א. הערות זוטריות: חלק ראשון

יעקב יצחק הכהן מיללער

מנהל מכון פליטת סופרים

הערות זוטריות: חלק ראשון

 

רציתי להציע איזה הערות זוטריות בעניני ביבליוגרפיה והנני מחכה לתשובות הצבור המומחים על שאלתי.

 א.

רצוי לעיין למה בדפוסים קדמונים השתמשו באותיות מטושטשות ולא באותיות מרובעות הנמצא אצלנו שהם מרווחות ויפות ?

וראיתי בספר מנחה חדשה פירוש לפרקי אבות דפוס קראקא של"ו (מאת ר' מיכל מארפשיק מחבר ספר גזירות ווינא) שנמצא שם כמה דפים שיש בו אותיות שהם דומים לשלנו, ואילו לא היינו רואים זאת בספר ישן היינו חושבים שזה מאיזה ספר מעשרות השנים האחרונות. ראה למשל השני דפים לאחר דף  ט"ו, וכן בדף ע"ד, שהוא סוג כתיבה אחרת, והנני מביא צילומי שני הסוגי אותיות.

 והמעניין הוא שגם בדף שנמצא כתב דומה לשלנו אך באותיות שעל ראש הדף וכן אותיות של המשניות נדפס בכתב מטושטש כמו שאר הספר. והאם יש איזה פשר לשינוי האותיות ?

clip_image002

clip_image004

ב.

בספר לוית חן דפוס מנטובא שי"ז – ראיתיו בהיברובוקס והוא מאוספו של חיים אלעזר רייך – לאחר דף נ' נמצא דף אחד שהוא הגהות הש"ס לבבא בתרא ורשום למעלה דף א' ולא ידעתי  מאיזה ספר  נכרך ?

והנני מביא צילום הדף.

clip_image006

clip_image008

 

ג.

ספר שלחן הפנים והוא קיצור שלחן ערוך בלשון לאדינו שנדפס בשנת שכ"ח עוד בחיי הבית יוסף.

בהקדמתו התנצל על מה שהדפיס ספר בלע"ז וכתב וז"ל ומה גם עתה אחרי כתבי זה שידעתי גם ידעתי שקדמני אחד זה כמה שנים בקולא יתירה שהעתיק כל הדינים הנהוגי' מהטורים בלשון לע"ז ובכתב הלועזי' ואח"כ זה ימים נשלח העתק ממנו לאנוסי' שבעיר פ' לאנדיש וצעקתי על הענין מפני סבות הרבה ולא נענתי עם שכונת השולח היתה לשמים כאשר שמעתי מפיו, ובן בנו של ק"ו אחר ששמעתי כי באינגאלה טירה מדפיסי' הגוים הגמרא בלשון הלאטין וגם ידענו כי רוב ספרי הדפוס הנדפסו' היום בארץ איטאליא מוליכים אותם לפאודה לפריש ושלמאנקס ושאר איי הגוים כן ספרי הפוסקי' כמו ספרי המפרשים ז"ל ואין צ"ל ספרי הקבלה……. עכ"ד.

(וכן נדפס במהדורת שס"ב  ראה נא כאן)

והנה לפנינו ידיעה על קניית ספרי קודש נדפסים חדשים על ידי הספריות הלאומיות בפריס ועוד מקומות.

אך עיקר החידוש הוא שכבר לפני שכ"ח היה איזה דפוס של תלמוד בלשון לאטין, ולפי ידיעתי לא נמצא כזה כלל אלא איזה ליקוטי תלמוד פולמוסיים. גם הזכיר איזה ספר דינים לטינית מהטור ונשלח עבור האנוסים, ולא מצאתי הספר הנ"ל, ושלחתי שאלתי זו לר' עזרא שבט מהספריה הלאומית ולאחר החיפוש מצא הביבליוגרף של הספריה יוסף לייכטר, שנמצא טור לטינית בהוצאת בנימין נחמיאש, קושטא רנ"ג. אך הספר הנ"ל אינו רשום, ואינו נמצא בספריה הלאומית, ולא ידעתי איפא נמצא כזה.

 

ד.

ספר שער היחוד מספר חובת הלבבות עם פירוש מנוח הלבבות ופי' פרדס קטן מה"ר נפתלי הירש ב"ר מרדכי תאומים, ובראשו סדרי בראשית על מעשה בראשית בקבלה ובסופו הקדמת קהלת מחיבורו לבב חכם.

