ג. אלו עיתונים וכתבי עת קרא הרב קוק?

 אלו עיתונים וכתבי עת קרא הרב קוק?

חלופי מכתבים עם עוז בלומן

הקדמה:

היינו יחד במערכת כתב העת "אסיף" מאז הקמתו, אך מעבר לכך נפגשנו מדי שבוע והיינו חברים.התכתבנו בנושאים שונים, ומדי פעם הייתי מריץ אליו שאלות היסטוריות וביבליוגרפיות.                                                                                              [מתוך מכתבו של עוז בלומן לעורכים]

ג' אב תשע"ה

ש. האם ידוע לנו אילו עיתונים או כתבי עת הרב זצ"ל קרא?

ואולי באופן כללי יותר – האם ידוע לנו מה מכל היבול שהיה במזרח אירופה, יכול היה להגיע לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים (מלבד אנשים פרטיים שנשאוהו במזוודות)?

איתם משיב:

שאלה טובה מאד. מובן מאליו שבהיות הראי"ה בחו"ל, היו נגישים לו רוב ככל העיתונים העבריים של מזרח אירופה, וברור גם בפועל שמהם הוא שאב את רוב ידיעותיו על המתרחש והווה בעולם הכללי מבחינה מחקרית, תרבותית וכו'. בתור דוגמא ראה ספרם של יעקב שביט ומרדכי ערן, 'מלחמת הלוחות'[1], על הדיון במרחב העברי בממצאים של הלוחות המסופוטמיים ומשמעותם על חקר המקרא – נושא שהראי"ה הגיב לו כמה פעמים, באדר היקר ועוד[2].

דוגמה נוספת להשלכות השיח האינטלקטואלי שבכתבי העת על הכתיבה ההגותית של הראי"ה באותן שנים, ראה במכתב הרצי"ה מתרס"ז לי"ח ברנר, שבו כתב ששני המאמרים האחרונים ב'עקבי הצאן' יסודם לפי דעתו במאמרו של פרופ' הרמן כהן ב'השִׁלֹחַ', ירחונו של אחד העם (מניסן תרס"ד)[3]. שזה כבר מכניס אותנו לעולם המאספים הספרותיים ששגשג גם הוא באותה תקופה.

כמובן אין זה אומר בהכרח שהיה לו מנוי על עיתון פלוני או ירחון פלמוני, אבל חשיפה כללית היתה ללא ספק.

לגבי ארץ ישראל, עד מלחמת העולם הראשונה המצב היה מסודר בהחלט, והיו מגיעים לארץ רוב העיתונים העבריים המזרח האירופיים החשובים, וחלק מהמאספים הספרותיים, אם למקצת הספריות שהיו אז ואם למנויים פרטיים (שהיו לרוב מעבירים אותו הלאה). למעשה, עיתונים ארצישראליים כמו 'חבצלת' היו מעבדים ומפרסמים מחדש חלק גדול מהתכנים החו"ליים, בעיקר בתחום הידיעות והחדשות. והיתה גם תנועה בכיוון ההפוך, של כותבים ארצישראליים שפרסמו את פרי עטם בעיתוני חו"ל.

לכן על השאלה העקרונית, מה היה יכול להגיע, התשובה היא כמעט הכל. לדון על גליון ספציפי ותוכן נידון אם הראי"ה ראה אותו או לא, זה כבר משימה קשה בהרבה.

בינתיים נזכרתי בעוד דוגמה, די מעניינת וגם בלתי מוכרת לרבים: בתקופה שלפני קבלת הרבנות בזיימל, השיב הראי"ה פעם אחת על חידה תורנית מורכבת שפורסמה ב'הצפירה' – שמו פורסם בין הפותרים.[4]

פתרון

דוגמא נוספת לתגובה של הראי"ה לנעשה בבמות הספרותיות: לפי עדות רב"מ לוין[5] הדברים הידועים של הראי"ה על הספרות, הציור/ה וכו'[6], נכתבו במעין תגובה לדברים שכתב מ"ל ליליינבלום בלוח אחיאסף תרנ"ח.     

                                                                                                        

ש. מדוע לא ניסה הרב לפרסם משהו בכתבי העת ובמאספים הספרותיים האירופאים?

איתם משיב:

היו אמנם רבנים שנהגו לכתוב בעיתונות הכללית, אם בענייני העולם והעם ולעיתים אף בענייני תורה. אבל בפועל היה מדובר רק בבודדים פה ושם, מאז סגירת 'הלבנון' (שנחשב לבמה הטבעית של רבנים, לפחות מסוג מסויים) באמצע שנות התר"מ.

