ב. תפילה לשלום השליט

תפלת ישרים. רדלהיים תרס"ו  1906  (מאוספי ספריית הרמב"ם. בית אריאלה)

ד"ר יואל רפל

מרכז אלי ויזל ללמודי יהדות, אוניברסיטת בוסטון

פרק מתוך עבודת הדוקטורט: המפגש בין פוליטיקה ודת – התפילות לשלום המלכות והתפילה לשלום המדינה

התגבשותו של נוסח תפילה לשלום השליט נעשתה בשלבים. כיסוד לתפילה, המוכרת כיום בשם תפילת 'הנותן תשועה', יש לראות נוסחים שונים של תפילת 'מי שברך'[1], שנכתבו בספרד ובפרובנס. בסידור ספרדי, משנת 1300 (בערך) מצויה תפילת 'מי שברך'[2] למלך אחרי קריאת התורה בשבת בבוקר. בתפילה זו אף נזכר שם המלך המתברך "אדוננו המלך דון [פרננדו]" ונראה, שהכוונה לפרננדו הרביעי, שמלך בקסטיליה ולאון בשנים 1295 – 1315.

בכתב יד נוסף של סידור מספרד, מהמאות 14 – 15, מובא נוסח של 'מי שברך'[3] בלי לציין את שם המתברך, דהיינו,  אפשר לציין בכל פעם את המלך המכהן. כך נאמר: "מי שברך מלכי אומות העולם ונתן להם כבוד והמשילם הוא יברך אדוננו המלך, דון פלוני, שהוא רחמן על ישראל, מלך מלכי המלכים יאמצהו, מלך המלכים יברכהו, מלך המלכים יעזרהו מלך המלכים יתן בלבו רחמנות לעשות טוב לישראל ונאמר אמן". מאליה עולה השאלה: כיצד היה צריך לנהוג במקרה שהמלך אינו רחמן על ישראל? האם אפשר היה שלא לומר את התפילה או שנאמרה גם בחצי פה ובאין ברירה. בכתב יד נוסף של סידור מספרד[4], מהמאה ה- 15 מובא נוסח אחר, שונה, של 'מי שברך' ובו נאמר: "מי שברך אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך המלך אלפונס, אלוהי ישראל יברכהו, אלוהי ישראל ישמרהו אלוהי ישראל יתן בלבו לעשות טובה עם כל ישראל, וכל ישראל בכלל הברכה ונאמר אמן". מבדיקת מועד כתיבת הסידור עולה שהמלך המתברך הוא אלפונסו מאראגון, ששלט בשנים 1416 – 1456.

בין שלושת ברכות 'מי שברך' שהבאנו יש דמיון, אבל גם לא מעט שוני. למשל, קשה להשוות בין 'מי שברך מלכי אומות העולם' לבין 'מי שברך לאברהם יצחק ויעקב וכו". מאידך, בכל מקרה מתכוונים שהברכה אשר תחול על השליט, תבוא מצד אלוהי ישראל ולא מצד עם ישראל – נתיניו של השליט.[5]

המעבר לנוסח התפילה 'הנותן תשועה'[6] מתרחש רק בסוף המאה ה- 15. לדעת החוקרים ר' לוגר וא' ארנד[7], הנוסח הראשון, המחליף את 'מי שברך' הוא זה אשר נמצא במחזור אראגון הספרדי מסוף המאה ה- 15.

הנותן תשועה למלכים ומלכותו מלכות כל העולמים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יאמץ ויברך וינשא וירומם למעלה למעלה אדונינו המלך דון פירנדו, מלך מלכי המלכים ברחמיו יברכהו ויגדלהו וינשאהו וישמרהו מכל צער ונזק אין שטן ואין פגע רע, מלך מלכי המלכים יפדה נפשו ממות ובמלחמה מידי חרב, ויטה לבו לעשות טוב לישראל ולדבר אלהם טובות בכל מקום שהם וכן יהי רצון ונאמר אמן.

תפילה זו נתחברה, כנראה, בין 1479 ל- 1492 והמתברך הוא דון פירנדו.

