ב. סיכום מפגש פורום ארצי לספרני נדירים

הקדמת המערכת:

פורום 'ספרני נדירים' נוסד לפני כשלש שנים. המשותף לחברי הפורום הוא ידע מקצועי ותחומי התעניינות שהם פועל יוצא מעבודתם בספריות בהם ישנו אוסף ספרים נדירים.  הפורום מתכנס לימי עיון שלש פעמים בשנה, לשמיעת הרצאות ולחלופי דעות.  מפגשים אלו מתארחים כל פעם בספריה אחרת וללא עלות כספית למשתתפים.  ספרנים המעוניינים לקבל מידע על מפגשים עתידיים יפנו בדוא"ל לאבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

המפגש האחרון התקיים בספריית אוניברסיטת תל אביב ביוזמת חברת הפורום גב' גילה מיכלובסקי.  גבריאל יצחק רוונה העלה על הכתב את תוכן ההרצאות לתועלת הרבים.

 גבריאל יצחק רוונה

ספריית ארן, אוניברסיטת  בן גוריון בנגב

סיכום מפגש פורום ארצי לספרים הנדירים

י"ח כסלו תשע"ב   14.12.11, ספריית סוראסקי, אוניברסיטת תל-אביב

א.

פרופ' ירון צור – פרויקט הדיגיטציה של עיתונות יהודית היסטורית

ירון צור (נולד ב-1948) הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקריו מתמקדים בקהילות היהודיות במדינות ערב במאות התשע עשרה והעשרים, בעליה לישראל מארצות ערב, ובשסע הבין-עדתי.

פרופ' צור סקר שני פרויקטים חשובים שהקים ושאותם הוא מקדם.  הקמתם של פרויקטים אלה התאפשרה עקב פיתוחה של טכנולוגיית OCR משופרת, המאפשרת לא רק סריקת חומר, אלא גם חיפוש מילות מפתח בחומר הסרוק, תוך כדי התגברות על מכשולים טיפוגרפיים שונים, כגון אותיות שבורות, פונטים שונים, וכיוצא בזה.

הפרויקט הראשון:

מפעל התיעוד של יהודי ארצות האסלם –

http://jic.tau.ac.il

מפעל התיעוד – יהודי ארצות האסלאם (מה-יא"ה), הוקם בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת ת"א בשנת 2000, ביוזמתו ובניהולו האקדמי של פרופ' ירון צור ובניהולו הטכנולוגי של שאול דוק.

למפעל שלוש פעילויות שונות המשלימות זו את זו:

א.      סריקה דיגיטלית, קטלוג וריכוז במחשב של חומר תיעודי בתחום.

ב.      ניצול בסיס המידע הממוחשב לצורך העשרה של אתר אינטרנט המיועד לסטודנטים, למערכת החינוך  ולקהל הרחב.

ג.        ניהול מחקרים בתחום ההיסטוריה והתרבות של יהודי ארצות האסלאם.

אתר זה כולל מאמרים רבים, בטקסט מלא, הנוגעים ליהודים בארצות האסלאם, נספחו אליהם גם מאמרים  הנוגעים ליהודי אגן הים התיכון בכלל. כך ניתן למצוא בו גם מאמרים אודות יהודי  קרים, הבלקן, איטליה.  המאמרים לקוחים בעיקר מכתב העת "פעמים". המאגר נועד לציבור הרחב ולכל הרמות ולאו דווקא לחוקרים.

החומר שבמאגר קוטלג, תוך כדי הקטלוג פותחו נושאים המיוחדים למאגר זה.

יש באתר כמה אפשרויות  חיפוש, פשוט ומורכב, לפי ארצות ולפי נושאים וחיפוש חופשי בטקסט.

הפרויקט השני –

עיתונות יהודית היסטורית – http://jpress.org.il/view-hebrew.asp

מפעל זה הוא פרי של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב  לבין  הספרייה הלאומית אליהם הצטרפו במשך הזמן גורמים שונים מחו"ל.

מטרתו של אתר זה היא להכיל את כל העיתונות היהודית שנדפסה בארצות ובשפות שונות. זאת בשונה מאתר דומה הקיים בספרייה הלאומית  הכולל רק עיתונים עבריים.  אותו אתר עומד להשתלב באתר "עיתונות יהודית היסטורית" ולחדול מלהתקיים כאתר עצמאי. ההתפתחות העצומה בתחום תוכנות התרגום תגרום בסופו של דבר לכך שהמעוניין בכך יוכל לשאוב ידע גם מעיתונים הכתובים בשפה שאין הוא מבין.

