1 ב. תמונה אחת שווה אלף שאלות [ב]

אלי גנאור

סיאטל, ארצות הברית

על ציור "שער מדי"  במסכת יומא*

ש"ס וילנה הקלאסי, שפורסם על ידי בית הדפוס של האלמנה והאחים רום, הושלם במהלך השנים 1880-1886. זה היתה המהדורה  המלאה ומדויקת ביותר של התלמוד שהודפסה עד אז, המכילה פירושים חדשים רבים ושימוש במקורות חדשים כדי להבטיח את דיוקו של הספר. עובדה זו לא נעלמה מעיני העורך הראשי שמואל שרגא פייגינסון כפי שהוא קובע באחרית דבר המפורסמת  בסוף המסכת נידה.

"אנחנו לא הדפסנו  ש"ס כמו כל ש"ס אחר, … על ידי העתקה מה שבא לפנינו כמו קוף. רצינו ליצור משהו חדש לגמרי ולהאיר אותו באור חדש לגמרי"

המטרה שלי כאן היא להתרכז בסוגיה אחת קטנה בש"ס, פירוש רש"י על זה, עם התרשימים המלווים במהדורת וילנה.  אני אראה תרשימים מכמה מהדורות קודמות של התלמוד, שבהם ההמחשה טובה יותר והם מדוייקים יותר. אולי הקורא יסיק, אפוא, שהיו כמה חלקים של מהדורות קודמות שעדיף היה שש"ס וילנה היה מעתיק…

הגמרא ביומא (דף יא ע"ב) דנה על פתחים  שנדרשים / לא נדרשים להם  מזוזה. לאחר מכן הגמרא  דנה בסוג של פתח אחד שיש עליו מחלוקת בין רב מאיר ורבנן וזה נקרא "שער מדי". כפי שרש"י מסביר שם את זה, שער מדי הוא שער בחומה של עיר שיש בה פתח קמור (כיפה) והיה נפוץ במדי. למטרות שלנו, ראה תמונה של שער יפו  שהוא מבנה עומד בפני עצמו, בנוסף לזה שהוא פתח פעיל  לעיר העתיקה.

כקצת רקע, לפתח החייב במזוזה זה צריך להיות שלושה מרכיבים.  חייב להיות לפחות ארבעה טפחים רוחב  בחלק התחתון ובחלק העליון, המזוזות (צידי הפתח)  צריכים להיות בגובה עשרה טפחים, ושהפתח  חייבת להיות על גביו משקוף.הגמרא קובעת שהמקרה היחיד של שער המדי שבו יש מחלוקת בהלכה בין הרב מאיר ורבנן הוא זה: פתח מתחיל ברוחב של 4 טפחים בחלק התחתון, כל צד של פתח ("רגל") עולה ישר לפחות 3 טפחים כך שבשלב הזה יש עדיין 4 טפחים ביניהם, אבל אז הדלת מתחילה להתעקל פנימה, והיא עולה בכל צד עד לגובה של 10 טפחים. עם זאת, בשלב זה, אין עוד 4 טפחים ברוחב בין שני הצדדים. רב מאיר אומר שאם מבנה השער (Chomah) עצמו הוא ברוחב של לפחות 4 טפחים בגובה של לפחות 10 טפחים, אנו מיישמים את המושג "חוקקין להשלים" במקרה זה. חוקקין להשלים הוא מושג הלכתי שפירושו מילולי שאנחנו "חופרים כדי להשלים (למדידה הנדרשת)". הרב מאיר אומר שאם הקירות המקיפים את הקשת עבים מספיק שאם יחפרו שם הפתח יכול להיות 4 טפחים רחב לגובה של עשרה טפחים  הפתח דורש מזוזה.רבנן  לא מסכימים ואומרים שגם זה סוג של שער מדי אינו דורש מזוזה.

בואו נעבור לרש"י דיבור המתחיל "ויש ברגלה ג' (שלושה טפחים)":  ברוחב ד' (טפחים) ואינה רחבה ד' (טפחים) בגובהה י'  (טפחים), שקודם שהגביהה י' (טפחים)  נתמעט רחבה מד' (טפחים),  ויש בה לחוק ולהרחיב החלל למעלה כמדה של מטה (ארבעה טפחים), שאין החומה  (כלומר מבנה השער) הולכת וכלה מבחוץ לפי החלל הפנימי כזה אלא החומה ארוכה למעלה מבחוץ לחלל כזה.