 דפוס פרנקפורט דאודר תקל"ט.

clip_image010

הספר הנ"ל אינו בנמצא כלל אף בספריות גדולות ולא נרשם בקטלוגים הגדולים אלא באוצר הספרים באות ש' מס' 994, ואינו בנמצא אלא בידי יחידים בעלי אסופות, ומצאתיו בקטלוג מכירות יודאיקה "קדם" מס' 19 פריט 416

שער2א

וכתב שם המרשים ב"אוצר הספרים" שבטופס שלו לא נמצא הפירוש פרדס קטן, אך נמצא הקדמה ושם מזכיר המחבר הספרים שחיבר הוא ואביו ואבי אביו הג"ר יצחק יוסף תאומים ז"ל והם: א) הגהות הש"ס לאביו ואבי אביו ב) פרק השיג יד חידושי ש"ס לאביו ג) די לחכימא ד) רסיסי לילה חידושי הלכה לאביו וזקנו ה) פסקי דינים שו"ת לזקנו הנ"ל ו)  עטרת זקנים פי' אגדות ומדרשים לזקנו ז) מקור הברכה על תרי"ג מצות לו ח) אילת אהבים וט) אשת נעורים על משניות לו וקצת חי' לזקנו ולה"ר ישעיה פיק י) ילד שעשועים על אגדות הש"ס יא) זכרון לראשונים חלוקי דעות בהל' הש"ס מזמן התנאים עד הב"י יב) משבית מלחמות חי' ש"ס יג) הגהות לאביו ע"ס אור זרוע הגדול" וכתב המרשים ב"אוצר הספרים" דהגרמ"ש בקריה נאמנה (דפוס ראשון עמ' 298) ייחס סי' ב,ג,ד לדודו רבי שאול בעל כסא דהרסנא  בשו"ת בשמים ראש, "אבל זה נראה עיקר" עכ"ד. אך לא כתב המרשים למה נראה כך עיקר.

והנה באמת ראיתי שחוץ מרשימת בן יעקב הוא נרשם בקטלוג "קהלת משה" של  פרידלנד מס' 3922 וכתב שם שבטופס שלו ג"כ לא נמצא חיבור פרדס קטן, אך גם הקדמת הספר הנ"ל לא נמצא בהספר שלו אף כי לא יחסרו ממנו עלים. ובקטלוג של מכירות יודאיקה קדם ג"כ כתוב שלא נמצא בטופס החיבור פרדס קטן, אך לא כתבו בקטלוג הנ"ל אודות ההקדמה הנ"ל.

קהלת1

 ורשם בקהלת משה עוד אודות הספר שנמצא בסופו הקדמה לחיבורו על קהלת הנקרא חכם לב (עם שאלה ממנו שלוחה להר' יצחק לנדא מקראקא בש' תק"ח, גם מזכיר כי בשנת תקל"א "עמד אחד מבני בליעל שצי"ש ושינה בתקוני תפילין" והמחבר הודיע השערוריה הזאת לרבני קראקא נ"ש ופינטשוב, ובשנת תקל"ה מסר כתבי האסור שלהם להר' רפאל הכהן אבד"ק פוזנא, להדפיס ולפרסם הדבר. ובראש הקדמתו לקהלת כתב "עיין במדרש שיר השירים אשר חבר איש צנוע בעל מחבר נזר הקודש וכתב שם בשער אמונה"). הסכמות א) הר' אליעזר ליזר סג"ל אייטנגא חופ"ק גומבין תקל"ה. ב) אהרן הלוי איטנגא, חופ"ק רישא, תקל"ה. ג) יוסף הלוי חופ"ק חמעלניק, תקל"ה (אחיו של הר' אהרן הנ"ל ושניהם קוראים את הרב דגומבין בשם ב"ד) עכ"ד.

וכיון שאין הספרים מצויים אי אפשר לברר מתוכו, ולכן אנסה לברר הדברים שרשם המרשים באוצר הספרים ומה שהעיר עליו ר' מתתיהו שטראשון.

