א. "אוצר הספרים" של ישיבת "מאור התלמוד"

 

בס"ד,

גבריאל יצחק רוונה

מיון-קיטלוג – ספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 

מבוא:

בשם "אוצר ספרים" נקראת בישיבות, בעיקר הליטאיות, ספריית הישיבה. על "אוצר הספרים" מופקד, בדרך כלל, אחד מבחורי הישיבה המכונה "גבאי אוצר הספרים" או  "אויצרניק".  "אוצר הספרים" נועד לספק ללומדים את הספרים הנחוצים להם ללימודם. דומה, כי מחקר מקיף ומעמיק של "אוצרות" אלה עשוי להביא תועלת הן לאוצרות עצמם והן לקידומו של עולם הספר והספרייה, בייחוד התורניים, בכלל.[1]

 

clip_image002

מראה ב"אוצר ה ספרים". שים לב לשלטים שעל המדפים.

א.       

סקירה כללית  על ישיבת "מאור התלמוד"

הרשימה שלפנינו עוסקת באוצר הספרים של ישיבת "מאור התלמוד" הפועלת באזור הדתי –חרדי ברחובות החל משנת תשל"ו 1976. הישיבה קרויה על שם רב העיר בעבר, הרב שלמה הכהן קוק זצ"ל. ראש הישיבה כיום הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א והיא עומדת תחת נשיאותו של  רב העיר כיום, הרב שמחה הכהן קוק שליט"א, שניהם, יבלחט"א, אחיו של הרב שלמה זצ"ל.

הרשימה מבוססת על הכרות רבת שנים עם הישיבה ועם 'אוצר הספרים" שלה ועל שיחה עם ה"אויצרניק". נפתח בתיאור קצר של הישיבה ושל דרך הלימוד שלה, ממנו נעבור לתיאור "אוצר הספרים"  ונראה כיצד משתקף בו אופי הלימוד בישיבה.

ישיבת "מאור התלמוד" היא ישיבה ליטאית בעלת גוון שמרני. תכנית הלימודים בישיבות מסוג זה בנויה על ההנחה לפיה כדי ליצור התפתחות לימודית תורנית הדרגתית ויציבה יש להתרכז בכל שלב משלביה בתחומים, במקורות ובנושאים השייכים לאותו השלב. לפיכך, המקצוע העיקרי, וכמעט היחיד, הנלמד בהן הוא התלמוד הבבלי. ממנו נלמדות בעיון מספר סוגיות מתוך כמה מסכתות, רובן מסדרי "נשים" ו"נזיקין", תוך שימוש בקורפוס מצומצם יחסית של חיבורים פרשניים. מקובל ללמוד תחילה את הסוגיה עם פירושי ה"ראשונים" [חכמים שחיו בתקופה המתחילה בערך במאה העשירית ומסתיימת עם חיבור ה"שולחן ערוך" במאה השש עשרה] ורק אחר כך  לפנות לעיון גם בדברי ה"אחרונים" [חכמים שחיו אחרי חיבור ה"שולחן ערוך"] עקב סמכותם הגדולה של ה"ראשונים" ומחויבותם של ה"אחרונים" כלפיהם. מכלול הסוגיות, הנושאים והחיבורים בהם נהוג לעיין מכונה בשם "רעד", מילה ביידיש שמשמעותה היא "מדובר", כלומר הנושאים המדוברים. הלומדים מסתייעים ב"מראי מקומות", רשימות של הפניות ביבליוגרפיות הנמסרות להם מרבותיהם או ממקורות אחרים בישיבה ומחוצה לה.[2]  ללימוד גמרא מוקדשים שלושה "סדרים" [סדר הוא זמן של לימוד עצמאי בבית המדרש, בדרך כלל בזוגות, בן זוג כזה מכונה "חברותא"]. ביום, בני כארבע שעות כל אחד, ושיעורים שמספרם משתנה משכבת גיל אחת לאחרת, מ"שיעור יומי" למתחילים ["שיעור א"] אותו מוסרים "מגידי השיעורים" בחדרים המיועדים לכך ["חדרי שיעורים"] ועד שיעור שבועי מקיף ["שיעור כללי"] לבוגרים יותר [ה"קיבוץ"] הנמסר בדרך כלל בידי ראש הישיבה בבית המדרש. לצד לימוד הגמרא  מתקיים בישיבה גם לימוד "מוסר". זהו לימוד בעל אופי חינוכי, שמטרתו אינה רכישת ידע אלא הפנמת ערכים ועיצוב האישיות. מדי יום  מוקדשת כחצי שעה ללימוד מוסר אישי מתוך ספרי מוסר ["סדר מוסר"] וגם כאן נהוג להתרכז במספר קטן יחסית של חיבורים.[3]  בישיבה נמסרות  גם "שיחות מוסר" [מעין דרשות הכוללות הדרכה חינוכית] מפי ה"משגיח" [רב המופקד על תחום המוסר בישיבה] בבית המדרש ו"ועדים" [שיחות מוסר בעלות אופי אישי ופרטני יותר] לקבוצות קטנות באחד מ"חדרי השיעורים" בידי ה"משגיח" או בידי "המשגיח הקטן" [עוזרו של המשגיח, הנמצא בדרך כלל בקשר אישי קרוב ותדיר יותר עם התלמידים].[4]  ישנם גם המקדישים "סדר" של כחצי שעה ביום ללימוד הלכה למעשה, לרוב מתוך "משנה ברורה".[5] בדרך כלל, מקצועות נוספים המהווים חלק מתכנית הלימוד בישיבות בעלות סגנון שונה, כמו מקרא, הגות, איסור והתר ועוד, אינם נלמדים בשיטתיות בישיבות הליטאיות. כפי שנראה משתקפת שיטת לימוד זו היטב ב"אוצר הספרים", באופיו ובצורתו.

