א. גנוב הוא מאתי

"גנוב הוא מאתי"

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

תל אביב

רשימתי "גנוב הוא מאתי"  פורסמה לראשונה בבלוג  "עם הספר" של ספריית הרמב"ם. הרשימה אינה מחקר מסודר אלא תחילתה בפריט שמשך את עיני לתופעה ייחודית.  מכאן ואילך כשאני מוצא חבר לאותה תופעה אני מוסיף ספר לספר.

ישנם ספרים – לא רבים – בהם נוספה חתימת כתב ידו של המחבר על העמוד האחורי של דף השער למניעת גניבות. התופעה לכשעצמה אינה ברורה לי כל צרכה. מדוע מחבר הספר חשש לגניבת עותקים מביתו או ממחסן הספרים של המו"ל ומכירתן לאחרים ללא ידיעתו?

בפנקסי רשומים שני ספרים ממין זה. מכל אחד מהם יש לנו בספריית הרמב"ם שני עותקים. המעניין הוא שעותק אחד חתום המחבר בכתב ידו  והשני חסרה בו חתימה. האם גנוב הוא ?

ידברו הספרים  בעד עצמם:

א.

עמודי שער

עמודי בית  יהודה.

מחבר: ר' יהודה הלוי איש הורוויץ

מו"ל: ליב זוסמנש

אמשטרדם תקכ"ו (1766)

נושא הספר: חקירות על עיקרי הדת, באורים לאגדות רבב"ח ‬.

בגב השער ציור מקסים של חזית בית מדרש ומתחתיו במסגרת בולטת מופיעה הכתובת:

אמר המחבר והמדפיס

באנו מן המודיעים ולפנים בישראל. להציל את נפש עם האל. מחרב החרמות והגזירות שגזרו גאוני  רבני אריאל. על משיגי גבולי. ולבל יגזול איש  לבבי ועמלי.

אבקש מאחינו בני ישראל. שלא לקנות חיבור זה בלתי עדותינו. המדפיס והמחבר שנינו. כי אנחנו נחתום ונכתוב את שמינו. על כל הספרים בחתימת ידינו. ועל השומע יבא ברכת אלקינו :

עמודי 1עמודי 2

******************************************************************************************************************************************

כאמור שני עותקים בספריית הרמב"ם. האחד חתום על ידי המחבר: "הצעיר יהודה הלוי" ועל ידי המדפיס: "יהודא ליב זוסמנש". השני נשאר ריק. האם גנוב הוא ?

ב.

משנה התלמוד2 שער

משנה התלמוד1 שער

******************************************************************************************************************************************ב.

משנה התלמוד

מחבר:  ר' ישעיהו יונגרייז

2 כר'

‫  ס – וואראהל, תרע"ג-תרע"ה ‬ (1913-1915)

‫ חידושים על סוגיות הש"ס ‬

משנה התלמוד1משנה התלמוד2

******************************************************************************************************************************************

נוסח המחייב חתימת המחבר נדפס בגב השער של שני חלקי  הספר (א – תרע"ג, ב- תרע"ה)  .

בחלק ראשון: כל ספר אשר ימצא בלי חתם שלי גנוב הוא מאתי.

בחלק שני: כל ספר אשר ימצא בלא חותם המחבר גנוב הוא מאתי.

אם תגדילו את התמונה השמאלית תראו את חתימתו של המחבר "ישעיה הלוי". חתימה זו חסרה בתמונה הימנית.

האם הספר גנוב ?

נ.ב.

קורא נכבד !

אם ידועים לך ספרים נוספים כאלו, נא שלח אלי  בדוא"ל את שם הספר ופרטי המהדורה, רצוי עם תמונת העמוד הרלוונטי, ונפרסם אותם בהמשך.

ב"ה. הידיעות דלהלן נשלחו אלי  באדיבותם עמיתים  יודעי ספר ואני מודה להם על כך.

1. מר גלעד הרשושנים הפנה אותי לארבעת כרכי " המסורה" שהוציא לאור כריסטיאן דוד גינצבורג בין השנים 1880-1905.

