ב. חזק חזק ונתחזק

 

ערן רביב

בס"ד

ארבעה צריכים חיזוק

הגמרא במסכת ברכות (ל"ב:) מביאה ברייתא:

תנו רבנן, ארבעה צריכין חזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים מנין – שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה. חזק – בתורה, ואמץ – במעשים טובים. תפלה מנין – שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'; דרך ארץ מנין – שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו וגו'.

בעקבות הגמרא השתרש המנהג לומר חזק חזק ונחזק בסיום (או למסיים) קריאת ספר מחומשי התורה, הציבור אומר ולאחריו בעל הקורא[1].

מעניין שהמנהג הרווח נלקח דוקא מסיום הברייתא שמדברת על דרך ארץ (ולא על התורה ששם נאמר רק חזק) ומביאה את הפסוק מספר שמואל – חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַיהוָה יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו (שמ"ב, י' י"ב).

המנהג הרווח היום[2] הוא, לומר "ונתחזֵּ‏ק",בצרי ולא כפי שנכתב בלשון הפסוק – " וְנִתְחַזַּק" בפתח.

 

קולופון

בכתבי יד ובספרי דפוס המעתיקים או המדפיסים ניצלו את  החלק החלק שנשאר בעמוד האחרון (המכונה קולופון –מיוונית κολοφων במשמעות "פסגת היצירה"[3]) לכמה משפטים לעיתים בחרוזים מעניינים שונים הנוגעים בדרך כלל לסופר, למגיה או למדפיס, ולעיתים אף בהומור.

הגיית חזק ונתחזק

מעניין לציין שגם לעניין הנדון, נוסח קריאת "חזק" בסיום קריאת ספר מחומשי התורה, נוכל למצוא ראיות בכתבי יד ובדפוסים ישנים, התומכות דוקא בקריאת "חזק ונתחזק" בנוסח הפסוק – – חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק (בפתח), ולא כפי הנוהג שהתקבל כיום כמעט בכל קהילות ישראל.

הראיות המובאות להלן מתבססות על החרוז המתחרז עם נתחזק, שבו בחרו הסופרים או המעתיקים.

 

 חזק ונתחזק הסופר לא יוזק[4]

כ"י רוביגו, אקדמיה Silvestriana 216 , שהופק בגרמניה בשנת 1272:

חזק ונתחזק הסופר לא יזק, לא היום ולא לעולם. עד שיעלה חמור בסולם.[5] אני אליקים ב"ר דוד סיימתי זה המחזור לר' יואל ב"ר משלם בשנת חמשת אלפים >ושלושים< ושתי שנים לבריאת עולם ביום ו' שמונה ימים לירח אלול.

וכשם שזכיתי לכותבו כך תהי לו זה המחזור ולבניו אחריו עד סוף כל הדורות. וכל מי שיבוא ויערער עליו תהיה כחמור נוער.

חזק ונתחזק יצחק הסופר לא יזק (כ"י פריז Hébreu 35 >צרפת< 005294,1283 מלאכי ב"א עמ' 151)

 

 

 clip_image002

 

 

 

 

 תנ"ך אמשטרדם דפוס יוסף עטיאש, תי"ט-ת"כ

clip_image004

המחוקק= המדפיס (ראה להלן – נספח).

מחזור אשכנז- מאה י"ד-

חזק ונתחזק שמואל בר' שמשון בר' שמוא' צדיק הנקדן, לא יזק לא היום ולא לעלם עדשיעלה קרעפליך בסלם..

