א. ספר "רמז"א": ספרון דרוש תורני מעורר תמיהות היסטוריות

ר' יעקב שלמה לוי, עוסק שנים רבות באיסוף ומחקר על אנשי "תל אביב של מעלה", אנשים ומוסדות דתיים מכל העדות, שחיו ופעלו בתל אביב -יפו מהיווסדה.

הרשימה המצורפת בזה מיוחדת בכך שהיא עוסקת ב"חידת ספר ואיש".   מחקר היסטורי הכרוך עם  שאלות ביבליוגרפיות מעניינות.

תודתי נתונה לר' יעקב שלמה לוי, שנענה לפנייתי לפרסום רשימתו בגיליונות ספרני היהדות.

אבישי אלבוים

 

בס"ד

חידת ספר ואיש: ר' מנחם זאב אלקונין ז"ל

יעקב שלמה לוי

מכון "תל אביב של מעלה"

שער הספר

 

      ספר "רמז"א": ספרון דרוש תורני מעורר תמיהות היסטוריות

לפנינו מונח ספר מעניין. קצר. שעיון קל בו מעורר כמה תמיהות ותהיות היסטוריות.

הבה ונערוך ראשית היכרות עם הספר: שמו הבלתי שגרתי הוא "ר'מ'ז'א', בעשרה מאמרות, והוא נודע בשעריו, שערי אמונה טהורה, מאת איש גדול בתורה, מנחם זאב בן הרב דניאל ז"ל אלקונין". שם הספר ר'מ'ז'א' הוא בעל משמעות כפולה. גם ר"ת של שם המחבר, ר' מנחם זאב אלקונין, וגם מלשון "רמז" על שם תוכנו של הספר.

א.      עכ"פ, שמו הארוך הוא דבר לא מצוי, בפרט כאשר מדובר בספר קצרצר במושגים של ספרי דרוש.

ב.      התואר בו מתואר המחבר גם הוא מוזר. יש לנו ספרים שהמחבר עצמו מו"ל ואז הוא רושם את שמו ללא תארי כבוד. ויש לנו ספרים שאחרים מוציאים ואז הם מכתירים את המחבר בתארים כאוות נפשם. אבל "איש גדול בתורה" ואח"כ "מנחם זאב" בלי "הרב" ובלי "הגאון", זוהי תופעה מוזרה בעליל.

ג.       וכעת, אל התאריך שבו נדפס הספר. על השער נכתב כי הוא חובר "בעיר ראסלאוול בפלך סמאלענסק" בשנת "בשערי הבינה" לפק"ט [=לפרט קטן, כלומר המנין העברי ללא חישוב האלפים]. השנה שבה נכתב הספר לפי חשבון הגימטריא של "בשערי הבינה" הוא  תרנ"ד. 1894. אפס, בסוף ההקדמה חותם המחבר "שנת עת – בר", תרע"ב, כלומר 1912. ובכן, מתי חובר הספר לראשונה, תרנ"ד או תרע"ב? האם נאמר כי נכתב בתרנ"ד ונדפס בתרע"ב? מסוף הקדמת המחבר משמע כי אז, ב1912, כתב את ספרונו זה.

ד.      זאת ועוד, בסוף הספר מתנצל המחבר כי הוא הזקין ותש כחו. דבר שמצדיק את עצמו בתרע"ב, שש שנים לפני פטירתו, ולא 18 שנה קודם לכן.

ה.      אבל החידה הגדולה ביותר הן השורות שבסוף דף השער: "נסדר והוכן לבוא לדפוס [פעם שניה, כי מהראשון נשארו אך גליונים אחדים מסבת המלחמה] ע"י מנחם במוהר"ץ זצ"ל הלוי סגל, בעיר יפו. שנת תרע"ד". כיתוב זה תמוה מכמה וכמה היבטים. ראשית, אם נדפס הספר ברוסלאוול, למה לא הביאו המחבר לבית הדפוס ביפו בעצמו?

ו.        למה מנחם סגל היה צריך לסדרו בדפוס מחדש ולא במהדורת צילום, כמקובל אז?

ז.       תוך שנתיים בלבד, נגמרו הספרים שנדפסו ברוסלאוול "בסבת המלחמה". איזו סיבה יש לספרים אלו שייחטפו כ"כ כלחמניות טריות?

ח.      ואם חיפש המו"ל סיבה למה מו"ל הוא את הספר בשנית, יכל הוא למצוא סיבה פשוטה: הראשונים נדפסו בפלך סמולנסק, וכעת הגיע המחבר ארצה?!

