ב. הדפוס העברי בסיגט – תולדות ועדכונים

הדפוס העברי בסיגט – תולדות ועדכונים

מנחם קרן-קרץ

 

בתי הדפוס היהודיים הראשונים בסיגט, בירת מחוז מרמורש שבהונגריה, נוסדו בשנות ה-80 של המאה ה-19. בעשורים הבאים הפכה העיירה למרכז הדפוס העברי החשוב ביותר בכל הסביבה הן מבחינת סך מספר הכותרים שראו בה אור והן מבחינת מספר הספרים בעלי היקף גדול (של מעל 100 עמודים). בסיגט נדפסו כרבע מתוך כאלף הכותרים שנדפסו באותיות עבריות בטרנסילבניה, ובכך היא הקדימה את מרכזי הדפוס העברי בסאטמר, סייני (סעיניSeini, Szinérváralja ,) וקלוז'. בתי הדפוס היהודיים עסקו בהדפסת ספרים ועיתונים בעברית, יידיש והונגרית וסיפקו שירותי דפוס גם לבעלי עסקים, למנגנוני הממשל ולכלל האוכלוסייה. הספרים והעיתונים באות עברית שנדפסו בסיגט זכו לרישום מדוקדק מצדו של נפתלי בן-מנחם, שעמד בעבר בראש מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי, והיה בעצמו אספן של דפוסי סיגט. שני אנשי ספר אחרים, שלום בו פורת ויוסף י' כהן, עדכנו את במשך הזמן את רישומיו.^[1] סקירה מפורטת של הספרות הלא-דתית שיצאה לאור במרמורש, לרבות העיתונים וכתבי העת, וכן של האישים שהשתתפו בכתיבתם, ניתן למצוא בספרי שהתפרסם לאחרונה.[2]

במהלך שבעים שנות פעילות, שנסתיימו מעט לאחר השואה, פעלו בסיגט מספר בתי דפוס יהודיים שמספרם המדויק אינו ידוע, שכן לא ברור אם בתי העסק ומכונות הדפוס החליפו ידיים שעה שנוצרו שותפויות חדשות. בן-מנחם מנה כ-15 התארגנויות שכללו כעשרה שמות של שותפים ראשיים ועוד מספר שמות של חברות. לרשימה זו יש להוסיף את בתי הדפוס של מאיר רוזנשטיין,^[3] שהדפיס גם באות עברית; בית הדפוס גוטנברג, שהיה שייך לאיגנץ פריד; דפוס ויזנר את דאויד; ודפוס מיקשה ברגר, שככל הנראה לא הדפיסו באות עברית. חלק מבתי הדפוס הדפיסו רק כותרים בודדים באות עברית, בעוד אחרים הדפיסו עשרות ספרים. למרות שבן-מנחם ואחרים קבעו את תחילת פעילותו של הדפוס העברי בסיגט לשנת 1874,הרי שבית הדפוס של אברהם קאופמן החל להדפיס עיתונים בהונגרית כבר בשנת 1870.^[4]

ייצור הספרים העבריים בסיגט נמשך ברציפות לבד משתי תקופות שפל: הראשונה, בין השנים 1885-1880 בה לא פעלו בעיר בתי דפוס עבריים; והשנייה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1919-1915. לאחר תום המלחמה וחלוקת מרמורש בין רומניה וצ'כוסלובקיה, חלה ירידה במעמדה וחוסנה הכלכלי של סיגט, והערים סייני וסאטמר נטלו את ההובלה של תעשיית הדפוס בטרנסילבניה. מתוך כ-230 כותרים שנדפסו בסיגט רק שליש נדפס לאחר המלחמה. את 184 הכותרים שמנה בן מנחם (שחלקם נדפס במספר מהדורות) ניתן למיין למספר קבוצות: פירושים על התורה וספרי תנ"ך נוספים – 22, ספרי שאלות ותשובות (שו"ת) – 17, פירושים על הגמרא – 15, מנהגים והנהגות – 14, ספרי תפילה (כגון סידור, הגדות, סדר הקפות, סידור, תהילים) – 12, ספרי חסידות – 10, תעמולה פוליטית ודתית – 10, ספרות והגות מודרנית – 8, היסטוריה יהודית – 5, ספרים שימושיים – 5, קבצי מאמרים תורניים – 4, ספרי קבלה – 3. יתר הכותרים כללו הדפסות חוזרות, צוואות של רבנים, קבצי אגדות ומדרשים, תקנות של אגודות מקומיות, דפים מעוטרים לתלייה וכרוזים. התפלגות זו מעידה על כך שספרי קודש היוו את עיקר תעשיית הדפוס בסיגט. כ-35% מן הספרים שנדפסו בסיגט חוברו על ידי תושבי העיר והמחוז וכ-20% נוספים על ידי תושבי חבל טרנסילבניה.^[5]

