לפיו המכתב עליו דיבר הרוגאצ'ובר עם בתו, ע"פ סיפור ידוע [1], היה זה שכתב בתרפ"ז נגד הראי"ה, בעוד שהדבר אינו יכול להיות ע"פ האמור בסיפור עצמו. וכיוצא בהנה).

ואגב, לגבי פרשת מינוי הרב ציטרון בתרע"א, איני יודע אם ראית, אך בשו"ת נשמת חיים מהדורת תשס"ח, כרך חו"מ סי' נ"ג, יש מכתב של הרב חיים ברלין מירושלים לקהל פתח תקוה, ובו הוא מבקש שימנו עליהם לרב את בנו של רבם המנוח הרב אהרן הכהן אורלנסקי, ה"ה הרב אברהם יעקב אורלנסקי, ולא יבקשו רב מבחוץ.

לגבי פרשת מינוי הרב אברמסקי, לא יצא לי להתמקד בזה ועל כן לצערי אין בידי מידע מלבד המפורסם בד"כ ושוודאי ידוע לך. בעצם, אני רואה שלא ציינת את המכתב הכי חשוב עבורך שידוע לע"ע, והוא מכתבו של הראי"ה קוק עצמו לרב אברמסקי, מי"ב אייר תרפ"ח, בעניין הרבנות בפתח תקוה. המכתב נדפס ב'אוצרות הראי"ה' (מהדורת תשס"ב) חלק א' עמ'  481.

אני ממליץ לך לגשת ל"בית הרב" בירושלים (צריך לתאם מראש בטלפון, רצוי עם רחל לנדאו), שם תוכל לעיין בהרבה חומרים ארכיוניים המסודרים לפי נושאים ותאריכים, וייתכן שתמצא עוד איגרות של הראי"ה המתייחסות לפרשה זו.

נ.ב. ייתכן שהדבר בבחינת "חמץ שעבר עליו הפסח", אך בכל אופן אני מצרף לאימייל זה צילומי שני מכתבים מקוריים של הרב ציטרון, משנת תרע"ד-תרע"ה, שהועמדו בשנה שעברה למכירה פומבית על ידי בית המכירות "בן עמי" (ואיני יודע אם נמכרו בפועל).

בברכה, ואשמח לעזור בכל שאוכל,

איתם הנקין

בתאריך 23 באפריל 2010 00:02, מאת אורי רדמן :

לאיתם, יישר כוח על התייחסותך לספר ועל תשובתך המפורטת.

1. גבי פרשת המכתב של הרבנית ציטרון לאביה, דבר המוזכר בזכרונותיו של משה בלוי (ראה הערה [1]) התייחסתי לכך בספר , ולדעתי הרוגוצ'בר כן התייחס למכתבו על הרב קוק, ולא בעניין ייחסו לציונות כמו שכתב משה בלוי עצמו.
2.  לא ידעתי על מכתבו של ר' חיים ברלין שציינת, וייש"כ לך על הפניה זאת. בכלל נמנעתי מלכתוב על מינויו של הרב ציטרון לרב בפתח תקווה, מכיוון שהדבר לא עבר בצורה חלקה. בנו של הרב אורלנסקי (אברהם יעקב הי"ד) טען שהרבנות הזאת מגיעה לו והוא תבע את הרב ציטרון לדין תורה אצל הרב פרנק שפסק כנגד הרב ציטרון. בספר הר צבי זרעים (ח"ב סי' כ"ג) בעניין כלאים מתייחס הרב פרנק להסבר הרב ציטרון בפירוש הסוגיא של ערוגה, והדברים מובאים בספר באופן סתמי. מנגד מצויים בידי מכתבים ופסקי דין וחלוקת צוואה של הרב אהרון אורלנסקי בהם מוכח שכל המשפחה כולל כל האחים והאֵם באו לדון לפני הרב ציטרון, מדברים אלו נראה שהעניין היה קצת יותר מורכב. על יחסו של ר' חיים ברלין לרבנות הרב ציטרון, הערתי בספר שהיה עליו לחץ רב מבני המושבה למנות את הרב ציטרון.  בכלל בני פתח תקווה העדיפו גם במקרה של הרב ציטרון וגם במקרה של הרב אברמסקי רב מחו"ל ולא רב בן הארץ. והיו מבני היישוב הישן שהתמרמרו על כך. הדבר צ"ע, מדוע הן נמנעו ומה היה יחסו של הרב קוק לכך.
3. תודה על "המכתבים" ששלחת אלי. בחלק האיגרות ויותר מכך בחלק החוזים ופס"ד (שאינם מנומקים) הבאתי רק חלק קטן מעשרות המסמכים הנמצאים ברשותי, למעשה בחלק החוזים ומעשה ב"ד הבאתי רק דוגמא אחת מכל סוג. מכיוון שכך אין זה "חמץ שעבר עליו הפסח". אך יתירה מזו גם "מכתבים" אלו היו אצלי.