המסורה שער

מדובר בארבעה כרכים בגודל ענק שהוציא המו"ל ובהם חומר רב  בחקר המסורה.

והערה ביוגרפית פיקנטית: האיש הוסמך לרבנות בגיל 16 !!! והמיר את דתו שנה לאחר מכן (1848) .

בגב השער מופיעה ההודעה:

המסורה5

ובכל כרך וכרך מופיעה חתימת המחבר.

עותק ספריית הרמב"ם  נרכש  לספריית הסמינר  האורתודוקסי בברלין.

המסורה4

2. מר חנן בניהו הואיל ליידע אותי על בתי דפוס נוספים שנקטו באותה שיטה:

א. המדפיס האמשטרדמי יעקב דה סילווה מינדיז.
ב. המדפיס הירושלמי יצחק נאה ("ראיתי בספר בן איש חי שבהוצאתו").

באדיבותו מר חנן בניהו שלח אלי דוגמא מעניינת של המדפיס האמשטרדמי : ספר סידור כמנהג הספרדים אמ״ד תקל״א.

העותק הוא מתוך מאוספי ספריית יד הרב נסים.

בספר זה "הערת הגנב" אינה בעברית אלא היא בשפת המקום – הולנדית – או בספרדית.

יבצ1

יבצ2

3. מר משה זונדר הואיל להעביר לי צילום של שער ספר "אמונת שמואל"  (ורשה תרע"ז 1917) לרבי ישראל שפירא, האדמו"ר מגרדז'יסק. מו"ל הספר, בן המחבר, האברך הרה"ח אברהם אלימלך שפירא חתם בשולי  דף השער: כל ספר שאין עליו חתימתי – גנוב הוא.

בדקתי אצלנו, ובעותק ספריית הרמב"ם אין חותמת זו.

שער ספר אמונת ישראל 1

אני ממשיך לעדכן את הרשימה בספרים נוספים שמצאתי בספריית הרמב"ם.

4. ספר  הדר זקנים המיוחס לרא"ש . פיוטרקוב תרצ"ב 1932.

עותק ספריית הרמב"ם  כולל גם שער חיצוני  ועליו חתימת המו"ל  זלמן איזאקזאהן בעפרון בתחתית העמוד, מתחת לכיתוב: כל ס' אשר לא נמצא חתימת ידי עליו גנוב הוא מאתי ואסור לקנותו.

חתימה זו דהתה וקשה לזיהוי. להערכתי, שער זה חסר ברוב העותקים. כנראה גם בעותק הספה"ל.

גנוב1

5. שו"ת רבינו יעקב מסמילא. פיעטרקוב תרס"ד 1904

בשער הספר כתוב:

כל ספר שאין עליו חותם עם נומר גנוב הוא.

המו"ל חידש כאן שני חידושים:

1. שימוש בחותמת אדומה בולטת

2. מספור כל עותקי הספר. עותק ספריית הרמב"ם מספרו 252.

גנוב

6.  חכמה ומוסר. בוטשאן, תרצ"ב (1932)

המחבר , הרב בורשטיין דב בער, אבד"ק בוטשאן, הוסיף את חתימתו המסולסלת, בתוספת אזהרה: אסור להדפיס ספר זה, בלי רשותי, בין במדינה זו ובין במדינה אחרת.

גנוב2

7. ספר המדות לאריסטוטליס… : מוסר השכל… / מפורש ושום שכל על יד איצק סטנאב.

ברלין, דפוס חברת חנוך נערים, תקנ"א (1790)

יצחק סטנוב, דמות שנויה במחלוקת, ומחבר ספרים רבים.  חלק מהם הציג כאילו נכתבו על ידי חכמי ישראל בדורות הקודמים. בעותק הספריה מופיעה חותמת עגולה מיוחדת ובה נכתב כזאת:

"ס (=ספר) בלי חותם גנוב הוא הקוני[ם?] הנגשי[ם?] לא יקנוהו".

לא מצאתי חותם דומה בעותק אחר מספריו.