בית הדפוס הגדול ביותר בסיגט היה זה של אברהם קאופמן (קויפמן), שהחל להדפיס בראשית המאה ה-20 גם באות עברית, ופעל ככל הנראה ברציפות עד השואה.^[6] בבית דפוס זה נדפסו למעלה משמונים ספרים באות עברית.^[7] דפוס זה הדפיס כאמור גם ספרים, עיתונים ודברי דפוס בגרמנית ובהונגרית, וביניהם גם כל הפרסומים הרשמיים של הז'אנדרמריה ההונגרית עד סוף מלחמת העולם הראשונה. קאופמן, שהצליח יפה בעסקי הדפוס, היה, כמו המדפיסים מנדל וידר ומשה רוזנטל, פעיל בהנהגת הקהילה האורתודוקסית ונשיא חברת "מלביש ערומים".^[8]

לאחר מלחמת העולם הראשונה החל דפוסו של משה רוזנטל (תחילה בכוחות עצמו ולאחר מכן עם אחיו ירחמיאל) לשגשג, ועד השואה בו נדפסו ספרי השירה, הפרוזה וההגות שכתבו המחברים הצעירים של סיגט. בדפוס זה נדפסו גם העיתונים המודרניים של סיגט: מאַראַמאָראָשער בלעטער, שהיה עיתון תרבות ללא סממנים דתיים; דרכנו, ביטאונה של תנועת המזרחי; ואויפֿגאַנג, שהיה העיתון הספרותי הידוע של סיגט שהופץ ברחבי העולם היהודי. העובדה כי עסק בהדפסתם של ספרים מודרניים לא עמדה בסתירה להיותו יהודי שומר מצוות ששימש כבעל קורא קבוע בבית הכנסת "תלמוד תורה", בו התפללו אנשי עסקים ובהם גם סוחרי הספרים יעקב גרינוולד ובנו אביגדור, וכן ישראל ווייס בעל הספרייה הגדולה בסיגט.[9]

על חשיבותה של סיגט כמרכז תרבות ודפוס עברי, ועל מקומה ביחס למרכזי תרבות יהודיים אחרים, ניתן ללמוד מבדיקה השוואתית של מספרי העיתונים והספרים שנדפסו באות עברית המצויים בספריה הלאומית.^[10] בדיקה שנעשתה לגבי 25 ערים שאוכלוסייתן דומה לזו של סיגט,^[11] העלתה כי סיגט הייתה הראשונה במספר העיתונים שנדפסו בה באות עברית (11 עיתונים, כמו גם מונקטש ופינסק, ולפני גרודנה ולוצק [Luzk]. סיגט הייתה גם ראשונה במספר עיתוני היידיש (10 עיתונים, לפני גרודנה, לוצק, מונקטש וסטרי [Stryj]). מבחינת מספר הספרים עמדה סיגט במקום שלישי במספר הספרים הכללי (187 ספרים, קדמו לה מונקטש – 528, וברטיסלבה [פרסבורג] – 311, והיא הקדימה את גרודנה – 146 ואורדיה – 89). מבחינת מספר ספרי היידיש עמדה סיגט במקום החמישי (15 ספרים, לפניה היו מונקטש – 43, ברטיסלבה – 27 , גרודנה – 33 ופינסק – 18).