ט.      ובכלל, בשנת תרע"ד נדפס הספר אחרי שהראשונים נגמרו בגלל המלחמה? מלחה"ע פרצה בתשעה באב תרע"ד, ז"א כשבעה שבועות לפני סוף השנה, בזמן קצר זה הספיקו הספרים להגמר, ומנחם סגל הספיק לסדר בדפוס מחדש וגם להדפיס את הספר? ושלא לדבר על האנדרלמוסיה ששררה אז בארץ. למי זה היה בדיוק חסר אז?

י.        גם מבלי להיות חובב קונספירציות, יש כאן משהו מעורר סקרנות, בלשון המעטה.

 

 

  1.       ר' מנחם אלקונין: בעל המלון הראשון בת"א ובעל התשובה הראשון בת"א…

הצצה קלה אל תולדותיו של המחבר, שהיו בלתי שגרתיות בעליל, מעוררת סקרנות כפולה. הבה ונתחקה אחרי קורות חייו של ר' מנחם אלקונין, בעל בית המלון הראשון בתל אביב שנודע כ"מלון אלקונין" וכעת עומד בפני שיפוץ וחידוש.

לפי המקובל אצל צאצאיו, (וכפי המסופר בספר "לילינבלום 9" לנכדתו שולמית גנור ע"ה) היה מנחם נחום בנימין זאב אלקונין, (האיש שבתמונה מימין) יהודי אמיד ובעל יערות ברוסיה. הוא נולד"באמצע שנות השלשים של המאה התשע עשרה" (תקצ"ה בערך). לאביו ר' דניאל אלקונין (בתמונה הבאה) שנולד בשנת 1813 (תקע"ג). למרות שאביו היה יהודי חרדי ותלמיד חכם הדור צורה, נטש מנחם זאב את הדת בהתאם לרוח ה"השכלה" ששטפה אז את כל רוסיה והארצות שסביב לה. לפי המקובל הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1911 (תרע"א – חורף תרע"ב)עם בנו הגדול מאשתו הראשונה שנפטרה בצעירותה. כעבור שנה הצטרפו אליו אשתו השנייה מלכה, שהיתה צעירה ממנו בשנים רבות, וששת ילדיהם.

 

אלקונין רכש מגרש גדול מאדון איזרסקי בשטח הריק שבין נווה צדק והשכונה החדשה "תלאביב".במגרש החליט לבנות בית מלון ובו 38 חדרים, שישמש גם למגורי המשפחה. למעשה, רק בשנת 1913 (תרע"ג – חורף תרע"ד). התקבלה החלטה עקרונית להתיר פתיחת מלונות בתל אביב. הרופא ואיש הציבור חיים חיסין, קבע את תקנות ההגיינה במלונות  ("על כל חמישה חדרים או עשרה אנשים צריך להיות בית כיסא") וגם הוטל על המלונאים הטריים לשלם 5% מההכנסות. מימון הבנייה לא היה בעייתי –  מקורו מאוצר מטבעות זהב שהביאו בני המשפחה עמם. את הבית בנה בשנת 1913 הקבלן האמריקני שמואל (סם) וילסון בצורת האות חי"ת כשבמרכזו חצר פנימית. מעל שתי הקומות בנה אלקונין חדרון, וכך נחשב הבניין לבית הגבוה ביותר בשכונה (יחד עם בית הגימנסיה העברית). לפי מסורת המשפחה, הרי ש"למרות שאלקונין לא היה אדם קרוב אצל מורשתי שראל, אך העלייה לארץ שינתה בו משהו. בחדרון שאותו ייעד אלקונין לשמש כבית כנסת פרטי, נהג להתעמק בכתבי הקודש, ולהיות קרוב לרבונו של עולם. על החלון ניצבה עששית נפט כדי  שבעל הבית יוכל לשנן תלמודו גם בחושך. בתקופת מלחמת העולם הראשונה קלטו הטורקים את הבהוב העששית וסברו כי אלקונין מאותת לספינות האויב, אולי אנגליות, אולי צרפתיות, והוא הואשם בריגול ונאסר". התנאים בכלא היו קשים וזוגתו, מלכה,פנתה לדיזנגוף לעזרה. ראש ועד תל אביב יעץ לה להפקיד בידיו של דוד מזרחי, ספק המזון של הצבא הטורקי, סכום כסף גדול בתורת בקשיש כדי שיעבירו את בקשתה למנהל הכלא. מלכה פעלה על פי ההצעה ואלקונין יצא לחופשי.  (ואגב, לימים נישאה נכדתו של אלקונין, שולמית, לעו"ד דוד גנור ז"ל, נכדו של דוד מזרחי!) מאחר שבעלה התמסר לענייני הדת הרי  שבלית ברירה, נטלה על עצמה מלכה, האישה הפקחית והחזקה,את ניהול בית המלו ושאר עסקי המשפחה. בגירוש הגדול גלתה המשפחה ובראשה מנחם הזקן והתשוש שטורח הדרך ותלאותיה נתנו בו את אותותיהם והוא חלה בצפת אליה גלה. הוא לא זכה לשוב לביתו שבת"א אלא נפטר בשלהי שנת תרע"ח בצפת ובה נקבר.

