1 א. תמונה אחת שווה אלף שאלות [א]

הקדמה: 

בין כל שלל הרשימות שמופיעות בבלוגים השונים  על ספרים  תפסו את עיני רשימותיו של אלי גנאור. הכותרת של רשימותיו, "תמונה אחת שווה אלף שאלות" (A Piture is Worth a Thousand Questions), שנדפסו ב the Sforim Blog, היתה בעלת מסר  בהיר ומושך את העין. הרשימות עוסקות בציורים המופיעים בפירושי רש"י במהדורות השונות של התלמוד לאורך הדורות: החל מדפוס שונצינו (1484) ועד דפוסי וילנה (1880), תקופה של כארבע מאות שנה. לעומת נוסח התלמוד ומפרשיו, שבו ישנו מסורת של העתקה,  מתברר לנו שאינו כן בציורי התלמוד. סקירה של הציורים מגלה שינויים משמעותיים שישנם באותם ציורים במהדורות התלמוד השונות.

לתועלת הרבים, שאינם קוראים אנגלית, בקשתי רשותו להעתיק את רשימותיו ללשון הקודש.

קריאה מהנה !

אבישי אלבוים

אלי גנאור

סיאטל, ארצות הברית

 

על תרשים אחד במסכת עירובין*

ברשימת המסכתות הקשות בתלמוד מסכת עירובין נוטלת מקום בראש.  הגמרא מנסה לתאר במילים מה שאפשר היה להבין באמצעות תמונה. למרבה המזל, המהדורות המודפסות של עירובין מכילות הרבה תרשימים; בגוף הטקסט, בפירוש רש"י ובתוספות. תרשימים אלו עוזרים  לנו להבין את המציאות. למען האמת, אינני יודע  איך אפשר ללמוד מסכת זו בלי התרשימים.

אני רוצה לנתח תרשים אחד ולעקוב אחר ההיסטוריה שלו במהדורות המודפסות של מסכת עירובין. בסופו של הניתוח שלי, אשאיר את הקורא עם כמה שאלות למחשבה.

התלמוד הבבלי, עירובין דף ו ע"א, דן במקרה של "מבוי עקום". כלומר סמטה מעוקלת ומתפתלת, בצורת האות L, הפתוחה לרשות הרבים משני צידיה. בגמרא גם רב וגם שמואל מסכימים שמבוי כזה פתוח בשני צידיו לרשות הרבים אך הם אינם מסכימים על המעמד ההלכתי שלו. המילה עקום פירושה מעוקל ומתפתל, אבל איך אנחנו יודעים שאכן מדובר כאן על מבוי בצורת  האות L ?

כך נראה מהתמונה שאנחנו מוצאים בש"ס וילנה הקלאסי.

clip_image002

האיור מראה  מבוי בצורת L עם סימון שהמבוי הזה פתוח לרשות הרבים. רש"י לא אומר שהמבוי בצורת L. רש"י רק מבאר "מבוי עקום:  ושני פתחיו לרשות הרבים". אמנם רש"י הוסיף מילה אחת קריטית שהוסיפה להבנתו את הצורה של המבוי, וזאת המילה "כזה". כלומר, כמו שיתואר בהמשך.

מתחת למילה "כזה" במהדורת וילנה, יש תרשים עם צורת L של המבוי. כעת אנחנו יודעים איך רש"י הסביר את צורת המבוי העקום. כמובן, זה מבוסס על ההנחה שהתרשים, כפי שהוא מופיע במהדורת וילנה, הוא מה שיצא מתחת ידו של רש"י. על מנת לוודא אם בצורת ה L בתרשים זה באמת מה שרש"י התכוון, אנחנו צריכים לבחון מהדורות קודמות כדי להבטיח לעצמנו שתרשים זה הוא נכון.