והכוונה, כנראה, לפרנאנדו ה- 5. מכאן, שבתעתועי ההיסטוריה המלך הראשון שזכה שיתפללו למענו את תפילת 'הנותן תשועה' הוא אותו מלך שהיה אחראי, עם המלכה איזאבלה, לאחד האסונות היהודים הגדולים, גירוש יהודי ספרד, בשנת 1492.

תפילת 'הנותן תשועה', שהחליפה את תפילת 'מי שברך', ששימשה למטרות ברכה רבות נוספות, כפי שהראה א' יערי במחקרו[8], התפשטה מספרד למזרח ולמערב, פשטה צורה ולבשה צורה ולמעשה, נשארה בתבנית יסוד, אליה הוסיפו קהילות תוספות שונות, על פי העניין, הצרכים והדרישות[9]. לא ידוע מיהו מחבר נוסח "הנותן תשועה" וברוב המקרים, אף לא ידוע מיהו או מיהם שהכניסו את השינויים. מעת שהתפשטה התפילה ולדעת ב' שוורץ[10], באמצעות סוחרים יהודים, ששלטו בקווי מסחר באירופה ובאסיה, התפתחה ספרות שלמה, שביקשה להגדיר את הסיבות, המחייבות להתפלל אותה. היקלטותה של תפילת 'הנותן תשועה' נקשרת באופן ישיר במהפכת הדפוס ובהדפסתם של סידורים[11]. מעת שסידור התפילה כבר לא היה בגדר כתב יד השמור לבודדים ובשל כך, מתפלל החזן בקול ולכל מתפלל היה סידור תפילה משלו היה הכרח שגם התפילות תהיינה זהות. מכאן, הצורך לכתוב נוסח, שישרת את מתפללי כל בית הכנסת, כל בתי הכנסת בעיר ואף כל המתפללים באותה מדינה.

מחזור ליום הכפורים. בגדד תרנ"א 1891. (מאוספי  ספריית הרמב"ם. בית אריאלה)

הנותן תשועה למלכים וממשלה לנסיכים * מלכותו מלכות כל- עולמים * הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה * הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה * הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויגדל וינשא למעלה את אדוננו פלוני ירום הודו: מלך מלכי המלכים ברחמיו יחיהו וישמרהו מכל צרה ויגון ונזק יצילהו * וידבר עמים תחת רגליו ויפיל שונאיו לפניו ובכל אשר יפנה יצליח * מלך מלכי המלכים ברחמיו יתן בלבו ובלב כל יועציו ושריו רחמנות לעשות טובה עמנו ועם כל ישראל * בימיו ובימינו תושע יהודה ישראל ישכן לבטח ובא לציון גואל * וכן יהי רצון * ונאמר אמן:

מקורותיה של תפילת 'הנותן תשועה' בפסוקים שונים מנביאים וכתובים:

תהילים קמד 10: "הנותן תשועה למלכים, הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה".

תהילים קמה 13: "מלכותך מלכות כל העולמים".

ישעיהו מג 16: "הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה".

תהילים קטז 30: "צרה ויגון אמצא".

תהילים מז 4: "ידבר עמים תחתינו".

ירמיהו כג 6 (לג 16): "בימיו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח".

אין תימא, אפוא, שהיו שביקשו להראות, כי תפילה זו על פניה היא ברכה ובתוכנה היא קללה[12], הנסתרת בין הפסוקים. עם זאת, יש לשער, שאומרי התפילה לא דקדקו במקורות הנוסח והתכוונו לנאמר בה[13]. ניסיונם של היהודים לימדם, כי כאשר כוחו של השליט חזק, הוא יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפיהם, אך ככל שנחלש כוחו, מתערער גם מצבם. ואולם, המתבונן ברקמת היחסים שנוצרה בין היהודים  לשררה, כפי שקיבלה ביטוי בתפילה, עלול לתמוה, כיצד יכלה רקמה זו להיווצר, שהרי מתוך התפילה עולה, שנאמנותם אינה נתונה, לכאורה, לשליט שתחת חסותו הם חיים.