בית המלון עבר עוד גלגולים רבים, אבל אלה אינם בתחום מאמרנו זה.

בית

[בית אלקונין כיום. צילום הניה מליכסון]

  1.       גילויים היסטוריים חדשים מתוך הספר "רמז"א"

אמנם כן, דומה שעיון בספר הקטן ישפוך עוד אור על תולדות חייו, ואילו עיון בקורותיו יאיר באור אחר קצת מתעלומת הספר.

לפי המסופר הרי שר' מנחם שב למקורות והתמסר ללימוד התורה רק אחרי עלותו ארצה, ב1911 (תרע"א – חורף תרע"ב). אבל מהקדמת הספר שנחתמה בחנוכה תרע"ב (ממש סוף 1911) ברוסלאוול שבפלך סמולנסק, נמצינו למדים על שתי טעויות בסיפור המשפחתי.

א. הוא לא עלה ארצה ב1911 אלא לכל המוקדם ב1912.

ב. כאשר עלה ארצה כבר היה ר' מנחם אלקונין יהודי ירא וחרד, תלמיד חכם מופלג ואף דרשן.

מן הראוי להעלות על נס את תעוזתו וחריצותו, כאשר בגיל מבוגר כ"כ, קרוב ל75, עלה ארצה והקים בה מלון. (ואגב, ישנם המעלים השערה כי תמונת האיש העבדקן המזוהה כתמונתו של ר' דניאל, אכן אינה אלא תמונתו של הבן שחזר לצור מחצבתו. אם ניקח בחשבון שטרם עלותו ארצה בגיל כ75 הצטלם לפספורט, זה יתכן בהחלט…).

מאידך, מעיון וניתוח תולדות חייו, נוכל אולי לפתור, לכל הפחות, חלק מתעלומת הספר.