נפנה עתה להיסטוריה של המהדורות המודפסות של התלמוד, תוך התמקדות בשינוי הגירסאות במהדורות השונות. ראשית נתבונן במהדורה השניה של מהדורת בומברג שנדפסה בונציה בשנת 1528. מרווין הלר[1] קבע שהמהדורה של בומברג היא , במידה מסוימת,  מבוססת על  המהדורות הקודמות של גרשון שונצינו. ברם, במקום שמהדורת שונצינו מכילה תרשימים – במהדורת בומברג הם חסרים[2]. ד"ר אדוארד פרם[3] כתב : "חלל ריק הושאר בדף מתאים להוספת חיתוך עץ, אבל בשל סיבות כלכליות או טכניות התרשים לא נוסף אלא במהדורות מאוחרות". נדגיש, התרשים לא נוסף עד המהדורה של יששכר ברמן סגל בפרנקפורט דאודר בין השנים 1697-1699, כמעט מאתיים שנים מאוחר, רק אז  התרשים נכלל במהדורה מודפסת.

לכן, כפי שהיינו מצפים כעת, מהדורת ונציה 1528 נראית כך.

clip_image004

רש"י כתב: "מבוי עקום ושני פתחיו לרשות הרבים. הטקסט ברור. אבל חסר התרשים שמציין למה נתכוונת המילה "כזה". הלומד יכול ללכת לאיבוד קצת. לפחות הקורא יידע  שאמור להיות שם תרשים והוא יחפש זאת במקום אחר (אולי  ברש"י ישן בכתב יד) וימצא זאת.

זה לא המקרה בדוגמא הבאה שלפנינו, שנדפסה בקרקוב בשנת 1619. זו מהדורה מוקטנת של התלמוד  המכילה רק את הטקסט של הגמרא ופירוש רש"י. מהדורה זו נועדה לתלמידי הישיבות לשימוש בלימודם בישיבות השונות. כך נראה  הדף שלנו.

clip_image006

אם אתה מסתכל בשורה השביעית בתמונה, אתה רואה שמופיע "מבוי עקום ושני פתחיו לר"ה כזה", אבל לא הושאר חלל ריק כדי להוסיף  את התרשים  שאמור להיות שם. אפשר לתהות מה עבר במוחו של בחור ישיבה צעיר כשלמד את השורה הזאת. אולי אין זה פלא שמרווין הלר מצטט התייחסות של  ר' רפאל נ"נ רבינוביץ למהדורה זו ש"כמעט בלתי אפשרי ללמוד מהמסכת  ולכן היא חסרת ערך"[4].

נמשיך למהדורת בנבנישטי שנדפסה באמשטרדם בשנת 1644. באופן דומה גם מהדורה זו לא מכילה תרשימים, כפי שנראה מהעותק שברשותי.

clip_image008

בכל אופן, כפי שהערתי לעיל, ישנן כמה מהדורות שהשאירו חלל ריק שמולא על ידי אמנים או בהוספת חיתוך עץ. כמו המהדורה השוכנת בספריית הקונגרס, שבו העמוד, נשוא מחקרנו, נראה כך

clip_image010

המילים בתוך התרשים מוכתמות, אבל  בכל אופן ברור שהסמטה המדוברת היא בצורת L .[5]

לבסוף ניגש למהדורה הראשונה בה נכלל התרשים, זאת היא מהדורת פרנקפורט דאודר של שנת 1697.  אחרי כמעט 200 שנים בלי תרשימים מודפסים, רק חללים ריקים, זה מה שנראה.

clip_image012

 

אפשר לומר בביטחון שהעורכים נמנים עם קבוצת עושי התרשימים המינימליסטים.  אפשר לראות את צורת ה L  אבל ללא אינדיקציה היכן מתחילה רשות הרבים. אתה גם תבחין שהמילה "מכאן" מאויתת כאן  בדברי רש"י  באופן שגוי "מיכן". לא התחלה מבשרת טובות עבור דיאגרמות בתלמוד המודפס[6].