בתודה על כל המאמץ והאינפורמציה שהוספת לי .

בברכה אורי

נושא: Re: Re: הרב קוק והרב אברמסקי

שלום וברכה.

לגבי המכתב של הרוגאצ'ובר אכן נפלה טעות בזכרוני, ומה שהיה לי לתקן הוא בדיוק כפי שתיקנת אתה, שלא ייתכן שהכוונה למכתבו ב'אור לישרים' (עמ' 56), שנדפס שנים רבות לפני שבתו עלתה לארץ.

לגבי פרשת הרבנות בפ"ת אחרי הרב אורלנסקי, תודה על המידע. לא ידעתי בפירוט, אבל אכן היה אפשר להבין שמשהו שם הסתבך. אמנם, האשם לכאורה בכל אופן אינו הרב ציטרון, שבא מחו"ל, אלא קהילת פתח תקוה עצמה שלא חפצה בבנו של הרב הקודם.

לגבי הרבנות, באופן כללי דומה שמושבות היישוב החדש לא נטו לבחור רבנים מקרב היישוב הישן בירושלים. הרב אהרן אורלנסקי עצמו הרי לא גדל בירושלים. לא למותר לציין שרבני ירושלים עצמה וראשי ישיבותיה בתקופה זו, רובם ככולם, הובאו אף הם מבחוץ… ועיין באיגרות הראי"ה ח"א עמ' קל"ז ("ולא היתה ירושלים בפרט, ולא א"י בכלל, צריכה לבקש רבנים מן החוץ מצד חסרות גדולת התורה שבת"ח שבא"י, כ"א מצד חסרון הפרסום שבהם, ומצד מניעת השמוש הנסיוני בהנהגת רבנות". ואכמ"ל בזה).

בברכה

איתם הנקין

בתאריך 23 באפריל 2010 11:24, מאת אורי רדמן :

שוב תודה רבה.

נראה שהעדפת רבנים מחו"ל על פני בני היישוב הישן לא הייתה רק נחלתם של בני העיר פ"ת, אלא גם של הרב קוק עצמו. גם יוסי אבנרי התייחס לעניין זה (הן בעבודת הדוקטורט שלו והן במאמרו 'הרב קוק זצ"ל ויחסיו עם היישוב הישן בתקופת "העליה השניה"', שרגאי ב, תשמ"ה, עמ' 11-30). לדעתו, הרב רצה רבנים שיהיו נאמנים לו ולא לבני היישוב הישן, וכן שיזדהו עם מהלך התחייה.

על אף כל הנ"ל נראה לי שהעניין לא מוצה, ובייחוד שמערכת הקשרים של הרב קוק עם אישים כמו הרב חרל"פ (ששמו עלה כמועמד) ידועה. ויותר מכך כאשר נוסדה הרבנות הראשית הרב העדיף למנות לה רק רבנים בני ירושלים וזאת על פני הצעתו של הרב ציטרון למנות רבנים גם בני היישוב החדש.