  1.       הרי לא מסתבר שאדם ימסור לדפוס ספר, ערב הגירתו מארצו. ואף אם נניח כי רצה להשאיר מזכרת בעיר מגוריו, לא מסתבר הדבר כאשר רואים אנו כי שנתיים לאחר מכן שב הוא ומדפיס את הספר במקום אליו היגר.
  2.       מכיון שכך, וכיון שהקדמת ר' מנחם לספרו נכתבה בחנוכה תרע"ב ומיד לאחר מכן הוא עלה ארצה, הרי שהדעת נותנת שהספר כלל לא נדפס ברוסלאוול אלא הוכן בה לדפוס כדי להדפיסו בארץ ישראל, מה שאכן נעשה.
  3.       מסקנה זו עולה מהצלבת הפרטים: החזרה בתשובה המוקדמת והיותו דרשן עוד קודם עלותו, ההכנה לדפוס בשלהי 1911 והעליה ארצה לאחריה, כמו גם ההדפסה ביפו בתרע"ד.
  4.       אם אכן, הרי שככל הנראה נכתב הספר אכן בתאריך המוקדם, תרנ"ד (1894), או לכל הפחות החל מאז, ודווקא את הקדמתו על הזקנה שאחזה בו כתב ר' מנחם רק בתרע"ב (1912) כשהכין את הספר להדפסה, לקראת עלייתו ארצה.
  5.       הספר אכן לא נדפס פעמיים ולא נדפס בכלל ברוסלאוול כי אם פעם אחת ויחידה, ביפו, תרע"ד.
  6.       אם אכן כך, יפתרו כמה מהתמיהות [ג,ד, ז וח] אותן הצבנו בראשית המאמר.
  7.       אלא שאם אכן כן מעוררת תמיהה העובדה שהוא לא הזכיר בהקדמתו ולו מילה על העלייה המתוכננת. [אך מאידך, בהזכירו את רוסלאוול, אינו מצרף לשמה את הנוסח המקובל 'יע"א' [=יגן אליה אלקים] אלא כותב את ראשי התיבות 'תצו"ת' שהם ככל הנראה נוטריקון של ת'בנה צ'יון ות'כונן].
  8.       כאשר מתחוורת התמונה הזאת, יכולים אנו להבין כי בהגיעו ארצה לא נותר לר' מנחם אלקונין לעשות להדפסת הספר כי אם למסרו לידי המדפיס. ר' מנחם סג"ל, חרש האבן ומפתח החותמות, היה העוסק במלאכת הסדרות.
  9.       מה שנותר להבין זו הפיסקה לפיה הספר "נסדר והוכן לבוא לדפוס [פעם שניה, כי מהראשון נשארו אך גליונים אחדים מסבת המלחמה]".
  10.   החוקר הנודע רבי יהושע מונדשיין שי' מציע להבין את הפיסקה כך, שבמילה "הגליונים" אין הכוונה לעותקי הספר שנדפס בעבר [וכפי שראינו, הרי שככל הנראה הוא אכן לא נדפס עדיין], כי אם לגליונות הדפוס שחלק מהם אבד במהלך ההכנה.
  11.   זוהי השערה המתקבלת על הדעת מצד עצמה, מצד הניסוח ("הגליונים" ולא "הספרים"), וכפי שאנו יודעים כך – גם לפי התאריכים. הוי אומר, הסדר מתנצל שהוא נאלץ לסדר את הספר שוב לרגל שיבושים שנגרמו עקב המלחמה שפרצה.
  12.   זוהי נקודה שעדיין דורשת עיון שכן כמה גליונות דפוס כבר מכיל ספר בן 66 עמודים בגודל כזה?!
  13.   בנוגע לתאריך, ניתן להעלות השערה כי הספר הוכן לדפוס בתרע"ד ודף השער כבר היה מוכן. כאשר פרצה המלחמה אבדו חלק מהגליונות וכשהספר נדפס, אולי אכן בשנה מאוחרת יותר, התנצל המדפיס בשער הספר אבל משנה- של שנת ההדפסה – לא זזה ממקומה.
  14.   ובאשר לשבחים שנכתבו עליו בשער הספר, אולי כתב המדפיס את הדברים רק כדי לשכנע את הטורקים כי המחבר אינו מרגל כי אם איש השקוע בלימודיו?

אשמח להערות והארות של הקוראים

יעקב שלמה לוי

מכון "תל אביב של מעלה"

babad10@kavnaki.net 

נ.ב. המדפיס, חרש האבן והחותמות הוא נושא לבירור נוסף ועוד חזון למועד בעז"ה.

תודות לגב' נאוה ריסייד נכדת ר' מנחם אלקונין, לנינו הד"ר בועז גנור, לחוקרי תל אביב שולה וידריך, דני רכט, שי פרקש והניה מליכסון, לרב אבישי אלבוים מנהל ספריית הרמב"ם בת"א ולרבי יהושע מונדשיין.

 

***

נספח:

להלן מכתב שהתקבל במייל ספריית הרמב"ם בתאריך כו אייר תשע"ד, 26 מאי 14.

לידידי

סופרים וחוקרים, ובפרט חוקרי תל אביב

כל אחד בשמו הטוב יבורך.

 

סוף סוף, אחרי חיפושים מייגעים ומלחמה סיזיפית עם קוצים ודרדרים, מה שנמשך כחדשיים, אותרה ונחשפה בצפת מצבתו של "הנכבד הר"ר מנחם זאב אלקונין ז"ל", מקים המלון הראשון בתל אביב. ר' מנחם אלקונין נפטר בצפת ונקבר בה בימי הגירוש הגדול מיפו בתרע"ח, [1918].

המחמאות מגיעות לר' אליהו בן טובים היקר, האיש שעל בית העלמין בצפת. שלבקשתי, ובהתנדבות גמורה, חיפש רבות את המצבה אחרי שאיתר את מקומה המשוער ברישומי בית העלמין.  לא קלה היתה המלאכה, אבל, כפי שאמרו חכמינו, "יגעת ומצאת – תאמין!" 

יום טוב לכולם

יעקב שלמה לוי

מצבת אלקונין

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s