יותר מכל בולטת העובדה, שאין בתפילה זו שום אות לקבלת מרותו של השליט. תוכן התפילה, בקשה לקב"ה שירומם, יגדיל ויחזק את השליט וייתן בליבו רחמנות לעשות טובה עם המתפללים ושאר ישראל. שנית, בסוף התפילה באה לידי ביטוי אמונתם ותקוותם של היהודים, שכפיפותם לשליט הנוכרי היא זמנית ומטרת העל שלהם, להתנתק מחובותיהם כלפיו "בימיו ובימינו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל. ונאמר אמן".

מותר, אפוא, להניח, כי עד המאה ה- 13 היו נהוגים נוסחים שונים של תפילות[14] למען השלטון, אך לא היה נוסח אחד, שפשט בקהילות ישראל. זוהי הסיבה להימצאותם של נוסחים השונים מאוד זה מזה בגניזה הקהירית. מסוף המאה ה- 13 וייתכן, שאף קודם לכן נהגו יהודי ספרד לומר 'מי שברך' למלך. ריבויין של התפילות, הפותחות במילים 'מי שברך'[15] ונושאיהם השונים הביאו, שבסוף המאה ה- 15, על סיפו של גירוש ספרד, נוסחה תפילה מיוחדת וארוכה, המעמידה את המלך כמי שמתברך "הנותן תשועה למלכים". מספרד התפשטה התפילה לארצות המזרח והמערב והייתה לאחת התפילות הבודדות שבהן קיימת זהות מוחלטת בנוסח[16], בין מזרח למערב.[17] מזמורי תהילים כא ו- עב, שהיו עשויים לשמש 'תפילה לשלום  המלך', הונחו בקרן זוית ורק לעיתים[18] נלקחו מהם פסוקים בודדים, שנשזרו לתוך הנוסח הקיים.

 מחזור. פרג תקמה 1785 (מאוספי ספריית הרמב"ם. בית אריאלה)

[1]      א' יערי, 'תפילת מי שברך – השתלשלותן, מנהגיהן ונוסחאותיהן', קרית ספר לג (תשי"ח), עמ' 118 – 130, 233 – 250; לו (תשכ"א), עמ' 103 – 118. ראה עוד: נ' פריד, 'הערות למחקרי א' יערי על תפילות מי שברך', קרית ספר לז (תשכ"ב), עמ' 511 – 514; ד' כהן, 'הערות ומילואים', קרית ספר מ (תשכ"ה), עמ' 542 – 559.

[2]      א. ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, רמת גן, תשנ"ח, עמ' 181.

[3]      כתב יד J. T. S. 4365, דף 77, עמ' ב'.

[4]      כתב יד J. T. S. 4531 (לפני 'יקום פורקן' ללא מספור דפים).

[5]      נוסחים נוספים של 'מי שברך' מביא א. ארנד, פרקי מחקר, רמת גן, 1998, עמ' 181 – 182.

[6]      צירוף המלים 'הנותן תשועה' כחלק מברכה הנאמרת בין שחרית למוסף בשבת בבוקר, מצאתי לראשונה בכתב יד של סידור תפילות לחג הפסח מהגניזה הקהירית מהמאות ה- 12 -13. MS – 4607 J. T. S.. וכך נאמר: "הנותן תשועה הושיעה עמך תשועת עולמים, הושע נא הושיעה נא והושיעה נא. צלח נא והצליחה נא. ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגויים ה' מלך". הטקסט שנכתב בתקופה שגוייטין מצא בה את תחילת התפילות לשלום השלטון מבהיר, כי מלכות שמים עומדת מעל כל שלטון בשר ודם.

[7]      ראה הע' 62, עמ' 182. כתב יד נימס 13, ס' 4418, דף 78, עב'.

[8]      ר' הערה 58.

[9]      ישנם עשרות נוסחים של 'הנותן תשועה' וביניהם הבדלים גדולים וקטנים. ההבדל החיצוני, הבולט תמיד, הוא שם השליט המתברך. אך לא הרי תפילת 'הנותן תשועה', הנאמרת לכבוד מלכת אנגליה, כנוסח 'הנותן תשועה' לשלטון הרוסי – קומוניסטי, ששלט עד 1990 וכיוצ"ב. על הסיבות לשוני בתפילות הנודעות ממנהג המקום, ראה: אלבוגן, התפילה בישראל, ת"א, 1972, עמ' 151.