מכאן ואילך, התרשימים קצת יותר טובים ומתחילים להיראות די דומים  לתרשים הסופי בש"ס וילנה. הנה כמה דוגמאות.

clip_image014

clip_image016

ההעדפה האישית שלי היא ממהדורת פרנקפורט דאודר של 1734. אני חושב שהתמונה שם מספרת את הסיפור היטב, (אפילו טוב יותר מש"ס וילנה), בגלל המיקום של המילים "רשות הרבים" (ר"ה בקיצור).

clip_image018

המהדורה הזאת מציגה בצורה נכונה  שרשות הרבים מתחילה היכן שהסמטה מסתיימת.

כפי שציינתי קודם, מהדורת שונצינו מכילה את התרשימים שחסרים במהדורות בומברג. ברור, הם הגיעו מכתבי היד שהשתמשו בהם להכנת מהדורת שונצינו. קל היה לסופר שהעתיק את כתב היד להכניס את התרשים היכן שהם ממוקמים, כמו כל דבר שנעשה  באופן ידני. אנחנו רשאים להניח שהמעתיקים  הם בטבעם אומנים כך שבקלות הם מציירים את התרשימים.

 

נותרו פתוחות השאלות הבאות:

1. מי צייר את התרשים הראשון ? האם רש"י בעצמו ?  האם ישנם כתבי יד שמוכיחים שרש"י עשה/לא עשה את התרשים  המופיע כיום במהדורות של התלמוד ?

2. האם רש"י כתב אפילו את המילה "כזה" בפירושו ?

3. כשהאורגינל של כתב היד של רש"י הועתק ושוב הועתק, האם התרשים השתנה ? אני יכול לדמיין שמעתיק רצה לשמור בקפדנות את דבריו של רש"י, אבל אני תוהה אם לא אחד מהם חשב שהגירסה שלו לתרשים יכולה להיות מובנת טוב יותר,  זה יכל לגרום  שהשינוי של הגירסה המאוחרת יישאר לתמיד !

 

 

אנחנו יודעים שתמונה אחת שווה אלף מילים. אנחנו גם מאמינים שבלימוד הגמרא, כל מילה יקרה. לכן זה מאוד חשוב שהתרשימים שיש לנו יהיו מדויקים, כך שאלף המילים שהם אומרים לנו תהיינה גם מדויקות.

 

——————————————————————————————————

* הרשימה המקורית  A PICTURE IS WORTH A THOUSAND QUESTIONS

הופיעה ב the Sfarim blog

תרגם מאנגלית: אבישי אלבוים.


[1] Marvin J. Heller’s Printing the Talmud: A History of the Earliest Printed Editions of the Talmud, Brooklyn, NY: 1992,  p. 145.

[2] ראה תמונה של שונצינו, דפוס פיזארו 1511 דף ו ע"א, שמראה את התרשים של "מבוי עקום" (מאוסף הדיגיטציה של הספריה הלאומית).

clip_image020

[3]

Edward Fram

"In the Margins of the Text, Changes in the Page of the Talmud"

in Printing the Talmud: From Bomberg to Scottenstein, ed. Sharon Lieberman Mintz et.al., Yeshiva Univ. Museum, New York: 2005, p. 91, n.4.

[4] ראה "מאמר הדפסת התלמוד" לרנ"נ רבינוביץ, מהדורת א"מ הברמן, ירושלים 2006 עמ'  73 הערה 1. לפי הלר הערכתו של רנ"נ רבינוביץ היתה בגלל איכות הירודה של הנייר והאותיות, אני מעריך שהוא היה מוטרד גם מתופעות כגון אלו.

[5] הנה תמונה של דף אחר של עירובין מאותו העותק עם תרשימים במשיכת דיו. למרות שהוא חי באמסטרדם, אני לא חושב שזה היה רמברנדט שצייר זאת.

clip_image022

[6] כך כתוב  גם במהדורה פזארו 1511. אני מניח שגירסת ש"ס וילנה היא נכונה.

תגובה אחת על 1 א. תמונה אחת שווה אלף שאלות [א]

  1. פינגבאק: תוכן גיליון לב | Safranim's Blog

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s