גנוב

8. מהר"ם שיק על מס' אבות. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרפ"ט (1929)

בעותק ספריית הרמב"ם שני שערים זהים בראש הספר. בתחתית השער נקובים מחיר הספר  על נייר פשוט/רגל/בכריכה. על אחד השערים ישנה מדבקה  על אותו מקום ובה נכתב: איסור השגת גבול ידוע ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ניתן לראות כאן את הרגישות  לגזל.

לספר מבוא ארוך  לתולדות מהר"ם שיק. המבוא מתפרש על שמונה דפים ! רק בסופו נוספה ההערה "גנוב הוא". ההערה אינה חתומה בעותק שלפני.

מוגה 1

מוגה

מוגה 2

9. נחלת צבי לר' נתן צבי בריסק. קליינוורדין, דפוס א. י. קליין,  תרע"ו (1916).

הספר נדפס תוך כדי מלחמת העולם הרשונה. מעניין שהפרט של הספר הוא:

"ליהודים אורה [ו]שמחה". מה שכידוע לא היה באותה תקופה נוראה של המלחמה העולמית..

וכפי שהמחבר כותב בשער הספר:

השבח היתר על ההוצאה מוקטר ומוגש לטובת יתומים ואלמנות הנשארים מחללי המלחמה.

מוגה נחלת צבי שער

.ואולי משום כך היתה למחבר ההקפדה שלא יגנבו ממנו ספרים, כפי שמופיע בגב השער.

מוגה נחלת צבי1שימו לב ! אכן בעותק הספריה חותמת המחבר  מופיעה (בצבע אדום בוהק) בתחתית דף השער.

10. ידידי ועמיתי ר' יוסף לייכטר, איש הספריה הלאומית, הפנה את תשומת לבי שהביביליוגרף אברהם יערי כתב על כך בתוך "לקוטים ביבליוגרפיים", חוברת ד'.

כותרת רשימתו הקצרה: חותמת מו"ל נגד גניבה.

הספר הראשון, שבו מצא הודעה מעין זאת הוא  תנ"ך שנדפס באמשטרדם בשנת תס"ה (1705)  על ידי ר' דוד נוניש טוריס.

הספר השני שמציין א. יערי ברשימתו הוא:

דבר טוב, דקדוק לר' אביגדור ב"ר שלמה מגלוגא. פרג, תקמ"ג (1783).

בספר זה נדפסה הודעה פעמיים. פעם אחרי ההסכמה ופעם שניה בסוף הספר.

יערי מציין שבעותק שלפניו לא נמצאה חתימה או חותמת של המחבר.

עותק מספר זה נמצא בספריית הרמב"ם וגם בו נשארה הודעה זו מיותמת.

מרפא1

מרפאא3

א. יערי מונה את ספר דבר טוב כספר השני בתולדות הספרים. ברשימתנו למעלה ישנם שני ספרים קודמים מדפוסי אמשטרדם (עמודי בית יהודה, תקכ"ו, סידור כמנהג הספרדים תקל"א).                                          עם רישום דומה.

11. דברי נגידים. הובא אל הדפוס על ידי צבי הירש [מרכוס], אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, תקנ"ט (1799).

בדף האחרון חתם המחבר את שמו (בלע"ז), בצירוף הערה מקדימה:

"להעיר על אמיתת ההעתקה, ולמנוע מכשול הרמאים ובני

עולה, באתי בחתימת ידי בסוף כל ספר וספר, בשמי"

דברי נגידים3

 

 

 

 

 

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –  – – – – – – – – – –  – – – – – – – –  – – – – –

ספרים נוספים:

1. תוספות חיים. לובלין תרס"ז. חותמת המחבר והמו"ל הרב יוסף חיים סגל, רב  וולאדאוו

2. ילקוט הגרשוני. פקש תרס"ז. חותמת המחבר והמו"ל הרב גרשון שטרן, אב"דמ' לודאש

3. בן איש חי, מהדורת ירושלים תרצ"ב. המו"ל יצחק בן מנחם מענדל נאה.  המו"ל הדפיס הנוסח המקובל בגב השער. (ראיתי את עותק אוצר החכמה – ללא חתימה וחותמת)

——————————————————————————————————————————-

רשימתי "גנוב הוא מאתי"  פורסמה בבלוג  "עם הספר" של ספריית הרמב"ם. הרשימה אינה מחקר מסודר אלא תחילתה משך את  תשומת לבי פריט מסויים, ומכאן ואילך כשאני מוצא חבר לאותה תופעה אני מוסיף ספר לספר.

