סיכום יום העיון שהיה בספרייה הלאומית בכו' בחשוון תשע"א 3.11.10

סיכם יעקב ארונסון

תרגם מאנגלית חיים לוי

בתחילת נובמבר התקיים יום עיון על ספרים נדירים מטעם איגוד ספרני היהדות . מארחת יום העיון הייתה הספרייה הלאומית בירושלים. השתתפו ביום העיון מעל 60 איש מ- 15 מוסדות. חיים לוי יו"ר איגוד הספרנים ניהל את יום העיון.

יצחק יודלוב, מנהלו לשעבר של מפעל הביבליוגרפיה העברית בספרייה הלאומית דיבר על מה עושה אינקונאבולה לאינקונאבולה. הוא הזכיר, בין האפיונים המיוחדים של האינקונאבולה את ההבחנות בינה לבין ספרים מודפסים מאוחרים יותר.

א.       אין בהן שערים, אלא הן כוללות קולופונים כמו בכתבי יד.

ב.       הדפים לא היו ממוספרים.

ג.        למדפיסים היו "קרבה" מיוחדת לצירות אותן הם הוציאו לאור (הובאה דוגמא מקולופון שבו הייתה התנצלות המדפיס  על טעויות שנכנסו בשוגג לדפוס כאשר הוא היה חולה ושוב כאשר הוא היה רחוק בחתונת בתו).

דוד בן נעים, אוצר הספרים הנדירים וכתבי היד באוניברסיטת בר אילן דיבר על הדרכים להגדיר ספר נדיר. הוזכרו כמה קריטריונים. אחד הקריטריונים המעניינים הוא שכאשר מדברים על ספרים נדירים חושבים, בדרך כלל על משהו עתיק. אם קיימים רק עותקים ספורים של מהדורה חדשה של יצירה מסוימת היא יכולה להיות נדירה בעוד שהישנה איננה כזאת.

דב הכהן מיד בן צבי דן בזיהוי מחברים עלומי שם של ספרים בלאדינו. מי שמכיר את הסביבה התרבותית בתקופתו של מחבר מסוים יכול למצוא רמזים לשמו של המחבר או יכול לתקן מידע שגוי קודם המתייחס לפריט. כדי להמחיש זאת הובאו דוגמא מיצירה בלאדינו שפורסמה באימפריה העות'מאנית. חשבו שהמחבר הוא ש. סלים. לפני שמו של המוציא לאור על דף השער היה קיצור בן ארבע אותיות שבעלי ידע מקיף על התקופה היו משערים מה משמעותו: פורסם תחת שלטון מלכותו של הסולטאן סאלים.

בסוף היום היה פאנל שדן בשאלה האם אוסף הספרים הנדירים חשוב בעידן הדיגיטציה. חברי הפאנל היו דוד בן נעים, דב הכהן, פרופ' אלחנן אדלר (שמחזיק ביותר משרות, אחרי פרישתו לגמלאות, מאשר נוכל לפרט כאן) ואורלי סימון, ראש אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית.

אורלי סימון פתחה את הדיון בהעלאת השאלה: איזה "פרסום" דיגיטלי צריכה הספרייה לאסוף? פרופ' אדלר הוסיף הערה שכולם "נדירים" משום שקיים רק עותק אחד מכל אחד.

בדיון הועלו נושאים כמו: חשיבותם של שינויים בעותקים שונים של אותה יצירה שאינם נגישים בעותק דיגיטלי.

דפים לא ברורים במקור שניתן לשחזרם על ידי ראיית המקור.

השאלה של סימני מים, סימני שרטוט וכד'.

בכל אלה לא ניתן להבחין בקלות בעותק הסרוק. וכמובן יש תחושה שונה שמקבלים כאשר מחזיקים ספר מודפס שהוא, כשלעצמו, יכול להיות יצירת אמנות בניגוד לראיית החומר על צג מחשב או אפילו קריאתו מעותק בנייר שהופק במחשב.

מודעות פרסומת

אודות איגוד ספרני היהדות

בלוג זה הוא לשימוש ספרני יהדות בספריות בארץ. הוא אמור לשמש ככלי ביטוי של האיגוד. העלון ערוך על ידי אבישי אלבוים, מנהל ספריית הרמב"ם. גליון איגוד ספרני היהדות מציע 'במה' לכל מי שמתעניין באוצרות החכמה של עם ישראל, השמורים בספריות ובאוספים מיוחדים בעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s