א. הקדמה

ב"ה

גיליון זה המוקדש לזכרו ולעילוי נשמתו של הרב איתם שמעון הנקין הי"ד, אינו כעוד קבצים המוקדשים לדמות מסויימת. בשני פנים אינו דומה לאותם קבצים. האחד, הדמות לה מוקדש קובץ כזה או אחר, בדרך כלל ידועה ולעיתים עוברת תקופה ארוכה ממות אותה דמות, עד לפרסום קובץ לזכרה. תקופה המאפשרת מחד לעכל את חסרונה, ומאידך לראות אותה ביחס הנכון לדמות ולפועלה. מבחינה זו, קובץ זה היוצא במלאת שלושים להירצחם של הרב איתם הנקין ורעיתו נעמה הי"ד אינו עונה על הגדרות אלה, לא מבחינת ההכרות עם פני הדמות, ורבים היו שראו לראשונה את סבר פניו המחייך והביישני, רק כשסביב תמונתו נוספה מסגרת אבל שחורה; וגם לא מבחינת התקופה הקצרה מאז עלותו בסערה השמימה.

אך הפן המשמעותי יותר בחוסר הדמיון לאותם קבצים, הוא הכותבים. הכותב העיקרי בקובץ זה אינו אחר מנשוא גיליוננו. המנוח הי"ד הרבה תורה למד והרבה תורה לימד. תורה רבה אבדה, ותורה רבה הותיר אחריו. בספרים, בעשרות מאמרים, ובחומר רב שעוד עתיד לראות אור בבמות שונות ובתבניות שונות. גיליון זה מהווה אחת מתבניות אלה.

בגיליון זה ניסינו לצייר במעט את דמותו של תלמיד חכם צעיר (בן כשלושים ושתיים בסך הכל) החי בעולמות שונים ומאחדם לאחד. מוסמך לרבנות הכותב מאמרי הלכה עמוקים עד למיצוי הדין. דוקטורנט להיסטוריה הבקי כזקן ורגיל בשמות רבני עיירות זעירות ובקורות חייהם. ביבליוגרף המלהטט במאגרים ובספריות וירטואליות וממשיות. עורך מאמרים קפדן ודייקן העושה זאת במאור פנים ובענווה. חבר וכותב בפורומים הדנים בנושאים הקרובים ללבו וענייניו. בתוך כל אלה, משמש כמשיב וירטואלי המשתף מידיעותיו הרבות כל מבקש, שואל ופונה. לפנים אלה של הרב איתם, הקדשנו את הגיליון. כל המאמרים נכתבו על ידו כתשובות לשאלות שנשאל, בתגובות בפורומים או בדיונים אגביים במיילים. העושר הקיים בכל תשובה, והידע הרחב שהפגין הרב איתם בכל שאלה שנשאל, היוה אבן שואבת לכל ידען שתר אחר מענה לדבר הנשגב ממנו. "פעם שאלתי ממנו איזה דבר ברמב"ם, והוא השיב לי ביאור ארוך בשיטת הרמב"ם בענין הנשאל. אז כתבתי לו: בנוהג שבעולם כשנוגעים במנענע אחד בפסנתר יוצא קול בודד, ואני נגעתי במנענע אחד ותצא הרמוניה שלמה" (מתוך מכתב תנחומין של אז"ר למשפחת הראי"ה. צילום המכתב בספר 'מלאכים כבני אדם', ירושלים תשנ"ד, עמ' 361). וכתשובותיו האישיות לכל אדם, היו גם תגובותיו הציבוריות במרחב הוירטואלי. מקיפות, עמוקות, בולטות בעדינותן ובענווה השזורה בהן מחד, אך לא משאירות מקום לספק או לערעור לאור רוחב הדעת והידע הגלום בהן. "החרש והמסגר – בשעה שפותח, נעשים הכל כחרשים. בשעה שסוגר, שוב אין פותחין" (גיטין פח ע"א).

לאחר שסגר ה' בעדנו, מוגשת כאן טעימה מן החיוּת שבכתיבתו של הרב איתם הנקין.

איתם

במהלך עריכת הדברים לגיליון נתקלתי בשאלות. בדיוק מסוג השאלות שידעתי שאתה תהיה הכתובת המדויקת לתשובות מהירות ומקיפות, וכמעט מבלי משים שלחתי אליך את הקשה לי. הרבה מעות יש לי, ואין שולחני להרצותן.

"כל האומר שמועה מפי אומרה, יהא רואה בעל השמועה כאילו עומד לנגדו" (תלמוד ירושלמי שבת פ"א ה"ב), ואני בכל פעם שהתכתבנו ראיתי אותך עומד לנגדי. מכווץ עיניים בניסיון להבין אמירה מוקשה, מחייך וכמעט קורץ בכתיבה עוקצת קלות. בעל השמועה עדיין עומד כנגדי.

אי הלשון הממהרת להורות אמרי שפר?

שמריה גרשוני

 

מודעות פרסומת