דרך אגב בידי צילום מכתב של ראשי העיר פ"ת לרב כהנמן לבוא לכהן בעירם (וזאת לאחר שהרב אברמסקי הודיע שהוא נאלץ לוותר על כהונתו) במכתבם הם כותבים לו שהמינוי נעשה על דעת הרב קוק וכו' ובלשונם: "ודעתו (הרב קוק) הייתה נוחה מאד ממינוי זה". המכתב הוא מתאריך כד תמוז תר"ץ. ממכתב זה, כמו גם ממינוים של הרבנים אברמסקי וראובן כ"ץ, נראה שהייתה העדפה דווקא לרבנים המזוהים עם אגודת ישראל, כך שגם סברתו של אבנרי עדיין צ"ע.
בברכה אורי

שולח: א.  ה.
נושא: Re: Re: Re: הרב קוק והרב אברמסקי

אגב כך אעתיק לפניך עניין שדנתי בו באיזו הערה אצלי (כחלק מהגרסה הארוכה של מאמר ידידי שמריה גרשוני, על הרב שמעון שקופ ומרכז הרב. הגרסה המקוצרת פורסמה ב'המעין' תשרי תש"ע , הנוגעת גם לרב ציטרון, ושמא תוכל לאמת את השערתי:

בספרו של הרב ז"א רבינר, 'רבנו מאיר שמחה הכהן', תל אביב [תשכ"ח], עמ' קנ"ט, מובאת עדות אדם שראה אצל הרב ישראל אבא ציטרון (אב"ד פ"ת) מכתב שקיבל מהרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, שהמליץ על הרב אברהם אהרן הכהן בורשטיין ש"ידע ויבין לנהל עניני העיר העברית בדרכי שלום". הכותב טוען שהרב בורשטיין היה אז מועמד לרבנות תל אביב – אולם הדבר אינו מסתבר, שכן בקיץ תרפ"ג נבחר לתפקיד זה הרב שלמה הכהן אהרונסון ('אנציקלופדיה של הציונות הדתית', כרך א, תשי"ח, טור 41), ובחירות נוספות כלל לא עמדו על הפרק בזמן בואו של הרב בורשטיין; כנראה איפוא, שהביטוי "העיר העברית" נאמר על דרך הכלל – עיר ביישוב החדש [2].  ייתכן גם שהמסמך שראה אותו אדם היה למעשה המלצה על הרב אהרן הכהן אורלנסקי, קודמו של הרב ציטרון בתפקיד, שאכן התקבל לתפקידו בהמלצת הרמ"ש הכהן (ראה 'ספר היובל למלאת חמשים שנה ליסוד פתח תקוה, ת"א תרפ"ט, עמ' תל"ב), ושמו הדומה לשמו של הרב בורשטיין יכול להסביר את מקור הטעות (אם כי מידי ספק לא יצאנו).
נ.ב. איני בטוח שהרב ראובן כ"ץ היה מזוהה בזמן כלשהו עם אגודת ישראל.

בברכה

איתם הנקין

2010/4/23 אורי רדמן

אין לי שום ידע בעניין זה, וכמובן שגם את המכתב לא ראיתי. בכל אופן לא ברורה לי התמיהה שלך, הגאון מטבריג עלה לארץ בתרפ"ד. מקובל הוא שכל הרוצה לעלות לארץ עושה את הכנותיו זמן רב,יכול להיות שעוד בתרפ"ג (זמן מועט יחסית לפני בואו) הוא או אחדים ממכריו התעניינו בשבילו ברבנות תל אביב, ומכיוון שכך האור שמח שלח את מכתבו לתלמידו הרב ציטרון. יותר קל להסביר זאת על פי השערתי מאשר לשנות גם את שם נשוא המכתב וגם את שם הנמען כהשערתך. (בכלל לא כל מכתבי ההמלצה לרבנות באו לידי ביטוי בהתמודדות מעשית, יכול להיות שזה מכתב גישוש, ולאחר שהוסבר לאור שמח שיש להם מועמד אחר, הגאון מטבריג ירד מעניין. לי למשל יש צילומי מכתבים של המלצות רבנים מחו"ל אשר נשלחו לאחר הבחירה ברב אברמסקי ולאחר הבחירה ברב כ"ץ, הממליצים על רבנים מסויימים לרבנות פ"ת. למשל המלצה על הרב יואל סורוצקין אחיו של הרב סורוצקין המפורסם. ועוד).

זכור לי מכמה מקומות שהרב כ"ץ היה מזוהה עם אגודת ישראל (יכול להיות שלא היה פעיל) גם בערך על שמו בויקיפדיה הדבר מוזכר.