גם בהשוואה למרכזי התרבות הגדולים בעולם היהודי, כאשר חושב מספר הספרים והעיתונים ביחס לגודל האוכלוסייה, היו התוצאות דומות.^[12] בחישוב מספר העיתונים באות עברית ביחס למספר התושבים הייתה סיגט במקום הרביעי (1.0 עיתונים לאלף נפש, קדמו לה קובנה – 1.47, ריגה – 1.44 ורשה – 1.31  ואחריה היו הערים לבוב – 0.72, קרקוב – 0.55, וצ'רנוביץ –0.70). אם מחשבים רק את מספר עיתוני היידיש, גם אז עומדת סיגט במקום הרביעי (אחרי קובנה, ריגה וורשה). בחישוב מספר הספרים ביחס למספר התושבים נמצאת סיגט במקום השלישי (18.7 ספרים ל-1,000 נפש, לפניה וילנה – 74.4, לבוב – 42.5, ורשה – 39.1, ואחריה קרקוב – 17.5 ווינה – 15.7).

מנתונים אלו עולה אם כן כי סיגט שימשה מרכז דפוס חשוב ופורה לא רק ביחס לסביבתה הקרובה, אלא גם בהשוואה למרכזי תרבות יהודיים אחרים ברחבי העולם. מספרם הגבוה של עיתוני היידיש שנדפסו בה מעיד על העניין הציבורי בתרבות החולין, שעיתוני היידיש היו הסוכן העיקרי בהפצתה, במיוחד בתקופה שבין סוף המאה ה-19 ועד לשואה. לאור חשיבותו של מרכז דפוס זה, ראוי כי רשימת הכותרים שנדפסו בו תעודכן מעת לעת.

 

עדכון הביבליוגרפיה של דפוסי סיגט

 

1.       עת לדבר. תרמ"ו.

כרוז בדבר בחירת הרבנים שידונו במחלוקת שבין הקהילה הראשית והקהילה שפרשה ממנה לאחר מינויו של ר' חנניה יום-טוב ליפא טייטלבוים לרבנות העיר. הכרוז הוא מטעם הקהילה הפורשת וחתום: "קהל ספרדים דק"ק סיגעט".[13]

2.       דברי גאונים: בעתר ותחינה בעד […] לעמוד לימינו […] להשתדל אצל המתנדבים […]. דפוס:א' קויפמאן ובניו,  תרס"ה.

כרוז המלצה ובקשת תמיכה עבור תלמיד חכם שנקלע לצרה. חתומים: ר' ישעיהו זילבערשטיין מוואַץ (וייטצען) ור' משה גרינוואלד מחוסט.

3.       שפת אמת: מכתבי אזהרה […] מאת הרבנים הגאונים הצדיקים […] להרב […] יצחק אייזיק ווייס [מספינקה], דפוס: ווידער את ראזענטהאל, תרס"ח.

כרוז. מסמך זה קשור למחלוקת שנתגלעה בין הרבנים מוויז'ניץ ומסיגט על דרכי האיסוף והחלוקה של מעות קופת ר' מאיר בעל הנס.[14]

4.       הן יצא עלה: נדפ-סת מוויזניצא ע"ד בחירות המקומות שנבחרו מאת הרהגה"צ אבד"ק סיגוט. דפוס: פרייע פרעססע,  תרס"ח.

כרוז בעניין המחלוקת הנ"ל. חתום ע"י ר' משה גרינוולד מחוסט.

5.       פסק דין: מהרבנים הגאונים שליט"א אשר ישבו כסאות למשפט, דפוס: פרייע פרעסע, (ללא שנת דפוס, כנראה תרס"ט).

כרוז בעניין המחלוקת הנ"ל. הודפס מחדש בסיגט "מאחר שראינו שהמדפיס מוויזניצא שינה את טעמו בהוספה וגרעון".

6.       חשבון (בילאנץ): ממעות רמבעה"נ דכולל מאראמאראש מחוז סיגוט כ"ד מקומות, מחדש אלול שנת תרס"ז עד חדש ניסן שנת תרס"ט, דפוס: פרייע פרעססע בוכדרוקעריי. תרס"ט.

חוברת על דרכי חלוקת הכספים הקשורים למחלוקת הנ"ל.

7.       מי לד' אלינו: אחינו בני ישראל שומרי התורה, תרע"ט.

כרוז בעברית וביידיש העוסק בעידוד ההתיישבות החרדית בארץ ישראל. חתום: "ועד הזמני דהחברה ישוב ארץ ישראל .

8.       אל אחינו אצילי בני ישראל, דפוס פאננאניא אחים רוזענטהאל, תרפ"ד.