אתר זה תורם רבות למחקר בכך שהוא מאפשר גישה מהירה ונוחה לחומרים רבים, ביניהם כאלה שכמעט ולא נכתב אליהם שלא בעיתונות. עם זאת, ככל חומר כתוב, יש להתייחס אליו בביקורתיות הראויה, זאת בייחוד לאור העובדה שהעיתונות משקפת, בדרך כלל, קצוות, ולא  חיים תקינים של אדם מן השורה. האתר תורם רבות גם לשימורם של חומרים מתפוררים העומדים בפני כליה.

האתר כולל חתכים שונים של חיפוש. לפעמים חיפוש מורכב הכרחי עקב צורות כתיבה שונות. האתר מספק למשתמש גם מידע אודות הרלוונטיות של הפריטים למילת החיפוש שלו ומונע בכך תוצאות של חומר מיותר.

האתר כולל גם רשימות קצרות אודות אותם עיתונים, בהם מצוין גם מצבם הפיזי של העותקים, מצב שיש לו השלכות על איכות הסריקה. אולם חסרה בו ביבליוגרפיה. הכוונה היא להוסיף ביבליוגרפיה כזאת ופרופ' צור רואה בחברי הפורום שותפים עתידיים בכך.

לא כל העיתונים כלולים במאגר, כך למשל, ה-  Jerusalem Post נרכש בידי חברה אמריקאית והיא בעלת הזכויות עליו. דא עקא, חברה זו מוכרת את המאגר של עיתון זה במחיר גבוה ולאוניברסיטאות בלבד. דוגמא אחרת היא העיתון "ידיעות אחרונות". עיתון זה פיתח מאגר סרוק של גיליונותיו, אולם הוא נגיש לציבור אך ורק משתי עמדות בספריה הלאומית ולא משום מקום אחר.

מבחינה זו קל יותר, אם כן, למאגר להכניס לתוכו עיתונים שאין להם שוק רווחי בחו"ל. כאלה הם, למשל, עיתונים הכתובים בערבית יהודית. שפה זו מובנת כיום רק לקומץ חוקרים שרובם המכריע חי ופועל בארץ, ממילא לאיש אין אינטרס מסחרי לסרוק ולהפיץ אותם.

חלק גדול מהעיתונות היהודית נדפס בז'רגונים הכתובים באותיות עבריות, שהבולט בהם הוא היידיש. בתחילה היה קושי בסריקת חומר בז'רגון זה עקב השימוש הנהוג בו באותיות ניקוד. משנפתר הקושי, הוכנסו גם עיתוני היידיש למאגר. העיתונות בלדינו הודפסה בקורסיב המכונה "כתב רש"י", אותו אין התוכנה מסוגלת עדיין לזהות

ב.

 ד"ר יעל דר מלמדת באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת ספיר. תחום מחקרה הוא ספרות הילדים העברית בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים למדינה.

ד"ר יעל  דר דיברה על "ספרות ילדים כמסמך היסטורי".

ספרות ילדים (בייחוד עיתוני ילדים) נוטה ל"היעלם" היא נדפסת בכמות מצומצמת יחסית ונתפסת  כשולית, אף בעיני יוצריה, העוסקים בה לעתים בעיקר מסיבות כלכליות. דווקא משום כך עשויה ספרות הילדים לחשוף דברים שהספרות למבוגרים עשויה  להסתיר.

דוגמא בולטת לכך הם עיתוני הילדים שיצאו בארץ בזמן השואה, שעיסוקם בהתרחשויות האיומות באירופה עלו בהרבה על אלה שהיו מצויים אז בספרות למבוגרים. היה בכך ביטוי גם לנקיפות המצפון של  הכותבים, שטיפחו עד אז בקרב הדור הצעיר יחס שלילי לאורח חייהם של יהודי אירופה. הוסיף לכך גם החשש מפני כיבוש הארץ בידי הגרמנים, שהיה קיים עד לתבוסתו של רומל ב-1942.

 עיתוני הילדים נכרכו וכך הוארכו חייהם. יש לזכור שבאותה תקופה נחשבה ספרות הילדים לכלי מרכזי להבניית תרבות הנוער.