דנראה דדברי הגרמ"ש נכונים, דהנה לא הביא הגרמ"ש שום מקור להנך ספרים אמנם באמת מקורו של הגרמ"ש הוא מהקדמת אור עינים לר' ליב בן ר' שאול מחבר בשמים ראש וז"ל שם "יש אתי בכתובים ספר פרק השג יד, על הכל הש"ס מכבוד מר אבא הגאון זצ"ל אשר גם הגאון מו"ה מאיר ווייל בברלין ראהו. גם יש אתי ממנו ספר די לחכימא, וספר רסיסי לילה, והם בכתובים אתי הם על גפ"ת. ומכבוד זקני הגאון מהורצ"ה יש אתי בכתובים פסקי דינים לרוב גם ספר על אגדת הגמרא ומדרשים אשר אצלי כי .. לו השם עטרת זקנים. ואני בעניי ספר חברתי ספר אחד שמו מקור הברכה, והוא על תרי"ג מצות וגם ספר אילת אהבים. וספר אשת נעורים והם חדושים אשר חדשתי בהיותי בן חמשה עשר שנים על משניות ובתוכו קושיות ופרוקים מן כבוד זקני מורי הגאון החסיד המפורסם מו"ה יצחק יוסף תאומים זצ"ל אשר היה אב"ד קהלתנו והמדינה ומן כבוד הגאון מהר"י פיק אשר על ידי הוריצו אגרותיהם בהיותי עוד נער קטן. וספר ילד שעשועים אשר יעדתי לחברו והוא על אגדת הש"ס. וספר זכרון לראשונים והוא מאסף כל דעות רבותינו הראשונים מן התנאים עד הרב בית יוסף עם מקור כל דיעה ודיעה מאין היא נובעת. וביותר יש אתי ספר משבית מלחמות. וספר אור זרוע הגדול מרבינו יצחק מווינא עם הגהות כבוד מר אבא ז"ל". והנה על אף שספר חוה"ל הנ"ל כפי שרשום בשער נדפס בשנת תקל"ט ז"א עשרים ושמונה שנים לפני האור עינים מ"מ האמת עם אור עינים, חדא דמה שהזכיר ספר השג יד מאביו הוא כבר נזכר ע"י ר' שאול עצמו שהוא המחבר, בכסא דהרסנא סימן מ', ס"ג, ס"ח, קי"ב,קכ"ו,קע"ג. גם אודות הגהות האו"ז הרי הם של ר' שאול ובפרט דהספר אור זרוע היה במקורו קודם שבא לדפוס אצל ר' שאול והוא כתב הגהות על הגליון וקצת מהגהותיו כבר נדפסו על ידו בכסא דהרסנא, וכמוזכר במכתבו בהצופה מארץ הגר תר"צ עמ' 13, וכנזכר במכתבו של ר' עקיבא לעהרן בראש ספר אור זרוע דפוס זיטומיר.

ולכן פשוט שכל דברי המרשים באוצר הספרים הוא כחלום בעלמא, ונתחלף לו הקדמת ספר הנ"ל עם הקדמת ספר אור עינים, ופשוט שאין שום שייכות למחבר ספר הנ"ל לנכד ר' יצחק יוסף תאומים, שכל זה הוא פרי יצירת דמיונו של המרשים באוצר הספרים שהיה לו בן בשם מרדכי. ובפרט דהא לאור הרשום בשער הספר שנדפס החוה"ל בשנת תקל"ט והרי זה בחיי הג"ר יצחק יוסף תאומים והג"ר ישעיה ברלין ור' שאול הבעלים של כת"י האו"ז ואיך שיקר כל כך במלתא דעבידא לגלויי, גם אין זה מן הרגיל שמחבר ספרים יתן כתביו ופסקיו לנכדו בחייו יותר מט"ו שנה לפני פטירתו. גם פשוט שאם היה המחבר ספר הנ"ל נכדו של ר' יצחק יוסף ברלין למה הלך לו לאיזה מרבני פולין לבקש הסכמתם, ולא קיבל הסכמת זקנו הנ"ל שהיו מהמסכימים הגדולים בשעתו ולמה הלך לו להדפיסו בפפד"א ולא בדירהנפורט שהיה בבעלותו של משפחת מאי מברסלא. גם מוכח הכי ממה שכתב בקטלוג קהלת משה שרשום שכתב שאלה לר' יצחק לנדא מקראקא בשנת תק"ח, וזה אי אפשר לנכדו של ר' יצחק יוסף תאומים, שהרי לא נולד ר' יצחק יוסף אלא בשנת תפ"א [ראה מקורות בקובץ חצי גבורים – פליטת סופרים טבת תשע"ד], ובניו היו קטנים באותו זמן, ולכן א"א לנכדו להיות כותב שאלות בשנת תק"ח. גם ממש"כ בקטלוג הנ"ל בשם ספר הנ"ל ש"בשנת תקל"א "עמד אחד מבני בליעל שצי"ש ושינה בתקוני תפילין" והמחבר הודיע השערוריה הזאת לרבני קראקא נ"ש ופינטשוב, ובשנת תקל"ה מסר כתבי האסור שלהם להר' רפאל הכהן אבד"ק פוזנא להדפיס ולפרסם הדבר", מדברים הללו ברור שהמחבר היה מחכמי פולין ולכן כתב לרבני קראקא ופינטשוב, ולכן גם בשנת תק"ח כתב שאלה לר' יצחק לנדא מקראקא, ואם היה נכדו של ר' יצחק יוסף תאומים מה לו לפולין ולחכמי פולין, הלא היה לו להיות סמוך אצל רבני אשכנז,ופשוט.

