ג. מגילות יוחסין בתוך ספרים

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם

בית אריאלה, תל אביב.

הרצאה בכנס IAJS , הכנס הבנלאומי ה-35 לגנאולוגיה יהודית.  ירושלים. תמוז תשע"ה / יולי 2015

א. הקדמה

כמנהל ספריית הרמב"ם בבית אריאלה – הספריה התורנית של העיר תל אביב השוכנת ב"בית אריאלה, מרכז הספריות של תל אביב – ספריה ותיקה ועשירה באוספיה, ספרים זה התחום שלי. אני פוגש הרבה ספרים, ישנים יותר וישנים פחות. בהרצאתי אני רוצה לספר לכם על רישומי יוחסין הנמצאים בספרות הרבנית. רישומים המתעדים מסורות שבעל פה או רישומים כתובים – מגילות יוחסין –  שאבדו מאתנו במשך השנים. 

אני מבקש לפתוח בשאלה.

לפניכם קטע מתוך ספר מגדנות אליעזר, דפוס ורשה, שנה. תרנ"ה (1895)

clip_image002

ומפי הרבנית הצדקת המחוכמת מרת לאה רחל הנ"ל שמעתי אשר הרב הצדיק וקדוש ה"ר ישראל מרוזין הי' מעשן הלילקע ומלא כל הבית עשן. והיה בתוך הבית שולחן עגול. והתחיל להקיף את השולחן סביב סביב. והתחיל לזרוק מפיו דיבורים. בהתלהבות גדול כאש בוערת. וספר הדורות, ממנו ולמעלה דור לדור בשמותיהם ותולדותם  איש לא נעדר עד דוד המלך ע"ה וזה פלא סוד ה' ליריאיו.

האם בקטע הזה יש מידע גנאולוגי?

התשובה לכאורה שלילית. סדר הדורות אינו עניין לנביא או לסוד ה' ליריאיו. אנחנו רוצים לקבל מידע אמין, ומבוסס.

מאידך גיסא יש לנו כאן מסורת משפחתית המעידה על ייחוס לדוד המלך. אפשר לומר שיש כאן נקודת מוצא למחקר גנאולוגי.

ככלל בעבר המחקר הגנאולוגי הקלאסי היה מבוסס על מסורת משפחתית, על מידע  שעבר במורשת המשפחתית בדרך כתובה או בעל פה. כיום הנטיה היא להסתמך על מקורות מידע חיצוניים: מסמכי לידה ופטירה, תעודות מסע וכדומה.

הרצאתי, אפוא, עוסקת באילני יוחסין המבוססים על מסורות בעל פה או בכתב.

במהלך שנות עבודתי בספריה אני נוהג לרשום לעצמי ספרים שבהם מופיעים פרטי ייחוס מובהקים.  אני לא כולל ברשימתי ספרים שהם במובהק ספרי גניאולוגיה, ספרים הממויינים  ככאלה ניתנים לשליפה מכל קטלוג רציני בעזרת חיפוש המסווג לפי נושא. הספרים שאני מחפש אותם הינם ספרים רגילים בספרות הרבנית אך בהקדמתם המחבר מספר על שורשיו ומונה דורות אחורה. ברשימה מופיעים כמאה ספרים.

 

ב. מדוע רבנים רושמים את ייחוסם?

ישנם הסברים שונים.

1.     בספר יש נוחלין לר' אברהם הורביץ, אבי השל"ה, נדפסה בסופו צוואת ר' שעפטיל נכד המחבר בן השל"ה,  נדפס  לראשונה בשנת אמשטרדם תנ"א (1701) ישנו הסבר היסטורי הקושר את כתיבת הייחוס לפרעות בשנת ת"ח (1648) הידועות לשמצה.  

הסיבה לכתיבת הייחוס נובעת מחשש תערובות של ילדי נכרים בעם ישראל.

clip_image004

 

————-  ———————

2.     ענייני חינוך. תורה מחזרת אחר אכסניה,  "תפארת בנים אבותם". דוגמא לכך הם דבריו של הרב משה נחום ירושלימסקי בראש ספרו  מנחת משה (ורשה תרמ"ב 1882) כתב את סדר ייחוסו. בהמשך לכותרת "תפארת בנם אבותם" באה כעין התנצלות:

clip_image006

בני הנחמדים אספרה לפניכם את מקור מחצבתכם, לא להתגדר בייחוס חלילה אלא להגדיל תורה ולהאדירה למען תדעו כי מקורכם קדוש וברוך ממשפחה זכה וטהורה ותתחזקו גם אתם ללכת בעקבי אבותיכם, אדירי התורה ארזי הלבנון.