הראי"ה עצמו, עד הגעתו לבויסק בסוף תרנ"ו כמעט לא החל בהתמודדות עם אתגרי הדור, וכלום היינו מצפים ממנו לפרסם בעיתונות דברי מוסר או נסתר? וע"ע אופי הפרסומים שלו בתקופה זו – חבש פאר, עיטור סופרים, וגם דרושי מדבר שור שהוכנו אז לדפוס[7]. לא בדיוק תחומי עניין שקשורים לזירה העיתונאית.

השאלה היא אפוא על מה שבשנים תרנ"ז-תרס"ד. שאז החלה החשיפה האינטנסיבית להתרחשות המודרנית. ייתכן באמת שהוא לא הרגיש מספיק 'בבית' בעיתונות הכללית כדי להשתתף בה, ואכן שים לב היכן הוא דווקא פרסם באותן שנים: 'הפלס', הבמה האורתודוקסית המובהקת ביותר דאז וגם הבלתי ציונית.

עדיין אין זו תשובה מוחלטת, כי בסופו של דבר אף ב'הפלס' הוא לא הירבה מאד לפרסם[8] , ובבמה ליטאית אורתודוקסית שפעלה באותן שנים, 'הפסגה', הוא לא פרסם כמעט בכלל (אם כי כתב לה מכתב ברכה).[9]

הפסגה1

אין בדברים האלה משום תשובה סופית, אם כי בהחלט יש כאן פקפוק, לדעתי, על ההנחה שכתבי העת והמאספים הספרותיים היו "הבמה הטבעית" עבורו.

——————————————————————————————————-

חלופי המכתבים עם  יוסף אביב"י [10]

ל' בניסן תשע"ה

ר' איתם, שלום,

באחת הביבליוגרפיות ראיתי רשום :

פתרון חידה תורנית שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעתון הצפירה.

המכיר אתה את החידה ואת הפתרון?

בברכה

יוסף 

 ת: כן. זו אנקדוטה קטנה וצדדית, שעיקר חשיבותה הוא בעצם הידיעה שהראי"ה שלח לעיתון פיתרון לחידה.

ב'הצפירה' י"ג ניסן תרמ"ז, עמ' 6 (לעולם לא אבין את הנורמה האקדמית שלא לציין למספרי העמודים בהפניות לעיתונות) פורסמה חידה מפולפלת בעלת 32 שורות קצרות ומחורזות "מכבוד הרב הג' המפורסם מוהר"ש זלמן אקסילראד נ"י בעהמ"ח ס' שו"ת מנורת שלמה". כחודש אחר כך, בגליון י' אייר תרמ"ז, עמ' 3-4, פורסם הפיתרון  המלא של החידה (התשובה: חודש ניסן), ובין עשרת אלו שהצליחו לפתור אותה נזכר שמו של "ר' אברהם יצחק הכהן חתן הגאון ראב"ד בפאניוועז".

חודש טוב,

איתם הנקין

———————————————————————————-

הערות:

[1] מלחמת הלוחות, יעקב שביט ומרדכי ערן, ת"א תשס"ד, עמ' 137-154.

[2] [* אדר היקר, מהדורת תשכ"ז, עמ' מב-ג, ובספר לנבוכי הדור פרק לב. בסקירתו על הספר (אקדמות כה, 'לנבוכי הדור של הראי"ה קוק – מבוא לחיבור שלא הושלם, ירושלים תש"ע, עמ' 180) עמד איתם על זהות התכנים בשני מקורות אלה. בפורום 'ספרים וסופרים' של בח"ח כתב: "בכמה מקומות בחיבור יש התייחסות פולמוסית מפורשת לכמה מטענותיה הידועות של של ביקורת המקרא, האפיגרפית והארכיאולוגית: סוף פרק נ"ב, ראש פרק כ"ו, פרקים ל"ב-ל"ד, ועוד. זאת מלבד התייחסויות מפורשות פחות במקומות רבים בחיבור; עוד בפרק ה' יש התייחסות מפורשת במידה דומה ואף יותר כלפי תאוריית האבולוציה, ובפרק ו1 כלפי ביקורת התושב"ע(!). להתרשמותי, התמודדות זו עם הטענות המבוססות על המדע המודרני כלפי אושיות תורתנו, הריהי אחת משתי התימות המרכזיות שבחיבור, וכאמור הדברים מפורשים ונהירים, וכבר עמדו כאן על העובדה שאחד הדברים המייחדים את החיבור הנוכחי הוא בהירות התכנים שבו"].