אך מעניין מה שכתב אודות מכתבי רבני קראקא ופינטשוב שמסרם לר' רפאל הכהן ז"ל כדי להדפיסו, ולא ידוע לי איפא הם נדפסים.

 

7 תגובות על א. הערות זוטריות: חלק ראשון

  1. ברוך כהנא הגיב:

    הדף הבודד עם הגהות על בבא בתרא – הוא מספר חכמת שלמה, לר' שלמה לוריא

  2. אביעד רוזנברג הגיב:
    • יעקב יצחק הכהן מיללער הגיב:

      מן הסתם נכנס בתקופה האחרונה, לפי שבעת כתיבתי עדיין לא נכנס לשם, ולא היה נמצא גם במפעל הביבליוגרפיה.

      • יעקב יצחק הכהן מיללער הגיב:

        אמנם לפי הרשום כעת בספריה הלאומית שמחבר הפירוש לקהלת הוא "נפתלי הירץ במהור"ר מרדכי מסטאבניץ" א"כ ברור כמו שכתבתי, שהמחבר גר בסטאבניץ שהוא בפולין קרוב לקראקא.

  3. דוד פן הגיב:

    בנוגע לספר לוית חן דפוס מנטובא שי"ז – הדף שנכרך שם הוא מתוך ספר הגהות מהרש"ל על מסכת בבא בתרא והנה קישור לדף הנ"ל בהיברו בוקס http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11534&pgnum=1

