ב. אל תסתכל בקנקן – על טעות מביכה בחומש מפואר

יוסף לייכטר

הספרייה הלאומית, ירושלים

 

clip_image002

א.

בשנת תרי"ט (1859) החלו להדפיס בוינה מהדורה חדשה של חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, תרגום ירושלמי ותרגום יונתן, פירוש רש"י, אבן עזרא, רשב"ם, רמב"ן ועוד. מהדורה זו שנתפרסמה בהידורה וביופייה,  הובאה לדפוס על יד שלמה (זלמן) נעטטער מירושלים. בעיתון המגיד מי"ד תמוז  תרכ"ג (1863) נכתבה ביקורת חריפה על סידורי התפילות מלאי השיבושים המוצאים לאור על ידי המדפיסים, בלי שעברו הגהה מספקת. בהזדמנות זו לא חוסך המבקר המסתתר תחת השם שפטן, את שבט ביקורתו מהוצאה זו של התורה. "בשנת תרי"ט יצאו לאור בוויען בדפוס זאמארסקי ושותפו, חומשים עם ג התרגומים והמסורה, פירש"י, רמב"ן, ספורנו, ראב"ע ופירוש על הראב"ע, יפים בצורתם מאד מאד, אשר לא היה כמוהם ליופי, ומה מאד שמחו אז אוהבי ספרים על החומשים האלה! אך בשימנו עין מעט בפירוש על הראב"ע, אז ראינו כי לחרפתנו ולבושת אומתנו נולדו החומשים האלה,  ולדפוסי וויען בפרט לחרפת עולם יהיו …".  כנראה שהמדפיסים בדורות הבאים לא ראו את הביקורת, כי הוצאה  זו נחשבה בעיניהם  כטובה ומדוייקת וצולמה מספר פעמים. (לדוגמא בהוצאת שוקן [ברלין] תרצ"ז (1937)) כשהמדפיסים המאוחרים מתהדרים בשמו של הרב שלמה זלמן נטר. במאמר זה ננסה לסקור את תולדות חייו ופעלו של רש"ז נטר. 

ב.

שנת לידתו של רש"ז  נטר אינה ידועה. ברישום במפעל הביבליוגרפיה העברית נכתב  שנולד בהונגריה ועלה לירושלים. כפי הנראה היה בעל אמצעים, בשערים של החומשים נכתב: נדפס בהוצאת הרב שלמה נעטטער. גם בהסכמת רבה של וינה, הרב אלעזר הלוי איש הורוויץ (תקס"ד-תרכ"ח 1804-1868) נכתב: "כי הרב מוהר"ש הנ"ל זה כמה הקדיש עתותיו לעבודת הקודש הלזו וגם פזר נתן לכלכל מסת הוצאות הדפוס אשר רבו כמו רבו …"  (הסכמה בתחילת ספר שמות). בהדפסה זו שילב את ביאורו על פירוש רבי אברהם אבן עזרא. בגמר הדפסת החומשים, לא שב רש"ז נטר לירושלים, אלא השתקע בוינה ועסק שם בהדפסת סידורים ומחזורים לבני אשכנז ולעדות המזרח. כמו כן הדפיס מחדש את חידושי המאירי על מסכת שבת (וינה תרכ"ב 1862). בסוף הספר הדפיס רשימה של ספרים אותם הדפיס והפיץ.  רש"ז נטר נפטר בוינה בי"א טבת תרל"ט (1879). בנו הרב יעקב מרדכי נטר הוציא בוינה בשנת תר"ך (1860) את דרשותיו בשם 'שלוים מן הים' וכלל בה דרשה של אביו שנאמרה לזכרו של אביו ר' יעקב נטר. בסוף הספר הדפיס שיר שכתב ביום סיום הדפסת החומשים של אביו בכ"ה תמוז תר"ך (1860).

clip_image004

 

ג.