[10] * B. Schwartz, 'Hanoten Teshua': The Origin of the Traditional Jewish Prayer for the Government' Hebrew Union College Annual 57 (1987), pp. 113-120. * L'. Hoffman (ed.) My people's Prayer Book, Woodstock, Vermont, 1997, Vol. 4, pp. 163- 168.. ש"ט גאגין
(Gagin), כתר שם טוב, א', ירושלים, 1998, עמ' תיז – תכ (מהדורה מצולמת).

[11]    ראה הערה 67.

[12]    ראה הערה 18.

[13]    ג' שלום, שבתי צבי והתנועה השבתאית, ירושלים, 1987, עמ' 441-444, 480- 483. י' ששפורטס, ספר ציצת נובל צבי, ירושלים תשי"ד [מהדורת י' תשבי], עמ' 130 – 133. שלום מספר על אירועי שנת תכו – 1666, הכרזתו של שבתי צבי כמשיח ואמירת תפילת 'הנותן תשועה' לכבודו [ועיין: הפניות שם]. שלום מביא את נוסח 'הנותן תשועה', הארוך בהרבה מהתפילה המקובלת וכולל בתוכנו משפטים, כמו: "הוא יברך וישמור וינצור ויושיע ויעזור ויצליח ויגדיל ויגביה וירומם וינשא למעלה למעלה לאדוננו המלך רב שבתי צבי, משיח ה' משיח בן דוד. משיח מלך קיים. משיח הגואל. משיח המושיע. משיח צדקנו. משיח אלהי יעקב (עמ' 441). אין ספק, שיהודים רבים שנתפשו לדרכו של משיח השקר, האמינו במשמעות הנובעת מנוסח התפילה. אלמלא כן, היו ודאי מנסחים תפילה אחרת.

[14]    ראה מאמריהם של גויטיין ופנטון (יינון), הערות 41, 42.

[15]    ר' הערה 58.

[16]    י' אלבוגן, התפילה בישראל, ת"א, 1972, עמ' 151. ר' הערה 67. שוורץ מסביר זאת בדרך הפצתה של התפילה. תחילה ע"י גולי ספרד ופורטוגל ואח"כ, ע"י סוחרים יהודים.

[17]    תפילת 'הנותן תשועה' נתחברה בגולה ויועדה לברכת המלכים שם. אך גם בארץ ישראל, שנשלטה במשך שנים ארוכות על ידי שלטון זר נהגו לומר תפילה זו. בשנות השלטון הטורקי – העותומאני הייתה התפילה נאמרת בניגון של שיר לכת תורכי. הסופר יעקב יהושע מספר, כי לעיתים החזן היה מתבלבל בשמו של הסולטאן המתברך, ובירך במקום הסולטאן המכהן, סולטאן שכבר מת או הורד מכס השלטון (ילדות בירושלים הישנה, א, ירושלים, תשכ"ה, עמ' 27). כאשר ביקר הקיסר הגרמני, וילהלם השני, בירושלים, בשנת 1898, הוא זכה לקבלת פנים מפוארת מצד רבני העיר, הרב יעקב שאול אלישר והרב שמואל סלנט, שקיבלו את פניו בספרי תורה בידיהם ובברכת 'הנותן תשועה' (א. אלמליח, הראשונים לציון, ירושלים, תש"ל, עמ' 335 – 344). ברכת 'הנותן תשועה' לכבוד יום הולדתו של המלך ג'ורג' החמישי בשנת 1923 (ד' גניחובסקי, עוד סיפורים ירושלים, ירושלים 1995 , עמ' 209-213); תפילת 'הנותן תשועה' למלך ג'ורג' החמישי בחג השבועות תר"פ 1920 (אוסף מודעות קיר של פרופ' מ' פרידמן); תפילת 'הנותן תשועה' לכבוד ביקורו של וינסטון צ'רצ'יל בארץ ישראל 1922 (אוסף מודעות קיר של פרופ' מ' פרדימן); ניתן להביא דוגמאות רבות נוספות.

[18]    א' ארנד, פרקי מחקר, מביא כתב יד איטלקי משנת 1581 ובו תפילת 'הנותן תשועה', ששזורים בה פסוקים מתהילים כא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s