    • בעקבות הערותיו של הרב מילר תיקנתי את הרשומה בקטלוג הספריה, והרי היא לפניכם:
      בחיי בן יוסף אבן פקודה ‬
      ‫ כותר ‬ ‫ שער היחוד : מספר חובת הלבבות / מהרב הגדול החסיד רבינו בחיי הספרדי ב"ר יוסף, חברו בלשון ערבית ; והעתיקו ללשונינו העברית החכם ר’ יהודה ן’ תבון. וכבר נתחבר לזה הספר ביאור נחמד המכונה בשם מנוח הלבבות. ועתה נתוסף על חבורו הקדוש חבור טהור אשר חבר התורני והרבני מוהר"ר נפתלי, פי’ נאה הכי קרא שמו פרדס קטן : מעט הכמות ורב האיכות וגם חבור חבר רב על קהלת ונקרא שמו חכם לב … ‬
      ‫ כותר נוסף ‬ ‫ חובות הלבבות. תקל"ט ‬
      ‫ מנוח הלבבות ‬
      ‫ פרדס קטן ‬
      ‫ חכם לב ‬
      ‫ סדרי בראשית ‬
      ‫ מדרש קהלת ‬
      ‫ דפוסת ‬ ‫ פ"פ דאדר : דפוס אלמנת גרילא, ר’א’ש’י’ת ח’כמה’ י’ראת ה’ [תקל"ט]. ‬
      ‫ מקום כרטוס ‬ ‫ פרנקפורט דאודר ‬
      ‫ תאורת ‬ ‫ מ ד’ ; 18 ס"מ. ‬
      ‫ הערה ‬ ‫ בדף ב: הראה בשושנים : … יגעתי את עצמי לדעת עד שמצאתי את שהאהבה נפשי ה"ה הרבני חסידא ופרישא וכל דרכיו צנועים ה"ה מוהר"ר יששכר אלשיך, אשר חבר ספר תורת חיים והוא פי’ נחמד ונעים על התורה בנגלה ובנסתר, העתקתי מספרו הקדוש כמה דברים נפלאים ונחמדים וצרורים בידי וקארת שמו העתק ישר. ‬
      ‫ ד’ ב,ב-ה,א כוללים: סדרי בראשית. בסוף דף ה עמוד א: כל הנ"ל מצאתי בספר כתר נפלאות והעתקתי פה. ‬
      ‫ ד’ ה,ב-כט כוללים: שער היחוד עם הפירוש מנוח הלבבות. ‬
      ‫ ד’ ל-לב כוללים: הקדמת קהלת : הקדמה לפירושו על קהלת. ‬
      ‫ בדף לב: בשנת בבית יש’ר’אל ראיתי’ שערוריה [תק"י], עמד אחד מבני בליעל שצי"ש [שבתי צבי ימח שמו] ושינה בתקוני תפילין, אשר עיקר מדברי תורה ופרושו מדברי סופרים, הטיל מטלית קלף על ד בתי של ראש ורשם ג חריצין על הקלף הטולה, כדי שיהא נראה כחריצין ובאמת אינן חריצין רק רשומין. והודעתי להרבנים ולחכמים, הסכימו כולם לאסור. וגם הסכימו גאוני ארץ עמם וגם הרב הגאון מוהר"ר יצחק לנדא והגאון מוהר"ר יצחק הרב מניקלשבורג והגאון מוהר"ר יצחק הרב מפינטשוב וכולם נתנו כתבים בידי לאסור מלאכה זו … וזו נוסחה שאלה ששלחתי להגאון מו’ יצחק לנדא מקראק’ שנת חק"ת … ‬
      ‫ ד’ לג-מ כוללים: מדרש קהלת : בער אני מאיש ולא בינת אדם ולא למדתי חכמה. אך דעת קדושים אדע. יגעתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי ה"ה מוהר"ר ישכר אלשוך אשר חיבר פי’ אורות החיים על התורה בנגלה ובנסתר. מי יתן ויוחק על ספר, בוודאי יהיו דבריו נוח למקום ונוח לבריות. וגם חיבור מדרש קהלת : פירוש מספיק על מגלת קהלת בנגלה ובנסתר … הוספתי נופך משלי פי’ נחמד על קהלת וקראתי שמו לבב חכם. והסכימו כמה רבנים להעלותן על מזבח הדפוס. אך מרוב שדחיקא לי שעתא ואין ידי משגת להוצאת הדפוס. לקטתי כמה פסוקים ממדרש קהלת וקצתם משלי מה שחונני ה’ להעלות על הדפוס במעט הוצאות … ‬
      ‫ בסוף הספר: "סליק ספר קהלת. כ"ד המחבר ספר לבב חכם, נפתלי הירץ במהור"ר מרדכי מסטאבניץ" (בשער נקרא חיבור זה בשם "חכם לב"). ‬
      ‫ פרדס קטן, ביאור לספר חובת הלבבות, לא נמצא בטופס שלפנינו. ‬
      ‫ הסכמות: אלעזר ליזר סג"ל אייטנגא מגומבין, אהרן הלוי איטנגא מרישא, יוסף הלוי מחמעלניק. ‬
      ‫ נושאים ‬ Jewish ethics — 11th century
      ‫ מחבר שותף ‬ ‫ נפתלי הירץ בן מרדכי, מסטאבניץ ‬
      ‫ מנוח הנדל בן שמריה. מנוח הלבבות ‬
      ‫ אלשיך, יששכר ‬
      ‫ לנדא, יצחק בן צבי הירש ‬
      ‫ כל טוב
      יוסף לייכטר
      הקטלוג העברי
      הספרייה הלאומית

  4. יעקב יצחק הכהן מיללער הגיב:

    נודעתי כעת מיוסף לייכטר שהטופס הנ"ל הוא הטופס שהוצע למכירה ע"י חברת קדם, והספריה הלאומית קנתה מהם. לבקשתי הוזמן הספר לבדיקה שניה וקוטלג מחדש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s