ג. לא רק ה"חפץ חיים"…

  • *אבישי אלבוים
  • ספריית הרמב"ם, בית אריאלה. תל אביב
  • לא רק ה"חפץ חיים"…

  • כיתוב  "מוגה" בשערי ספרים

מן המפורסמות הזהירות של בעל ה"חפץ חיים" בדיני ממונות.

מתוך כך נזהר בשיווק ספריו הרבים שלא יגיע לידי מכשול גזל, כאשר ימכור עותק פגום.

לכן, רגיל היה בעל החפץ חיים לכתוב על כל ספר  בכתב ידו "מוגה", לאות כי בדק ואין בו טעיות הדפוס וכד'.

ספרי ה"חפץ חיים"  המופיעים במכירות פומביות מצויינות באפיון זה. הנה לדוגמא מכירה אחת בבית המכירות "קדם":

משנב4

אכן, יש לנו עדויות כתובות מבנו ותלמידיו המעידים על יושרו של ה "חפץ חיים".

בראש וראשונה היא עדות בנו , הרב אריה ליב, שהיה צמוד לאביו בעת שערך וכתב את ספריו בסדרת ה"משנה ברורה" ועסק בהדפסת הספרים בשליחות אביו.

בהקדמתו לספר "מכתבי חפץ חיים" כתב:

כן היה נזהר בכל ימי חייו לא למכור שום ספר טרם הוגה, והוציא הרבה הוצאות ע"ז להמגיהים, לראות אם לא נחסר ולא נחלף איזה דף או קונטרס בכריכה או מטושטש כמו שמצוי בדפוס, ועל כל ספר היה כתוב מוגה והקפיד מאד ע"ז.  (עמ' 30).

בדקתי בספריית הרמב"ם כרכים ישנים של "משנה ברורה", במהדורות ראשונות שנדפסו בחיי המחבר, ורק במיעוטא דמיעוטא מצאתי שמעוטרים הם בהערה  בכתב יד "מוגה".

מאידך גיסא, יש לי רישום של ספרים ובהם ישנו הרישום "מוגה".  אין זו בדיקה שיטתית בכל אוספי הספרייה ובסך הכל רשומים לקמן עשרים ושלשה פריטים. אך גם המגוון הקיים מאפשר להצביע על נקודות לחשיבה.

א. מיעוט התופעה

— תחת ידי עברו אלפי ספרים ורק בעשרות בודדות  מצאתי את  הנוסח "מוגה".

— לא בכל העותקים של אותה המהדורה יופיע הכיתוב הנ"ל. הסריקות מתייחסות לספר ספציפי ולא למהדורה !

ב. הימצאות כתב "מוגה" ספרדי בספרים של מחברים אשכנזים וכתב "מוגה" אשכנזי בספרים של מחברים ספרדים

—  תופעה זו מעידה בעליל שאין "מוגה" כתב יד מחברי הספר אלא כנראה כתב יד הבעלים.  במסכת כתובות דף יט עמוד ב נשנה: "ספר שאינו מוגה אסור להשהותו…  משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה"

ג. חותמות מודפסות

— בשלשה ספרים נמצאו חותמות מודפסות ולא חתימות בכתב יד. פשוט הוא שבחותמות אלו הודפסו ספרים רבים ואולי כל המהדורה הנדפסת.

— בשתי מקומות מפורש כי חותמות אלו שייכות לבית הדפוס ולאחריות המגיה שם שהספר נדפס בלי דפים מקולקלים. רגלים לדבר שכך הוא גם בחותמת השלישית.

רישום כל הספרים ה'מוגה'ים הנמצאים בספריית הרמב"ם על פי סדר כרונולוגי של הדפסתם, מהישן לחדש.

יהודה בן יעקב, מליסא. מראה כהן. פרנקפורט דמיין. תקל"ו 1776

1876 מראה כהן

בורג'ל,אליהו חי.  מגדנות נתן. ליוורנו. תקמ"ה 1785

1885 מגדנות נתן

קמונדו, שלמה. בן מש"ק. שלוניקי. תקס"ב 1802

1802 בן משק

וירמש, אהרן. בן נון. מיץ. תקפ"ז 1827

1827 בן נון

אש, אברהם. מראה אש. ברלין. תקצ"ג 1833

1833 מראה אש

גואטה יצחק, שדה יצחק. ליוורנו, תר"ו 1846

1825 שדה יצחק

גלנטי, ידידיה. חדושי גלאנטי. סדילקוב. תקצ"ו 1836

1836 חדושי גלאנטי

אשר בן יחיאל. ש"ם עולם. ליוורנו. תר"א 1841.