 

3.     ענייני שידוכין. בצל החכמה בצל הכסף. כדי לזכות בשידוך טוב  מביא עמו כל צד נדוניה: או כסף או ייחוס.

 

כמשקל נגד ראוי להביא את שמספרים על האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה , שהיה גאון עולם בדור שלפני השואה. הוא היה אדמו"ר בזכות עצמו, אביו היה אופה. פעם שישב במסיבת אדמו"רים מיוחסים. וכל אחד אמר בתורו תורה ששמע מאבותיו. כשהגיע התור אליו, נענה ואמר: אני מאבי למדתי דבר אחד: לחם טרי עדיף מלחם ישן.

  

ג.  אזכור למגילה שאבדה, משפחת לוריא

הופעת רישומי ייחוס בספרות הרבנית הינה תופעה מאוחרת יחסית.ניצניה הראשונים במחצית השניה של המאה השמונה עשרה והיא הולכת ומתפתחת עד ימינו.

כמדומני שאזכור ראשון למגילת יוחסין רבנית נמצא בספר שאלות ותשובות רש"ל.

הרב שלמה לוריא היה רב חשוב, ראש ישיבה, ופוסק מרכזי במאה השש עשרה. נפטר בשנת של"ד (1574) בלובלין. ספרו שאלות ותשובות רש"ל = רבי שלמה לוריא נדפסו פעמיים בלובלין בשנת של"ד-של"ה (1574-1575) ושנ"ט (1599) ובפעם שלישית בפיורדא בשנת תקכ"ח (1768) כאשר המדפיס ההדיר את הספר על פי  תשובות שמצא בכתב יד. בסופו של כתב היד היתה התייחסות למגילת יוחסין כתובה,  כפי שכותב המדפיס בגב השער:

"והנה אנה ה' לידי תשובות הלזו ובסופו נכתב יחוס של הגאון המחבר ז"ל ולא אמנע מלהעלותם כדי שיהיו לעין כל נגלות, וזה לשונו אות באות מגוף הכתב עד כלות".

clip_image008

בתוך תיאור הייחוס מופיע הקטע הבא, ממנו נוכל ללמוד על הימצאות מסורת כתובה של יוחסין:

ואני שמעתי עוד מפי זקן אחד פה ק"ק ווירמיישא היה נקרא בשמו משה אנוש והוא הי' מאוכלי שולחנו של א"א מורי זקני מהור"ר יוחנן לוריא זצ"ל מפני שהי' דודו ושמע אותו זקן מפיו איך שנאבד ממנו ספר ייחוסו ובמלחמה  שקורין שווייצר קריג  והיה כתוב ורשום בו ייחוסו עד ר' יוחנן הסנדלר התנא הנזכר במשנה והי' א"א זקני מצער על אותו ספר כל ימיו יותר על ממונו שנגזלה ממנו במלחמה זו והי' קורא עליו "חבל על דאבדין ולא משתכחין" כך שמעתי  פה אל פה מאותו זקן הנ"ל פה ק"ק ווירמיישא

 

אני רוצה להוסיף כאן הערה.   טבעם של מסורות בעל פה שהם בנויות על זיכרון המשפחתי. זיכרון זה אינו זוכר בשווה כל  פרט ובאופן טבעי הוא סלקטיבי. הוא יזכור את הדמויות החשובות  בשלשלת המשפחתית או את היוצא דופן. לפנינו דוגמא שכזאת. בשושלת  משפחת לוריא המגיעה עד רש"י מוזכרת גם מרת מרים. ועליה מסופר באורח יוצא דופן:

"אותה הרבנית מרת מרים הנ"ל נוחה עדן, תפסה ישיבה כמה ימים ושנים, וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה לפני בחורים מופלגים".

דמות יוצאת דופן. אשה שתופסת ישיבה ! "שלימדה הלכה לפני בחורים מופלגים". אישיותה המיוחדת שנצרבה בשושלת בזכות עצמה.

כאמור ברשימה שאספתי (ראה לקמן סעיף ה) מופיעים כמאה ספרים. שאלת האמינות יש לה חשיבות מרובה. לכן משבצת מוקדשת–ובה השתדלתי לציין  מה מקור הידיעות:  שמועה בעל פה או מגילה כתובה או ציטוט ממקור אחר.

ד. טעימות

שתים או שלוש  דוגמאות מתוך הרשימה.