כרוז לחיזוק חבורת "עץ חיים" בסיגט. חתום: "חיים צבי טייטלבוים אבד"ק סיגעט והגליל".

9.       יוסף ראטה: בית מסחר אתרוגים מארצנו הקדושה, תרצ"ג.

כרוז פרסומי בעברית, יידיש, גרמנית ורומנית. בלוגו של בית המסחר ציור של יהודי עטור טלית המחזיק ארבעת המינים. הכרוז מיועד לבתי עסק ומציע למכירה סיטונאית של ארבעת המינים.

10.   יודען: בעלי בתים, סוחרים, בעלי מלאכות […], דפוס Gutenberg, (חסר שנת דפוס, על פי הדיווח בעיתונות על הפרשה, כנראה משנת 1933).

כרוז נגד העלאת מס השחיטה עליו הוחלט במועצת הקהילה האורתודוקסית. על החתום "דאס יודישע הארץ [הלב היהודי] הרואה ואינו נראה". בכתב יד נוסף בסוגריים: "ישראל ווייס".

11.   ייִדישע ברידער. דפוס Gutenberg, (חסר שנת דפוס, כנראה 1933).

כרוז להגנתו של ישראל וייס, בעל הספרייה הגדולה בסיגט, שיצא נגד העלאת מס השחיטה. חתום על ידי "אוהבי אמת". (יתכן כי וייס עצמו עמד מאחורי הפרסום).

12.   קול קורא: תורה מה תהא עליה!. דפוס Centrala  (מ. רוזנטל), (חסר שנת דפוס, כנראה 1934).

כרוז בגנות ר' יואל טייטלבוים מסאטמר בשל מאבקו בחסידות ספינקה ובמינויו של ר' אברהם אביש הורוביץ לרבנות העיירה קרולי שבטרנסילבניה.[15] חתומים: "הכ"ד אלפים מישראל חסידי סאפינקא מכל ארצות מושבותיהם".

13.   מכתב גלוי לכל עדת בני ישראל!. תרצ"ד.

כרוז בגנות חסידי הרבי מסאטמר. חתומים: "חסידי סאפינקע דמחוז מאראמורעש".

14.   תשובה גלויה להרב ר' שאול בראך מקאשוי יליד נייטרא, דפוס: Centrala, (ללא שנה כנראה משנת תרצ"ד).

כרוז בגנות הרב בראך שעמד לצדו של ר' יואל טייטלבוים באותה מחלוקת. בראשו סמל חותמת עגולה ובה המילים "יגער בך השטן". חתומים: "תלמידי וחסידי רבינו הקדוש […] מסאפינקא".

15.   כתב גלוי : לה"ה הרבנים הגדולים וגאונים […] שקבלנו … לרב ואב"ד את […] ר' אברהם אביש האראוויץ חתנא דבי נשיאה […] האדמו"ר מסאפינקא […]. דפוס: Centrala,  תרצ"ד.

כרוז מטעם חסידי הרבי מספינקה משום ש"כת מחריבי הקהלות […] הרעישו עלינו כל הגולה להבאיש ריחינו […]." חתומים: "נקשרים […] ברבינו […] ר' יצחק אייזיק מסאפינקא […]".          

16.   נתן צבי גלאזער ומנחם אריה קינד, ספר דברי תורה ושיחת חולין. דפוס: קויפמן ובניו, תרצ"ו.       

17.   סדר הגדה של פסח: מיר האָבען גישטעלט דיא הגדה אויף גרויסי אותיות מיט סיפורים אויף עברי טייטש כדי יעדער זאָל קענין ליינין. מו"ל: בהמ"ס של יעקב גרינוואלד. תש"ד.

הגדה זו המיועדת לנשים ולילדים נוספה לארבע הגדות אחרות שנדפסו בסיגט (1. עם פירוש מראה יחזקאל מכבוד הרב […] מוה' יחזקאל פאנעט, תרל"ט; 2. עם באור חדש צמח ה' לצבי מאדמו"ר […] צבי הירש מ"מ דק"ק נאדבורנא, תר"ע; 3. עם פירוש ברכת השיר […] מהרב […] ארי' ליב צינץ, תרפ"ג; 4. עם פירוש נפש יהונתן […] אשר חברתי […] יהונתן בנימין בן […] משה ארי' הכהן, תרפ"ה).