התאריך בו נוקב בן המחבר הוא מעניין, כי בשערים של החומשים נדפס תרי"ט (1859). אבל בהתבוננות מעמיקה בשלש ההסכמות שנתן  הרב אלעזר הורוויץ ניווכח שההדפסה נמשכה כשנה ויותר. ההסכמה הראשונה ניתנה  בכ"א טבת תרי"ט (סוף ויקרא), השנייה נכתבה בכ"ה שבט תרי"ט (סוף דברים), בהסכמה זו מדגיש הרב הורוויץ את שמירת השבת בדפוס של זאמארסקי: "בשבטי ישראל אודיע נאמנה … כי היהודים העושים במלאכה, מלאכת הקדש בבית הדפוס של האדון זאמארסקי ההוקם מחדש פה עירנו, מעת ינטו צללי ערבי שבתות וי"ט [ויום טוב], עצרה יקראו למו, וישבתו מכל מלאכה עד כליל יחלופו ימי המנוחה והשביתה …".    וההסכמה השלישית ניתנה  בט כסליו תר"ך (בראשית, שמות).  דברי המגיהים אברהם ב"ר יעקב נאגער ויעקב שלוסברג, נכתבו בט"ו בשבט תרי"ט, בסוף ספר ויקרא. כפי הנראה התחילו להדפיס את ספר ויקרא, המשיכו בספרים במדבר ודברים. ורק בסוף הדפיסו את בראשית ושמות.  בתחילת ספר בראשית באות ההקדמות של יעקב הכהן שלאסבערג (שלוסברג)  ושל 'המביא לבית הדפוס' רש"ז נטר, בלי תאריך. יעקב הכהן שלוסברג  מספר על עבודתו במרכזי הדפוס העברי בוילנה, ורשה ולייפציג עד שהגיע למעמדו כ"פקיד ומשגיח על בית הדפוס עברית של האדונים זאמארסקי ושותפו דיטטמארש בעיר וויען. רש"ז נטר  מציין את המעלות של הוצאה זו. במיוחד מדגיש הוא את ההגהה הקפדנית שנעשתה לחומש. "החומש מוגה ע"פ ב מגיהים מדקדקים. ב פעמים יעבורו ע"י כ"א [כל אחד] וכהנראה אשר טוב הגהת החומש יעלה על כל".   יחד עם זאת הוא מציג הסתייגות:  "ואולם אם גם אחרי יגיעתי הנ"ל ימצא איזה טעות, גם אני אענה, לא נתנה תורה למלאכי השרת, כי גם אחרי החומשים המדויקים תעבורנה השגיאות. ואם הטעויות תעבורנה במספר מועט, חומש מדויק יקרא".

ד.

עד כמה באמת הצליח רש"ז נטר במשימתו?  לפני כשלושים וחמש שנה ביקרתי בביתו את הרב אליעזר אלינר ז"ל. הרב אלינר היה בקיא גדול בכל ספרות ישראל. במיוחד הצטיין בידיעותיו בשבילי המסורה ונבכיה. בשיחתנו הוא הציג בפני את החומשים של רש"ז נטר, דפדף בהם והראה לי בספר במדבר בסוף פרשת חקת (כא, לד) נכתב: "ויאמר ה' אל משה, אל תירא אתו, כי בידך נתתי אתו ואת ארצו. ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון"  שים לב אמר לי הרב אלינר בפסוק זה נשמטו שלוש מילים. צריך להיות: "כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו".  צא וחשוב הוסיף הרב אלינר, אם בטקסט של המקרא שנשמר במשך דורות בזכות המסורה אירעה שגיאה כזו. מה המצב בניקוד ובטעמים ובכל המפרשים המרובים העוטרים הוצאה זו?

לאמיתו של דבר גם רש"ז נטר עמד כנראה על ההשמטה שקרתה. בסוף ספר דברים הודפס דף זה מחדש כשהוא מתוקן. הקוראים תלשו את הדף המתוקן והדביקו אותו במקום הדף המעוות. ברשותו של הרב אלינר נשארה המהדורה המקורית עם הטעות והתיקון. לאחרונה כשכתבתי את זכרונותי על הרב אליעזר אלינר ז"ל, נזכרתי בסיפור זה.  החלטתי לבדוק במחסן הספרים שבספרייה הלאומית האם יש עותק מקורי. לשמחתי אכן מצאתי עותק של ספר במדבר שנשארה בו הטעות, עם הגהה בכתב יד. וכן מצאתי עותק של ספר דברים עם הדף המתוקן. והנה הם לפניכם.

clip_image006

הנוסח הפגום. ראה פסוק לד.

clip_image008 

הנוסח המתוקן. ראה פסוק לד.

 

 

 

 

 

4 תגובות על ב. אל תסתכל בקנקן – על טעות מביכה בחומש מפואר

  1. פינגבאק: תוכן גיליון כב | Safranim's Blog

  2. מעניין מה היתה ביקורתו של שפטן זה על הפירוש על ראב"ע.
    בפירושו של נטר אין דבר מקורי, ואין הוא אלא ליקוט מארבעה מפרשם שקדמוהו, כפי שהוא מציין בהקדמתו. לעיתי הליקוט כולל גם שגיאות דפוס שנפלו במקור.

  3. יוסף שרייבער הגיב:

    על תולדותיו בקצרה ראה "החתם סופר ותלמידיו" עמ' תלא-תלב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s