הרשימה עברה הוספות ותיקונים בבלוג לאחר פרסומה הראשוני והיא ממשיכה להתעדכן כל העת בבלוגי "עם הספר"  בספרים נוספים המתגלים לי במהלך עבודתי.

מומלץ לעיין ברשימה המעודכנת בבלוג "עם הספר".

כדי לקבל תמונה על התפוצה של "גנוב הוא מאתי", להלן  רשימה מסודרת של הספרים המוזכרים ברשימתי, לפי סדר כרונולוגי של זמן ההדפסה:

תנ"ך. אמשטרדם,  תס"ה 1705

עמודי בית  יהודה. אמשטרדם,  תקכ"ו 1766

סדור כמנהג הספרדים. אמשטרדם,  תקל"א 1771

דבר טוב, פרג, תקמ"ג 1783

ספר המידות. ברלין, תקנ"א 1790

דברי נגידים. אמשטרדם, תקנ"ט 1799

המסורה. לונדון, תר"מ-תרס"ה 1880-1905

שו"ת רבינו יעקב מסימלא. פיוטרקוב, תרס"ד 1904

תוספות חיים, לובלין, תרס"ז 1907

ילקוט הגרשוני.פקש, תרס"ז 1907

משנה התלמוד. ס. וואראהל, תרע"ג-תרע"ה 1913-1915

מהר"ם שיק על מס' אבות. סעאיני, תרפ"ט 1929

חכמה ומוסר. בוטשאן, תרצ"ב 1932

הדר זקנים. פיוטרקוב, תרצ"ב 1932

בן איש חי. ירושלים, תרצ"ב 1932

6 תגובות על א. גנוב הוא מאתי

  1. יהושע מונדשיין הגיב:

    בס' בית אהרן והוספת. וילנא תרמ"א נמצא באוצה"ח

  2. יהושע מונדשיין הגיב:

    חיפוש באוצה"ח לפי "גנוב הוא מאתי" הניב שתי תוצאות נוספות:
    ספר הברית השלם (בתוך ההקדמה)
    עטרת זהב (אדירים)

  3. אלימלך הגיב:

    מסתבר שמחבר חשש מגניבה בבית הדפוס או ממחסנים, של כמויות מסחריות, ולא מגניבה מביתו. כמו כן היתה חובתו לחתום רק כאשר הספר נמכר (אם יחתום על כמויות מסחריות, שוב יתכן שהכל יגנב). אם לא הצליח למכור את כל המהדורה, ונשארו עותקים רבים בביתו, סביר שכולם לא היו חתומים, ולאחר זמן כשהתייאש מהמכירה, והחליט שכבר אין לו נזק אם יגנבו ממנו, (או ששבק חיים לאחרים) שוב לא חתם. לכן מאד מסתבר שימצאו עותקים לא חתומים, אבל אין מזה כל ראיה לגניבה

  4. ברוך הגיב:

    ראה את דברי אברהם יערי עוד במקורות דלהלן:
    קרית ספר שנה טו תרצח-תרצט עמ' 513-511
    קרית ספר שנה כט תשיג-תשיד עמ' 280-278, 432-431

  5. אתה יכול להוסיף לרשימה
    ליקוטי חבר בן חיים של פלויט, חזקיה פיבל
    נדמה לי שרק חלק יא זה מוזכר
    אולי רק אז התחילו הגניבות
    http://hebrewbooks.org/20787

  6. דני הגיב:

    גם בספר חידושי מהרי"א – יהודה יעלה על מסכת כתובות מרבי יהודה אסאד מופיע אזהרה זו. בעותק שאני ראיתי מופיע חותמתו של הרב מרדכי אסאד כמדומני נכדו של המחבר שהוציא לאור את הספר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s