שולח: א. ה.
נושא: Re: Re: Re: Re: הרב קוק והרב אברמסקי

הרב בורשטיין עלה לארץ בסוף תרפ"ד (כ"ו אלול), ואילו הבחירות לת"א היו יותר משנה לפני כן. בעל הסיפור (המובא בספר 'רבינו מאיר שמחה') היה סבור שהוא עלה לארץ כחלק מהיותו מועמד, כלומר שההתמודדות היתה עוד לפניו. אמנם בלאו הכי, אף אם נניח שבפרט זה בלבד טעה בעל הסיפור, עובדה לא מוכרת היא שבאייר תרפ"ד קיבל הרב בורשטיין את רבנות העיירה ליבוי שבליטא (ומסיבה לא ידועה בחר לבסוף שלא לממש זאת אלא לעלות ארצה), כלומר שבודאי לא היה מדובר בעלייה שתוכננה זמן רב מראש [3]. ואוסיף שלמעשה אין בידינו שום מידע ממקור אחר (עיתונים, מכתבים, תיאורים ומחקרים), למיטב ידיעתי, הקושר באופן כלשהו את הרב בורשטיין לאותה התמודדות על רבנות ת"א בתרפ"ג. כל זאת הביאני לסבור שמדובר בטעות פשוטה של בעל הסיפור.

ואגב, גם לפי האפשרות השניה שהצעתי (הראשונה אינה משנה כלום, אלא מצביעה על כך שלא מדובר בהתמודדות על רבנות ת"א), לא מדובר בשינוי של שם הנמען, כי לא מסופר שהמכתב נשלח לרב ציטרון דווקא, אלא שהיה בכליו, דבר אפשרי מתוקף היותו המחליף של הרב אורלנסקי. וגם, בעצם העניין, מה בין הרב ציטרון מפתח תקווה ובין מועמד אפשרי כלשהו לרבנות ת"א? (שאלה שלא הייתי שואל אם המכתב היה מיועד לרב קוק, למשל). ועם כל זאת, השערה זו לגבי הרב אורלנסקי הריהי ספקולציה בלבד, כמובן.

שבת שלום,

איתם הנקין

שולח: אורי רדמן

שבוע טוב!

על אף דברך, נראה לי – וגם דברי אינם יותר מהשערה – שהמכתב המדובר אינו אלא מכתב גישוש לבדוק את האופציה של הרבנות הזאת. דבר מאד מקובל בהתמודדויות רבניות. בידי צילומי מכתבים מעין אלו, למשל הרב אהרונסון שולח מכתב כזה לדב ימיני מפ"ת בב' ניסן תרפ"ט המלצה על הרב מחרקוב הרב מילקובסקי (לרב פ"ת). הרב אילדעלברג מרדכי דוב (רב בפלאצק) שולח מכתב מעין זה ליעקב מינקוס (אינני יודע מי הוא) בקשר לרבנות העיר בשביל עצמו. הרב וכטפוגל שולח בז' אייר תרפ"ט מכתב המלצה על הרב חרל"פ (לרבנות פ"ת) ועוד. מכתבים אלו אינם אלא מכתבי גישוש שהמועמדים עצמם או מי מטעמם שולחים לבדוק את השטח. במקרה שמתברר שכבר בחרה העיר או יש לה נטייה לבחור במועמד אחר, הרב המיועד איננו מגיש מועמדות על מנת שלא להתבזות וכו'. לא מן הנמנע שגם במקרה זה של הגאון מטבריג הדבר היה אותו הדבר. (לאחר שירדה מועמדותו על הרבנות בארץ ישראל הוא קיבל או הציעו לו רבנות בעיר אחרת) השערה זו מסתברת יותר מאשר לומר שהארכיון המכתבים של הרב אורלנסקי עבר "בירושה" לרב ציטרון. היחסים בין הרב ציטרון למשפחת הרב אורלנסקי היו מורכבים ביותר, ואינני רוצה למנות עוד דברים, ודי במה שכבר ציינו.