[3] צמח צבי, ירושלים תשנ"א, עמ' ב. אמנם ייתכן שדבריו אלו נאמרו בעיקר מתוך ניסיון לקלוע לטעמו של ברנר; השווה מכתבו מתרע"ו לרב "הנזיר", שבו הסתייג מההשוואה בין כמה ממושגי הפילוסופיה הכללית ובין תוכני המאמרים שבעקבי הצאן (דודי לצבי, ירושלים תשס"ה, עמ' נא) [* הערה זו והפסקה שלידה עובדו על פי הערה 14 במאמרו 'לנבוכי הדור' הנ"ל עמ' 175].

[4]  ראה בהמשך התכתבות בין יוסף אביב"י לאיתם

[5] כך משער הרב יעקב פילבר בספרו כוכבי אור (ירושלים, תשנ"ג, עמ' 57). וכן ראה גם דסברג, אורי. הקדמת הרב לשיר השירים (טללי אורות ח, תשנ"ח-תשנ"ט, עמ' 164). עדות ישירה של ר' בנימין מנשה לוין לא מצאנו.

[6] [* עולת ראיה ח"ב, ירושלים תשכ"ג, עמ' ג'. הדברים פורסמו בעילום שם הראי"ה בקובץ המזרח, קראקא תרס"ג בעריכת זאב יעבץ. בכך יש מן הקושיה על ההגדרה כי הראי"ה מיעט לכתוב בכתבי עת אירופאים]

[7] עיטור סופרים– וילנה תרמ"ח, חבש פאר – ורשה תרנ"א, מדבר שור – תרנ"ט. [* ביחס למוסר אביך, ראה במאמרו 'לנבוכי הדור' הנ"ל עמ' 187, הערה 45].

[8] שלושה מאמרים (?). האחרון שבהם – 'אפיקים בנגב פורסם בסוף שנת תרס"ב ותחילת שנת תרס"ג – 1903. [* ראה עוד במאמרו באקדמות כה, במאמרו 'לנבוכי הדור' הנ"ל,  עמ' 176 בהערה 16 ולידה].

[9] הפסגה, חוברת ב (וילנה, תרנ"ז) עמ' 77

[10] הקדמה מאת יוסף אביב"י לחלופי המכתבים:

בזמנו קראתי את הביקורת שכתב ר' איתם על ספרו של הרב נריה גוטל, מכותבי הראי"ה. קראתי והתפעלתי. מעודי לא ראיתי ביקורת כל כך נוקבת, שמגלה רוחב ידיעות והבנה עמוקה וחודרת מאין כמותם. אחר כך קראתי מאמר של ר' איתם על ר' יוסף שפוצ'ניק, ושוב התפעלתי מהכתיבה הבהירה והנוקבת ומהידע העצום שאסף בשקידתו מספרים וממאמרים נידחים.

כתבתי לו מייל, ובו החמאתי על כתיבתו.

אחר זמן מצאתי באחת הביבליוגרפיות של כתבי הראי"ה שורה זו:

פתרון חידה תורנית שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעתון הצפירה.

יגעתי הרבה ומצאתי פשר שורה זו. אבל הציון הזה לא הוביל לחידה שהראי"ה קוק כתבה בעצמו, אלא לחידה תורנית של פלוני, ובין פותריה נזכר 'ר' אברהם יצחק הכהן חתן הגאון ראב"ד בפאניוועז'. תמהתי אם ר' איתם מכיר שורות אלו בהצפירה.

שלחתי אליו מייל ובו שאלתי 'האם אתה יודע מה פשר הציון הזה: פתרון חידה תורנית שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעתון הצפירה'. הוא כמובן שלח אלי מייל ובו התשובה המדויקת במלואה. תמהני אם יש אדם נוסף שהיה יודע להשיב.

אחר כך שאלני איל דודסון על ישיבת תורת כהנים. לא ידעתי מאומה עליה, ולא יכולתי לענות על שאלתו.

בבורותי שלחתי אותו אל ר' איתם – היודע כול. ואכן, ר' איתם ענה לו משלם, כל הידיעות היו מונחות אצלו בקופסה, מסודרות כמרגליות ומאירות כצוהר בתיבה.

דרך כלל סופדים לתלמיד חכם זקן ובא בימים כי 'מעתה אין את מי לשאול'. מלים אלו יפות שבעתיים לתלמיד חכם צעיר שנהרג לא בקיצו, ומעתה אם ישאלוני כגון דא אומר בצער נוקב 'כתובת היתה לנו, אבל איננה עמנו, ומעתה אין את מי לשאול'.

 

מודעות פרסומת