א. תערוכות בספרייה – הנאה אסתטית !

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם

 (בית אריאלה, תל אביב)

אנחנו חיים בעידן בו יש תשומת לב מרובה לצד החזותי – ויזואלי. כולנו מוצפים בפרסומים המבקשים מאתנו לקנות מוצר בעיקר בגלל מראהו החיצוני המושך.

לכאורה עולם הידע, הספר והספרות, עומד כנגד. אנחנו מייחסים חשיבות  לתוכן – ולא לצורה, לאות הכתובה – ולא לקישוטים מסביב.

אספני יודאיקה דווקא ערים מאד לפן הויזואלי ומחפשים את הספרים המיוחדים הכוללים תרשימים, מפות או צילומים. בבקור שערכתי בביתו של אספן חשוב, נוכחתי לדעת שכל פרט חזותי בספרייתו זוכה לתיאור נרחב, הכולל מפתוח ערכים. כך אפשר לשלוף את הספרים בהם מופיע ציור משה רבינו, תמונה של ירושלים או קישוט במבנה מסויים.

מתוך מודעות למקומה של  האסתטיקה בימינו נבנה ארון תצוגה מיוחד בכניסה לספריית הרמב"ם  לתצוגות מתוך אוספי הספריה.  אני מציג תערוכות המתחלפות מידי שנה בשנה. הצד השווה והמכנה המשותף לכל התצוגות – שיש להן ביטוי תצוגתי בולט. כלומר, שכמות המלל בו זניחה והמבקר בספריה יכול  להזין את עיניו ולהתרשם ללא צורך לקרוא מידע ולעכל טקסטים.

יודגש מטרת התערוכות אינה להקיף נושא ולאלף תועים בינה. אין כאן אלא 'אחיזת עיניים' במובן החיובי של הביטוי: משהו שהעין תאחז בו, שיהיה נסקר בסקירה אחת, ולרגעים תבחננו.

כדוגמא לכך אני מבקש לשתף אתכם בהצצה לתצוגה הנוכחית "השלם את החסר", המסיימת בימים אלו את תפקידה ויורדת מן הבמה בספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

תערוכה זאת מציגה שילובים של כתב יד והדפסה בספר אחד.  כוונתי לתופעה שהיתה רווחת בעבר ומוכרת לנו כספרנים.  כשבעותק ספר מסויים חסרו דפים או נפגמו שולי דפים, התייגעו בעליו להשלים את החסר. כיצד נעשה הדבר בעידן של טרום מכונות הצילום ? מתוך עותק אחר, שלם, הועתק הטקסט החסר בכתב יד.  לעיתים  בכתיבה רגילה, ולעיתים בכתיבה תמה במתכונת  הדפוס המקורי.  כך נוצר עותק משולב ובו דפים מודפסים ודפים בכתב יד. לרוב יקשה על המתבונן להבחין בין המקור ובין ההשלמה האומנותית.

יש כאן פוקוס על תופעה שולית שלא תורמת ל"עולם הידע" שלנו מאומה. אין כאן כתבי יד מקוריים, בעלי ערך לנוסח הספר. היות והמעתיק לא חתם את שמו בשולי העתקתו ולא הוסיף פרטים כלשהם באותם עמודים ספורים שהעתיק – חסרים  פרטים כלשהם על מעתיק כתב היד או מתי והיכן נעשתה ההעתקה.  איננו יודעים מי החזיק בספר ופעל כדי להשלים את העמודים החסרים בעותק הספר המודפס שברשותו.

שאלתי היא : האם אוסף הספרים המיוחדים האלו ראויים לחשיפה מרוכזת?

התשובה היא חיובית. יש כאן היבט  בעל משמעות היסטורית, ואולי גם אנתרופולוגית. תקופה שעברה מן העולם עם המצאת  מכונות צילום או מצלמות המאפשרות העתקה ממוכנת. יש משהו מיוחד במסירות ובדייקנות של העתקה ידנית של חצי דף שנקרע  או פרק שלם שנתלש מהספר.

בתצוגה שילבתי ספרים בני מאות שנים לצד ספרים צעירים בני מאה וקצת. המבקר נחשף באופן מרוכז למסה של ספרים דומים ושונים. בכך הושגה המטרה: חויה חזותית, הנותנת ערך מוסף למבקר וללומד.

נספח:

רשימת חלקית של נושאים מגוונים  שהוצגו בעבר בספריית הרמב"ם. בכל תצוגה עד עשרים פרטים בלבד.

תפילות לשלום המלכות: מארצות שונות (תשנ"ט)

עליית הגג: "מציאות" בתוך כריכות של ספרים עתיקים ( תשס"א)

הקדשות ספרים: עותקים שנשלחו כמתנות ובהם הקדשות בכתב ידם של רבנים ותלמידי חכמים (תשס"ב)

שלשלת הזהב: אילנות יוחסין  (תשס"ג)

תמונות גדולי ישראל (תשס"ד)

כיסופים: ציורי המקומות הקדושים בארץ ישראל בספרים ישנים (תשס"ה)

גור אריה יהודה: ציורי אריות בספרים עתיקים (תשס"ו)

נס שחרור ירושלים בעין יהודית (תשס"ז)

סמיכת חכמים: טפסי סמיכה לרבנים בספרים, בחוברות ובכתבי יד מאוספי ספריית הרמב"ם (תשס"ח)

תל אביב של מעלה – תל אביב של מילה: פנקסי המוהל התל אביבי הראשון (תשס"ט)

השלם את החסר: דפים בכתב יד בתוך ספרים מודפסים (תש"ע).

פריטים שהוצגו בתערוכת "השלם את החסר", אוסף ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

אלשיך משה. רוממות אל (ביאור לספר תהילים). ונציה שס"ה (1605)

סעדיה גאון. האמונות והדעות. ברלין תקמ"ט (1789)

פריזנהויזן דוד. כליל החשבון. זולקוב תקצ"ד (1834)

אבולפיה חיים. מקראי קדש. אזמיר תפ"ט (1729)

סדר תפילות למועדים טובים כמנהג ק"ק ספרדים. ונציה שצ"ה (1635)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s