18.   ישורון אָרגאַן פֿון מרכז ברית ישורון והצהר ברומניה.Editat ca manuseris numai pentru membrii, רעדאַקטאָר: יונה ווייס. מנהל: זיגמונד כץ.דפוס: קאופמן.

עיתון יידיש שיצא לאור לאחר השואה בנוסף לשלושה עיתונים ידועים (1.  שבתון: אַרויסגעגעבען דורך צעירי ופועלי אגודת ישראל סיגעט; 2. הד-הגליל: רעדאַגירט פֿון הרב יחיאל יהודא איזאקסאן, [ע"י תנועת המזרחי]; 3.אונדזער לעבן: אָרגאַן פֿונעם מאַראַמורעשער יודענטום פֿאַר געזעלשאַפֿטלעכע פּוליטישע און קולטורעלע ענינים).

 

חסרי שנת דפוס

19.   אזמין לסעודתי אושפיזין עלאין. דפוס: פאננאניא – ברידער ראזענטאל.

לוח קישוט לסוכה. בשתי הפינות העליונות עיטור פרחוני, בשתי הפינות התחתונות תמונה של כוורת דבש עם דבורים במסגרת פרחונית. בפינה התחתונה בצד שמאל: "להשיג אצל שלמה וייס – בית מסחר לספרים וטליתות" (ביידיש).

20.   אזמין לסעודתי אושפיזין עלאין, דפוס: ווידער את ראזענטהאל.

לוח קישוט לסוכה. ללא ציורים. מסגרת גרפית בסגנון אר-נובו.

21.   משנכנס אדר מרבין בשמחה. דפוס: אהרן ראזענטהאל.

דף לתלייה לחודש אדר. מעוטר בציור של בקבוק יין וגביעים וכן בזוג דגים עם הכיתוב: "מזל אדר דגים". בצבעים כחול ואדום.

22.   סדר ספירת העומר. מו"ל: אברהם אדלער מדראגאש-וודא (מרמורש), דפוס: צענטראלא – ראזענטהאל.

דף בודד. מכיל טבלה לספירת העומר על פי פרשיות השבוע.

23.   דבר חדש: סגולה גדולה להצלחה שיאמרו […] בכל מוצאי שבת […] מהקדוש […] לוי יצחק האב"ד דק"ק בארדיטשוב. דפוס: משה ראזענטהאל.

דף בודד. כולל תפילת גאָט פֿון אברהם (אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב…).

24.   סגולה אין גישעפֿט צו האַלטין: הובא מירושלים עה"ק. דפוס: מנדל וידר.

דף בודד. קמיע באותיות עבריות המכיל צירופי אותיות שונים.

25.   אנא ד' מלך מלא רחמים: […] יהיה נא לרצון תורתי ותפלתי בעבור נשמת […].

דף בודד לתפילה לעילוי הנפטר.

26.   קול קורא!: לאחב"י זרע אברהם תולדות יצחק צאצאי יעקב.

כרוז בדבר אסיפת רבנים שקבעה תקנות לקראת יסוד חברת מחזיקי הדת (כנראה בתחילת שנות ה-30). בהן דרישה להקפיד בלבוש הנשים ולמנוע ריקודים מעורבים בשמחות משפחתיות. חתומים: ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, ר' מנחם מנדל האגר מאויבר ווישו ורבנים מן הכפרים הסמוכים.

 

 

רשימה ביבליוגרפית זו מגדילה את מספר הכותרים הידועים שנדפסו בסיגט בכ-15%. יש לציין כי ברשימות השונות לא נכללו דברי דפוס מן הסוגים הבאים: עיתונים, ספרים וחוברות בנושאים יהודיים שנכתבו בשפות לועזיות; דברי דפוס של אנשים פרטיים כגון ניירות עסקיים או הזמנות לשמחות משפחתיות; ומוצרי דפוס מסחריים כמו יומנים, פנקסי חשבונות או גלויות.

 

לעילוי נשמת ר' אברהם שלום (ד"ר אלפרד) מולדובן, אספן יודאיקה ודפוסי סיגט,

שהלך לעולמו לפני מספר חודשים.

To the memory of Dr. Alfred Moldovan,

a collector of Judaica and of Sighet prints,

who passed away a few months ago.