לדעתי, וכך ניסיתי להראות בספרי, הרב ציטרון היה דמות מאד מרכזית בעולם הרבנות של היישוב החדש, ובוודאי בשנים הללו. כמובן שהרב קוק היה הדמות שענייני הרבנות היו נחתכים על פיה, אבל לרב ציטרון הייתה השפעה חשובה ולכן לא מן הנמנע שהאור שמח פנה אליו. בכלל מערכת היחסים בין הרב קוק לאור שמח לא נחקרה, ולדעתי רק במקרים בודדים היה ביניהם קשר. זכור לי שהרב קוק הספיד את האור שמח בבהכ"נ החורבה (ביום א' י"ב אלול תרפ"ו. ראה: רבינר, זאב אריה, רבנו מרן מאיר שמחה הכהן, עמ' רנג)   כמו כן הקשר ביניהם עולה גבי המסע לאמריקה בשנת תרפ"ד, אבל בכלל הדבר צריך תלמוד אם היה ואם כן כמה קשר ביניהם, והרי שניהם היו מאותו אזור.

אנצל את המייל הזה לבקשך למסור לידידך שמאד נהניתי ממאמרו על היחסים בין ר' שמעון שקופ והרב קוק. ברור הדבר שבעקבות חידושו הגדול שהרב קוק לא רצה את ר' שמעון נגזרת השאלה האם לא הייתה זו טעות בעל חשיבות היסטורית, שהרי עולם ההלכה על כל שלוחותיו התפתח לכיוון הלימוד בעל העוצמה של ראשי ישיבות ליטא. האם גישתו זו של הרב קוק לא השאירה את עולם ההלכה מבית המדרש של מרכז הרב קצת מאחור, והיצירה הציונית הלכתית מדדה אחר עולם ההלכה הישיבתי וכו' (מה היה קורה אילו בעץ חיים היו מקבלים את גישת הרב קוק, ולא היו ממנים את ר' איסר זלמן מלצר וכו').

שבוע טוב  אורי

———–

הערות:

[1] להבנת הדברים: משה בלוי, מנהיג העדה החרדית פירסם בספרו שאחר פטירת הרב זוננפלד (תרצ"ב) הם חיפשו רב שיחליף אותו, ולשם כך הוא נפגש עם אישים תורניים רבים וביניהם הרוגוצ'בר. וכתב שם (כתבי הרב בלוי, עמ' 67) "הוא נגע בשאלת הציונים בארץ ישראל, ואמר לי: הלא הוא יודע שאנכי הייתי דווקא מהמתנגדים הכי חריפים, ולא מנעתי את עצמי מלכתוב דעתי בגלוי גם על המחזיקים בהם, אבל בזמן האחרון אני מונע את עצמי מזה, מפני שאחר כתבי את המכתב הידוע, קבלתי מכתב מבתי בפתח תקווה, שהדבר נוגע לנפשה וכי אם אוסיף לכתב בדברים כאלה יקפחו את פרנסתה". בלוי פרש שמדובר במכתב כנגד הציונות או אישי הציונות (כדבריו: "החשודים על הכל, הם חשודים גם על שפיכות דמים").

הדיון  נסוב על השאלה אם מכתבו של הרוגוצ'בר הוא כנגד הציונות או  שהעניין היה השגת גבול בעניין הרב קוק וממילא כוונת הרוגוצ'בר הייתה כנגד הרב קוק ולא כנגד הציונות.

[2] הערה זו הובאה בתגובתו של איתם 'עוד בעניין הרב מטבריג וישיבת 'מרכז הרב', המעין נ"א ג', ניסן התשע"א, הערה 1.

[3] בתגובתו של איתם 'עוד בעניין הרב מטבריג וישיבת 'מרכז הרב', המעין נ"א ג', ניסן התשע"א, הערה 2,   כתב איתם את העובדה הנ"ל בספקנות: "השוו ידיעה אחרת הגורסת כי הרב בורשטיין נתמנה באביב תרפ"ד לרב העיירה ליבוי שבקורלאנד (קובץ 'בית ועד לחכמים' – סאטמר, ט"ז אייר תרפ"ד [שנה ג חוברת טו] עמ' 2) כחצי שנה בלבד לפני עלייתו ארצה! גם אם הידיעה מדוייקת ברור כי מינוי כזה לא יצא אל הפועל, ובכל אופן נמצאנו למדים שוב כי לא כל שנכתב סביב ענייניו של הרב בורשטיין בשנים אלה, ואפילו במקורות בני התקופה, הינו נכון בהכרח".