 תנועת העבודה השקיעה רבות בספרות ילדים מגויסת. בלטה כאן ההשפעה הבולשביקית אותה ספגו והפנימו אנשי התנועה בארץ מוצאם. עם זאת, הדברים נכתבו בצורה משכנעת, ואף היה בהם יסוד של 'קריאה חתרנית'. העורכת הראשית של ספרי הילדים מטעם מפא"י הייתה לאה גולדברג, שהתנגדה לספרות מגויסת, למרות זיהויה עם מפא"י ותנועת העבודה. כך למשל, באותה תקופה היה נהוג שצייר יצייר סדרת ציורים ורק אחר-כך צירף הסופר את סיפורו סביב אותם ציורים. המאיירת  רות שלוס, קומוניסטית אדוקה, תיארה בציוריה חמור העובר מן הקיבוץ אל העיר מתוך מגמה להאדיר את חיי הקיבוץ. גולדברג, לעומתה, שכתבה את הטקסט שהתפרסם בשם "מור החמור", סיפרה סיפור בו יש ביקורת מרומזת על החינוך הסגור בקיבוץ וקריאה לפקוח את העיניים לעולם הרחב.  במקרים אחרים הבליעה גולדברג את ערך ההורות,  ערך אותו דחתה התנועה הקיבוצית דאז.  היו שהתנגדו לגולדברג,  אולם התנועה, עם כל רצונה בספרות מגויסת, לא  ויתרה על איכויות ספרותיות ולכן בחרו בה כעורכת ספרית הפועלים. סופר חשוב אחר הוא אליעזר שמאלי, גם הוא הרבה לכתוב ספרות מגויסת, אך לצדה יצר גם לא מעט ספרות "לשמה".

תנועת העבודה הוציאה גם תרגומים איכותיים מספרות העולם שפעמים הועדפו בידי הילדים, אולי משום שהם לא היו "מגויסים" כלל. אחד הידועים והפופולריים שבהם הוא "המפוזר מכפר אזר" שעובד מתוך סיפור רוסי, תוך התאמתו לתנאי הארץ. מן הראוי לציין, שבמהדורה הראשונה שיצאה לפני קום המדינה עלה המפוזר על הרכבת למצרים, ורק במהדורות הבאות שונה כיוונה לירושלים. שינוי זה, אגב, אינו מצוין בקטלוגי הספר ולא ניתן לעמוד עליו אלא מתוך השוואת המהדורות השונות זו לזו.

ההקשר האידיאולוגי של הכתיבה בא לידי ביטוי במלחמת השחרור. בעוד שבסיפורים שהתפרסמו ב"על המשמר לילדים", שיצא לאור בידי מפ"ם, מתואר הלוחם הגיבור כאיש פלמ"ח,  מתאר "דבר לילדים" חייל ממלכתי יותר, זאת עקב המחלוקת בין בן גוריון, שפרק את הפלמ"ח, לבין אנשי מפ"ם שרצו בהמשך קיומו.

עם זאת, לפעמים מובלעים המסרים בסיפורים, הם אינם ניכרים במבט ראשון ורק המכיר את הרקע מסוגל לפענח אותם. לכן, למרות שלכאורה היה ניתן לתת בקטלוג נושאים לספרות ילדים מסוג זה, בהתאם למסרים הרעיוניים והפוליטיים אותם היא נושאת, יש בכך לא מעט בעייתיות. המקטלג עלול לתת נושאים מסוימים ולהתעלם מאחרים, חשובים לא פחות, ובכך להדיר את המשתמש מחומרים הרלוונטיים למחקריו. זוהי, אם כן, דוגמא מובהקת להשפעה שעשויה להיות לנושאים שבקטלוג על מחקרים עתידיים.  נראה שבספרות מסוג זה מוטב להימנע ממתן נושאים.

ג.

ביקור בחדר הנדירים של ספריית סוראסקי.

ניתן היה  להתרשם מהסדר המופתי השורר בו, רבים הם הספרים המצויים בארונות זכוכית נעולים. בין השאר מצוי בו אוספו של  יעקב פייטלוביץ', הידוע בעיקר בשל עיסוקו ביהודי אתיופיה, הכולל כתבי יד עתיקים בגעז.

מודעות פרסומת

2 תגובות על ב. סיכום מפגש פורום ארצי לספרני נדירים

  1. micola הגיב:

    מרתק |

  2. ציון שורר הגיב:

    הידיעות על היהודים בארצות אלה הוא מועט, ולכן כדאי מאוד לפשפש ולהבי א את הנכתב בהקדמות לספרים

    ציון שורר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s