יש דיאגרמות יפות מאוד של שתי האפשרויות שהוזכרו על ידי רש"י  במהדורה של ש"ס שהודפסה בפראג על ידי משה ישראל לנדאו, נכדו של הנודע ביהודה בין השנים1829-1831.

זה מאוד ברור מהתרשימים שהאפשרות הראשונה שהוזכר על ידי רש"י (הראשון,  שאינו נזכר בגמרא) היא שבו הן הפתח והן מבנה השער כפוף פנימה, כך שלאף אחד מהם יש  רוחב של 4 טפחים על גביו. המקרה האמיתי שנדון בגמרא (האפשרות השנייה של רש"י) הוא היכן שהפתח כפוף להיות פחות מארבעה טפחים על גביו, אבל מבנה השער עצמו מכיל לפחות רוחב של ארבעה טפחים על גביו, והוא גם ישר בראשו .

דיאגרמות דומות מופיעות במהדורות פוליו גדולות וקטנות של מהדורת למברג בשנת  1862, ומהדורת וינה בשנת  1841. הנה  גרסת פוליו הקטנה של מהדורת למברג נראית כך:

לפני שנסתכל על התרשימים שהוצגו בש"ס וילנה, הבה נתבונן בתרשימים אלה במהדורות מוקדמות הרבה יותר, כדי שנוכל לעקוב אחר התפתחותם.עותק כתב היד היחיד של רש"י שהייתי יכול לקבל (באדיבותו של ד"ר עזרא שבט מהמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית) נראה כך.

הדבר הראשון שאתה שם לב הוא כי בכתב היד זה לא מופיעה  המילה "כזה" אחרי המקרה הראשון, והיא מתייחסת רק למקרה השני.האיור למקרה השני מראה פתח מעוגל בתוך מבנה מלבני, בדיוק כפי שראינו אותו במהדורות פראג, וינה והמברג.  איור זה נראה  גם מצביע על כך שהצדדים של הפתח הפנימי חייבים להיות לפחות בגובה  10 טפחים  לפני מתכופף פנימה.המילים "רגליה עשרה" נמצאות בתוך מבנה פתח מבהירים שהם חלים על הצדדים של הפתח שיהיו  עשרה טפחים לפני שהם מתכופפים פנימה.  זה נראה ש המקרה שבו אפילו רבנן מסכימים שיש צורך במזוזה.התרשים הולך נגד לשון רש"י כאן שהיא " קודם שהגביהה עשרה נתמעט רוחבה מדל"ת".

נתקדם למהדורה המודפסת, ראשונים נסתכל במהדורת בומברג 1521.

למלומדי מהדורת בומברג בוודאי היה בכתב יד רש"י  המילה "כזה" פעמיים: אחרי  המקרה הראשון והשני ברש"י. עם זאת, הם לא משאירים שום מקום ריק שיוכל  להתמלא ביד כמו במסכתות אחרות שיש להם ציורים חסרים. הנה דוגמא למצב כזה במסכת עירובין מהדורת בומברג.

נמשיך קדימה,  לא מצאתי  תרשימים כאלה במסכת יומא דף יא ע"ב  במהדורת קונסטנטינופול 1585, מהדורת פרנקפורט דאודר 1698 (למרות שיש שם  את התרשימים במסכת עירובין), או מהדורת אמסטרדם 1740. אני לא מוצא את התרשימים מודפסים במהדורת אמסטרדם 1714 אבל אני ראיתי עותק שבו הם צויירו בתוכו ידנית.

 

המהדורה הראשונה שמצאתי את התרשימים המודפסים הייתה מהדורת אמסטרדם 1743 מבית הדפוס פרופס. הנה כך זה נראה.

לא מצאנו שתרשים זה (אולי אלו  שני תרשימים?) מועיל מאוד בהבנה מה רש"י התכוון כשהוא אמר "כזה".התרשים נראה לנו כמעט היתולי,  אבל דמיינו  כמה הרבה  עיניים  למדו בתרשים זה וניסו להבין את זה.