'חזק ונתחזק שמואל בר' שמשון בר' שמוא' צדיק הנקדן, לא יזק לא היום ולא לעלם עדשיעלה קרעפליך >כך!< בסלם, כי נקדתי י"ח קונ>ט<ריסין וחצי במחזור הזה ואלו הן. מברכות עד סוף פרשתבראשית, ומן ברכו דמפטיר של ראש השנה עד סוף תפלת יחיד של רא'>ש< הש'>נה< ומן חקותיו חקקתה דסלוק של כפור עד שושן עמק, ומן כרעיבים ואין להאכיל עד אכתיר זר והפטרה דשמחת תורה. ומי שקורא באותן "ח

קונטריסין אל יתמה על תעותיי <כך במקור>  כי הם ראשית מלאכתי ועדיין איני מומחה כי נער אנכי וגם לא היו לי תופשים שהם שווים כלום על כן באתי לחלות פני כל הבאים לקרות בהם שלא

 

יקללוני ואין להאריך רק שלום יאריך כנ'>נאום< העלוב הרשום למעלה' )כ"י פרמה Parm. 3270 ). [מלאכי ב"א עמוד 487].

 

1.     כתב יד וטיקן Vat. ebr. 5
"חזק ונתחזק יעקב ב"ר משה הסופר לא יוזק, לא היום ולא לעולם, עד שיעלה חמור בסולם, ובאיזה סלם אשר יעקב חלם …."

2.     כתב יד וטיקן Vat. ebr. 131
חזק ונתחזק הסופר יצחק בר' שמואל ני"ע מקלבא לא יוזק לא היום ולא לעולם עד שיעלה שור בסולם אמן אמן אמן סלה

3.     כתב יד וטיקן Ff. 153r–154v (עמוד 476 בקטלוג)
בריך רחמנא דסייען, סליקו פי' תשובות שאלות על הספירות/ ישתבח הנכתר בעשר ספירות/ לנצח נצחים ולדורי דורות. אני יהודה עמ"י יזיי"א בכאמ"ר שמואל זלה"ה סיימתי זה הספר היום יו' ה' ד' לחדש אלול שנת רפ"ז לפ"ק וכתבתיהו לכמ"ר גבריאל יצ"ו בכמ"ר יהודה ז"ל השם יזכני ויזכהו להגות בו ובכל ספרי הקדש לנו ולזרענו ולזר' זרענו עד סוף כל הדורות. בנל"ך ואע"י חזק ונתחזק הסופר והקורא לא יזק לא היום ולא לעולם עד שיעלה פיל בסולם אשר יעק' אבינו חלם

 

חזק ונתחזק יתקק סימן

בספר מלאכי הנדפס בבית הדפוס המפורסם של יהושע שלמה בן ישראל נתן, רמ"ו לערך (1486)

clip_image006(מתוך מאגר ספרים סרוקים של הספריה הלאומית)

 

 

נספח: מינוח המחוקק ככינוי למדפיס ספרים

 

עם תחילת עידן הדפוס, החלו המדפיסים להשתמש בשם "מחוקק", הצמדת הנייר לתבנית הדפוס מטביעה את צורת גופני האותיות בנייר (= נשיכת הנייר של האות), מעין טביעת אצבע. פעולה זו דומה לחקיקה ועם פתיחת עידן הדפוס במחצית השנייה של המאה ה- 15, הושאל הפועל חקק לציון מלאכת הדפוס.[6]

clip_image008

פירוש רלב"ג לספר דניאל ר"ל?, "…וחלקי המחוקק יהי ספון עם מצדיקי הרבים…"

בית הדפוס של משפחת שונצינו

בית הדפוס שלו היה ללא ספק בית הדפוס החשוב ביותר במאה ה- 15. אחד העובדים אף טבע את המליצה "מציון תצא תורה ודבר השם משונצינו…"

קולופון של ספר העיקרים, רמ"ו –

clip_image010

 

בהקדמת המדפיס לספר זה כותב המדפיס הקדמה הפותחת ב- "אמר המחוקק"

clip_image012

 

רבינו בחיי על התורה,  שונצינו 

clip_image014

"נדפס חמישית ע"י המחוקק מבני שונצינו…"

 

 