1841 שם עולם

גורדין, מנחם שלמה. מנחם שלמה. שטטין. תר"כ 1860

1860 מנחם שלמה

מיזלש, עוזיאל. עץ הדעת טוב. ורשה תרכ"ג 1863

1863 עץ הדעת טוב

שפירא, יהושע איזיק. עצת יהושע. וילנה. תרכ"ח 1868

1868 עצת יהושע

פסיקתא דרב כהנא (מהדורת בובר). ליק. תרכ"ח 1868

1868 פסיקתא

עין יעקב (חלק שלישי). וילנה, תרל"א 1871.

פרסקי, יואל דב. בתי כהונה. וילנה. תרל"א 1871

1871 בתי כהונה

ספחר, יהודה ליבש. שער יהודה. סיגט. תרל"ז 1877

שער יהודה

1877 שער יהודה

ורטהימר, שלמה אהרן. דרכה של תורה. ירושלים, תרנ,א 1891

פלויט, חזקיה פיבל. לקוטי חבר בן חיים. סיגט. תרנ"ג 1893

1893 לקוטי חבר בן חיים

סופר, משה. חתם סופר. ירושלים. תרנ"ד 1894

1894 חתם סופר

שיף, וולף. מנחת זכרון. קראקא. תרנ"ד 1894

1894 מנחת זכרוןא

1894 מנחת זכרוןב

בר, זליגמן. תקון הסופר והקורא. רדלהיים 1900

1900 תקון הסופר והקורא

הלפרין, שלמה. חומת הדת והאמונה. פיוטרקוב. תרס"ב 1902

1902 חומת הדת1

מלבים, מאיר ליבוש. מקראי קדש. וילנה. תרע"א 1911

1911 מלביםא

1911 מלביםב

תורה. וילנה. תרע"ב 1912

1912 חומש

יקימובסקי, יעקב בנימין זאב. ש"ס בכרך אחד. וילנה. תרע"ג 1913 

1913 שס בכרך אחד

אשר בן יחיאל. תוספות הרא"ש. ורשה. תרפ"ז 1927

1927 תוספות הראש

טרני, ישעיה. תוספות הרי"ד. ירושלים. תרצ"א 1931

1831 תוספות ריד


תגובות:

1.

שלום רב

קראתי את הכתבה המעניינת בענין "לא רק החפץ חיים".

וכמה נקודות למחשבה שהתעוררתי בהם:

א.      מעניין שבהרבה ספרים יש אותו כתב יד.

ב.      מעניין שהרבה פעמים שמים פס למטה. [ואולי זה פסיכולוגי, אחרי שבדק את הספר כאילו מאשר חזק את העניין].

ג.       אולי היה אלו אנשים שמוכרים ספרים, והספרים שמוכרים היו בודקים אותם.

ד.      האם יש הערות בתוך הספרים? ואם כן אולי הכוונה עם הערות. [השערה לא כל כך מסתברת].

בברכה ומצפה לעוד מאמרים מעניינים

יואל פרץ מקסיקו

 

תשובתי אליו:

בע"ה

שלום רב לאוהבי תורתך.

בכל הספרים בהם כתיב מוגה אין הערות או תיקוני טעויות וכד'. מה שהביא למחשבה שכל ההגהה היא על גיליונות ריקים ופגמים דומים בעת ההדפסה בדווקא.

ייתכן והכותבים הם מוכרי ספרים, ובוודאי בימים עברו מו"ס היו בודקים הספרים טרם מכירתם. זכור לי את שראיתי אצל חנוך בן ארזה ז"ל, שחנותו היתה בסמוך להר בית ה' ומצודתו פרוסה על כל תבל, היה מעסיק בחורי ישיבה שיבדקו את הספרים אחד-אחד – שאין בהם דפים לבנים/פגומים – טרם שליחתם בדואר לחו"ל.

יישר כחך

אבישי

מודעות פרסומת