כפי שהוזכר קודם, בשנת 1831, היו תרשימים מועילים מאוד במהדורות המודפסות בפראג, וינה ולמברג. לא ניתן לומר את אותו הדבר על מהדורת זיטאמיר של שנת  1864 שנראית כך.

התרשים הראשון אינו מדויק כמעט כמו אחד מהמהדורות שהוזכרו קודם לכן. הוא מנסה בעיקר להראות שהמבנה של השער מקביל לפתח הדלת על ידי שהוא "מתכופף" פנימה.התרשים השני שדומה לשן, מציג את צמצום הפתח כלפי מעלה עם מבנה השער השומר על הצורה המלבנית. דעתי היא שאם רש"י אומר כזה, התרשים צריך להיות מועיל ככל האפשר. אף אחד לא מצפה להמחשה מתוחכמת, אבל זה צריך להיות משהו שמראה בבירור מה רש"י התכוון. במקרה זה, אני חושב שהתרשים צריך להיראות כמו פתח בשער או במבנה מוקף חומה.

לבסוף אנחנו מגיעים לש"ס וילנה.ברור שלעורכים של ש"ס זה היו ברשותם מהדורות וינה, פראג ומברג . הם ידעו כיצד תרשימים אלה יכולים להיראות. עם זאת, התרשימים שלהם נראים דומים מאוד למהדורת זיטומיר, עם שיפור קטן בתרשים השני.

ייתכן ולא היה להם את הטכנולוגיה לשכפל את מהדורת פראג 1831 אבל זה לא נראה סביר, כי בסוגיה מקבילה בעירובין דף יא ע"ב  יש להם תרשימים שנראים כך:

אולי היה להם את כתב יד רש"י שעשה לראשונה  את התרשים   בצורה שכזאת ^. אבל גם כך, אני חושב שהם צריכים לנסות לעשות את הדברים ברורים ככל האפשר,  ושתי דיאגרמות שהם בחרו פשוט לא עושות את זה.

אולי שיא האירוניה בכל הסוגיה הזו היא שלא רק עלולות דיאגרמות להיות שגויות, אבל גם המונח "שער מדי" עשוי להיות שגוי.הרש"ש מציין כי בכתב אשורי, האותיות מ"ם וטי"ת  נראים דומות, ובגלל טעות סופרים השתמשו במילה מדי במקום הנכון "שער טדי", שהיה שער בהר הבית.

*

* הרשימה המקורית  A PICTURE IS WORTH A THOUSAND QUESTIONS

הופיעה ב the Sfarim blog

תרגם מאנגלית: אבישי אלבוים.

 ——————————————————————————————————————————–

אחרית דבר:

במבוא לש"ס נהרדעא נכתב פרק לתולדות הציורים בתלמוד. במבוא עמדו על כך שמקורם של הציורים המצויים במהדורות המודפסות שלפנינו הוא ספר "חכמת שלמה" למהרש"ל, שנדפס לראשונה בקרקוב בשנת 1582 . ההנחה היא שכשם שההגהות ב"חכמת שלמה" הועתקו מהגהות שכתב המהרש"ל בכתב ידו על הש"ס הפרטי, כך גם הציורים שבו !

החל ממהדורת ברמן, שנדפסה בפרנקפורט דאודר בשנת 1697-1699, הועתקו הציורים לתוך הש"ס ומשם התגלגלו הלאה במהדורות נוספות.

בהתייחס לנאמר לעיל,  כתב לי ר' אלי גנאור, שקביעה זו אינה מדוייקת כל צרכה, ובפרט לגבי דפוסי וילנה. והוכחותיו הם:

1. בספר "חכמת שלמה" אין ביאור למסכת זבחים, (ואכן אין בדפוס ברמן איורים במסכת זו), אך בדפוסי וילנה ישנן שלשה תרשימים שכנראה באו מדפוסי אמשטרדם.

2. גם תרשים מסובך מאד במסכת עירובין דף סו עמוד ב השתנה באופן קיצוני מהתרשים של חכמת שלמה. אלי הקדיש לתרשים זה מאמר נפרד (באנגלית). ראה נא כאן

נקוה שר' אלי גנאור ימשיך בעבודתו הברוכה לתאר ולבאר את התרשימים בסוגיות השונות בש"ס.

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

עורך.