1.     איל המלואים. המחבר: דפוס: קרוטשין   שנה: תר"ח (1848)

clip_image010

בשער הספר מוזכר בקצרה ייחוס המחבר:

 אריה ליב קרא… בן לרב הגאון המפורסם חיים קרא, בן לרב הגאון האמיתי… רבן של כל בני הגולה יצחק זעליג קרא אב"ד הנובר… בנן של קדושים צדיקי וגאוני עולם דור אחר דור עד רבן של כל בני הגולה בית יוסף קארו ומשם עולה בקנה עד התנא הגדול ר' נחוניא בן הקנה שהיה מגזע דוד המלך.

בגב השער  ישנה רשימה ארוכה ומכובדת של אבותיו כולם למשפחת קרא/קארו עד התנא רבי נחוניה בן הקנה, (דמות קבלית חשובה שאליו מיוחסים חיבורים קבליים קדמונים כספר הקנה, ספר התמונה ועוד).

clip_image012

כדי לסבר את האוזן ר' יצחק זעליג קרא, שהוזכר בשער אחרון ברשימה, מופיע כאן בתחילת השליש התחתון ( 15 שורות מלמטה מתחילה שורה יצחק זעליג קרא). כלומר המסורת שמוזכרת באופן כללי למדי בשער זוכה כאן להייחסות מפורטת.

השאלה היא: עד כמה מידע זה מהימן? אינני יודע.  אך שימו לב  לנכתב בשולי המגילה:

כל זאת העתקתי אות באות

. משתמע שהיה מקור כתוב שממנו הועתקו הפרטים.

2  . דוגמא נוספת המיוחד שבה שהיא מורכבת משני מחברים שונים.

ר' ישראל ליפשיץ כתב ביאור נרחב לששה סדרי משנה בשם תפארת ישראל. אחד הפירושים הידועים למשניות. הוא נדפס במהדורות רבות של המשנה. לפניכם מהדורה חדשה של המשניות "זכר חנוך" של וגשל  שנה תשנ"ט (1999) בסוף הקדמתו כותב הוא את ייחוסו בקצרה, כי  הוא מתבסס על הנכתב בספר של סב-סבו למעלה.

ישראל ליפשיץ… בן גדליה (רגל ישרה), בן ישראל (תשובת אור ישראל על הגט מקליווע) בן אליעזר (תשובות דמשק אליעזר ושיח השדה) בן זלמן, בן אליעזר בן זלמן, נין זלמן, חתן בינש, חתן שאול וואהל, בן מהר"י מינץ בן מהרם פאדווא…. ושאר שלשולי היחוס הכל נזכר בהקדמת תשובת אא"ז דמשק אליעזר זצוק"ל.

בספר והשיב ר' אליעזר שיח השדה (נייויט תק"ט 1749), בתוך הקדמה ארוכה מאד שלו מצטט הוא ייחוס אבותיו.

clip_image014

"כי אנכי עשירי לעזרה… שלשלת היחס ממשפחת ליפשיץ משפחה מיוחסת שבישראל…כך קבלתי מפי השמועה מהזקן הגאון שארי הנ"ל, ועל זה נשענתי… בזכות אבותי הגאונים הנ"ל ובזכות אבות של זוגתי המהוללה המיוחסת…"

הספרים משלמים זה את זה, רק בצירוף שני הספרים נקבל עדות שלמה על כל השרשרת המשפחתית הזאת..

3. ספר פי שניים הוא  פירוש הרא"ש על סדר זרעים.נדפס באלטונה תצ"ה (1735).

המביא לבית הדפוס כלומר המהדיר היה אלישע בן הרב אברהם שעליו כתוב בשער כי "מגדולי שלשלת הייחוס".

בדף הבא מוזכר ייחוסו עד רש"י. בסופו ישנה התנצלות הרלוונטית לעניינו:וזה רק האילן גופה, מלבד השרשים והענפים היוצאים ממנו לכל צד, המאירים כספירים  לארץ ולדרים

כאן אנחנו חוזרים למה שהזכרנו בהתחלה. רשימות יוחסין אלו משקפות את הזכרון המשפחתי.  יובאו בו האישים החשובים ויוצאי הדופן.

ה. הצגת הרשימה

הרשימה זמינה לכל המעוניין. לצפיה ברשימה לחצו נא כאן.

שימו לב.

הרשימה היא בצורת טבלה. לכל ספר הוקדשה שורה בטבלה.

 בטור השמאלי השתדלתי לציין  מתוך הספר את מקור הידיעות על פי הן נכתבה מגילת היוחסין.

תודה לרב יהודה אהרן הורוויץ על עזרתו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובה אחת על ג. מגילות יוחסין בתוך ספרים

  1. פינגבאק: תוכן גיליון לה | Safranim's Blog

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s