א. אוסף מסטיק זה דבר חינוכי

מסטיק של פעם/ חיים גרוסמן, חגי מרום. רמת-גן: מרום, 2012. 210 ע'.

מן ההקדמה 

ד"ר חיים גרוסמן

 

                                                      קטע משער הספסטיק של פעם

מסטיק של פעם היה רצועה של גומי לעיסה ורוד ומתוק, ונייר עטיפה. המסטיק נלעס והושלך, מן הסתם, לטובת אחד חדש. נייר העטיפה זכה לעומת זאת לעדנה ארוכת ימים והיה לפריט של משחק "החלפות" ואיסוף, בעולם הילדים של שנות החמישים והשישים.מה לא היה שם על נייר העטיפה? "עלמה" עבריה חסודה ושחקנית קולנוע נוצצת מתוצרת חוץ, גיבורי תנ"ך של עבר, נחום סטלמך ורפי לוי גיבורי ההווה, ויורי גאגרין שבישר על העתיד.

אתרים ונופים חשובים בארצנו, לצד תמונות העולם הגדול ופלאיו. דיוקן סעדיה שלנו ובאזוקה ג'ו של אמריקה. שטרות של כסף, מכוניות של זהב, והמון המון ידע חשוב ונחוץ שצויר והודפס על העטיפה לטובת ילד טוב שיודע הכול. כך נרקם לו מרחב מדומיין בין אדמת ארץ לירח, בין גבולות מולדת וחלום "תוצרת חוץ", וכך שימש לו המסטיק  כלי של  ממתק למשחק, על לוח צבעוני של ילדות ישראלית כאן בארץ מולדת.בספר "מסטיק של פעם" ביקשנו, אני וחגי מרום לכנס טעמים, מראות וזיכרונות של תמונת עולם צבעוני השמורה, כך נראה, בלב כולנו. חיטטנו באלבומים ואוספים, חזרנו שוב אל מראות ארצות ועמים כדי לברר מה היה ומה נהיה במראה נייר עטיפה תמים שהוא גם קצת אנחנו. על כל אלה נבקש לספר ובעיקר להראות לכל אלה הרוצים להיזכר ומבקשים לשוב ולראות.לטובת כל אלה שאספו אז ומתגעגעים, לטובת אלה שאוספים היום ומחפשים. לכל אלה שזוכרים בהנאה דפיקה עזה בכף יד פתוחה שהפכה את נייר העטיפה לעץ או פלי של זכיה. לאלה המתרפקים באהבה וגם לאלה המחייכים היום קצת בגיחוך של מבוכה.לכל אלה נגיש נייר עטיפת מסטיק של פעם בצירוף סיסמה: לועסי כל הדורות התאחדו – כאן ועכשיו.  

                                       צילום ל"גיבורי ארצנו" (מתוך הספר: "מסטיק של פעם")

אם תרצו אין זו (רק) אגדה

בימים ש"חסמבה" ו"הבלשים הצעירים" היו בבחינת ספרות קלוקלת בעיני כל ספרנית מתחילה היו "שלגיה" ו"פינוקיו" אגדה של סיפור. "סינדרלה" ו"אצבעוני" נסעו לטייל על כנפי הדמיון בארץ הגמדים של "גוליבר", בארץ הפלאות של "עליסה" ואפילו בארץ אנגליה הרחוקה שם ביער של "רובין הוד". נסעו עם עטיפות "סיפורי ילדים" באדיבות חברת "גמא" –שם עברי בארומה לועזית משהו – וחזרו הביתה עם לאסי הכלבה שתמיד חזרה.אגדות הילדים נתפסו כמובן כ"ספרות קלאסית" והיו מוכרות לכולם כבר מגיל הגן. סיפורים ראויים עם מוסר השכל וסוף טוב בו הטובים מנצחים והרעים משלמים – קצת כמו ישראל הטובה והערבים הרעים. רפרטואר ספרותי נכבד זה שימש להנאה של בנים ושל בנות שזכו לתמיכת הורים מממנים שנהנו לראות את השקעתם החינוכית מתממשת.ראתה זו חברת "פם פם" ומיהרה להדפיס סדרה משלה של "אגדות ילדים". ולא "סתם" ציור של סיפור אלא שורה צבעונית של סצינות כמו: הנזל וגרטל "ההורים", "ביתן המגדנות" (מה זה שואלים ילדים של היום…), ואפילו "המכשפה" הזכורה לרע. לכלוכית מצידה הציגה את "הפיה הרעה", "האחיות המכוערות" ו"הפיה הטובה". אמא בודאי קצת  התעייפה מלספר עוד ושמחה לה ביצרן עם דמיון תרבותי בגוון אירופאי.

צילומי עטיפות עם סיפורי ילדים (מתוך הספר: "מסטיק של פעם")

סעדיה הוא שלנו. יותר מאלף חמש מאות עטיפות מצוירות סבבו במקומותינו כדי לאשר ולחזק אמת גדולה אחת: סעדיה יש רק אחד… והוא שלנו.

צילום ל"סעדיה הוא שלנו" (מתוך הספר: "מסטיק של פעם")

כבר בימי העלייה השנייה אומץ המראה המזרחי של התימני כביטוי לאותנטיות המתחברת לימי התנ"ך. ה"רקע התנ"כי" הובלט כמובן בימי המדינה כדי לייצר חיבור בין הלאומיות הישראלית לעולים המסורתיים יודעי תנ"ך ובהקשר זה המשיך הממסד להבליט את היהודי התימני – ולחזק את דימוי הישראלי הכמו- תנ"כי השב ומשתלב בהצלחה במולדת. "תפקידיו" של התימני לא הסתכמו רק בכך ותדמיתו של התימני כמזרחי הטוב בעל כושר ההסתגלות המהיר, אומץ  כביטוי החזותי לקליטה המוצלחת ולמימוש כור ההיתוך הממלכתי. עולי ארצות האיסלם לא קיבלו חשיפה חזותית גיאוגרפית מובחנת וסבלו מדימוי שלילי בקרב הממסד הוותיק. לא כך התימנים שנהנו מדימוי חזותי שאומץ בהשפעת הממסד גם על ידי יצרני האמנות השימושית הפרטית כביטוי מובהק לישראליות מתחדשת שקבלה ביטוי במגוון גדול של חפצי קישוט.סעדיה היה שמו של מוכר העיתונים שרץ ברחובות בדמות בובת קישוט של ויצ"ו, כך נקרא הילד התימני שנסע עם אמא לעיר הגדולה בסיפורי הילדים של התקופה, כך הצברים בסרט "דן וסעדיה" וכך גם דמות של גיבור פופולארי על עטיפת המסטיק. אז מה היה לנו שם על העטיפות? כוכבי קולנוע, גיבורי ספורט, חילות צה"ל, מנהיגים ציוניים, זמרי התקופה הגדולים וגם את סעדיה – גיבור עברי על חמור של גאולה כאן במולדת.

                          צילום עטיפות מסטיק עם דוגמאות של שטרות ישראליים מתקופת הלירה

        (מתוך הספר: "מסטיק של פעם")

תגובה אחת על א. אוסף מסטיק זה דבר חינוכי

  1. בלנש-לבנה הגיב:

    שלום בשבוע שעבר ראיתי את הכתבה שנעשתה על אוספך השונים. גם אני הייתי כזו. בידי אלבום עם אוסף עטיפות המסטיקים של פעם . האם יש לו ערך כספי או רק נוסטאלגי. לבנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s