בספר המספר לר' אליהו מזרחי[7] (קוסטנטינא רצ"ג (1533)), על גבי השער כתב המדפיס גרשון שונצינו:

clip_image016

"בבית צעיר המחוקקים קטון התלמידים גרשום בן הר"ר משה בן החכם המופלג הר"ר ישראל נתן שונצין בן שמואל בן הר"ר משה ז"ל  והוא נלחם בעיר פירט[8] נגד הרשע פרא יואן די קאפישטראנו [9]וגרש אותו עם כל חילו משם: והוא היה דור חמישי למרה"ר משה משפירה הנזכר בתוספות מטוך: שנת כי גר הייתי בארץ נכריה"


[1] ראה סקירה מקיפה במאמרו של ש' שפיגל – אמירת חזק ויישר כוח, בתוך  בר-אילן כו-כז (תשנה) 343-370, תדפיס במרשתת בקישור –
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?158874&$201412291111968

[2] אינג' לוינגר מתל אביב כתב לי שבפרנקפורט ובנותיה (כגון בציריך, אצל ה'יקים') היה נהוג בחו"ל לקרוא ונתחזק בפתח.

[3] ראה " הקולופון בכתבי-יד עבריים מימי הביניים כמקור היסטורי" , ריגלר מיכאל, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" (בהנחיית פרופ' ביינארט ופרופ' בית אריה) האוניברסיטה העברית, ירושלים 1995. ועוד בחיבור החשוב של מלאכי בית אריה – קודיקולוגיה עברית, טיפולוגיה של מלאכת הספר עברי ועיצובו בימי הביניים -בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי היד בציוני תאריך -קדם פרסום גרסת אינטרנט 0.3 תשע"ד ( במרשתת בקישור – http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/hebrewcodicology/Documents/Hebrew-Codicology-continuously-updated-online-version.pdf

 

[4] דוגמאות רבות ניתן למצוא בכתבי היד העבריים המצויים בספריית הוטיקן. הקטלוג –
Hebrew Manuscripts in the Vatican Library זמין במרשתת בקישור –
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/infochannels/Catalogs/library%20catalogs/Documents/vaticanhebmss.pdf

 

[5] כל הדוגמאות מהסוג "עד שיעלה חמור בסולם" וכדומה באות לבטא אבסורד שאינו בנמצא ובכך להרחיק ככל הניתן את "הנזק" מהסופר או מהמדפיס.

[6] עיין גם בספר תולדות הספר העברי, א.מ הברמן, ראובן מס, תש"ה – עמ' 44. יש לציין שמדפיסים ששם היה יהודה אהבו במיוחד את הכינוי, וזאת בעקבות הפסוק "לא יסור שבט מיהודה (= במשמעות שבט הסופר) ומחוקק (=מדפיס) מבין רגליו" (בראשית מ"ט, י').

[7] טעות סופר נפלה בספרו של פרידברג תולדות הדפוס באיטליה / ת"א תשט"ז, עמוד  120 ייחס את ספר המספר הלזה לאבן עזרא, וצ"ל ספר המספר לר"א מזרחי, אך כמליצות המדפיסים-  נדון את פרידברג הדגול לכף זכות כפי שכתב המגיה דוד גרינהוט במליצה – "אל תדין את חברך עד שתגי"ה למקומו" (ספר הגלגולים פפד"מ 1684, ראה- א.מ הברמן, הספר העברי בהתפתחותו, תשכ"ח, ראובן מס עמ' 212). וכן מצינו במשניות בדפוס לובלין שנ"ג מצטדק הבחור הזעצר "אולי תמצא בו שגיאה או שגיאות הנה היודע בטיב הדפוס לא יתמה וידינני לכף זכוס" (=זכות).

[8] העיר Fürth ע"י נירנברג (בתעתיק עברי נכתבה בשערי הספרים- פיורדא), ולא כפי ששיערו אחרים. ראה א.מ הברמן, תרצ"ג. "המדפיסים בני שונצינו" עמ' 12.

[9] בהשפעת הטפותיו ועלילותיו של יוהן קפיסטראנו, נשרפו חיים על קידוש 41 יהודים (בכ"ז תמוז רי"ג – 4 ליולי 1453). (ראה –דוד תמר. תשי"ג. "דמותו הרוחנית של ר' ישראל איסרלין", בתוך סיני ל"ב).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s