 

ב.

"אוצר הספרים"

 

מצאי הספרים של הישיבה מתחלק לשני חלקים ועל שניהם אחראים גבאי "אוצר הספרים". ספרים שהשימוש בהם תדיר, בעיקר ספרי יסוד וספרים העוסקים במסכת הנלמדת בישיבה, נמצאים גם במדפים שבבית המדרש ובחדרים הסמוכים לו. לעומת זאת, ב"אוצר הספרים" ישנם גם ספרים שאינם כלולים בלמוד הישיבתי השוטף אך בני הישיבה נזקקים להם מדי פעם, כגון   פוסקים, שו"ת, הגות, דרוש ודומיהם. "אוצר הספרים", המכיל כאלפיים כותרים, נמצא במקלט הפנימיה, המרוחק יחסית מבית המדרש. מיקומו של "אוצר הספרים" בריחוק מקום מבית המדרש נובע בעיקרו מסיבות טכניות, במשך שנים רבות שכן בית המדרש של הישיבה במקומות זמניים, בהם לא ניתן היה לאכסן גם את האוצר, עם זאת, גם כאשר נבנה בניין הקבע לבית המדרש, לא הועבר "אוצר הספרים" לשם. נראה שהדבר הולם את שיטת הלימוד, שאינה גורסת התפרשות על פני מגוון רחב של מקורות והנזקקת פחות, מטבע הדברים, ל"אוצר הספרים".

 

"אוצר הספרים" הוקם עם הקמתה של הישיבה.  ספרים חדשים נרכשים לפי בקשות התלמידים או הרבנים. ישנם ספרים המגיעים כתרומה, בדרך כלל מהמחברים. ההנהלה אינה מתערבת בתוכן המצאי ונראה שהזדהותם של התלמידים עם ערכי הישיבה מייתרת את הצורך בפיקוח מצד ההנהלה. הישיבה גם אינה מתקצבת את "אוצר הספרים" ותקציבו בא מתרומות התלמידים. גם אחזקה שוטפת, כגון כריכת ספרים, נעשית בהתנדבות בידי תלמידים. בתחילת השנה הנוכחית [תשע"ג] אורגנה מגבית לטובת "אוצר הספרים", בה נתבקש כל בחור לתרום 30 ₪. עקב הצלחת המגבית חושבים הגבאים להפוך אותה למגבית שנתית קבועה. במקרים הבודדים בהם קיבל "אוצר הספרים" עיזבונות התברר כי אין בהם ספרים הנחוצים לו.

 

ייעודו  של "אוצר הספרים" הוא, כאמור, לספק ללומדים את הספרים הנחוצים להם. בהתאם לכך מצויים בו רק ספרים שבני הישיבה עשויים לעשות בהם שימוש, ואין בו מקום לספרים שהעיון בהם אינו מקובל בעולם התורה הליטאי, דוגמת ספרות מחקרית,  או לספרים עתיקים ונדירים שערכם  הוא בעיקרו אספני.

 

 

ג.

מיון

clip_image004

מודעה באוצר הספרים המפרטת את שיטת המיון

 

הספרים שב"אוצר הספרים" ממוינים בשיטה מקומית. המיון הוא כללי למדי, ישנם ששה נושאים  המסומנים כל אחד בצבע אחר. פרשני התלמוד מחולקים לראשונים, המסומנים בצהוב, ולאחרונים, המסומנים בסגול. ספרי שו"ת מסומנים בירוק, ספרי הלכה בכחול, ספרי המקרא ומפרשיהם באפור וספרי מוסר בחום. ספרים על פרשנות התפילה מסומנים גם הם בחום אם כי הם מונחים בנפרד מספרי המוסר. בתוך הנושאים מחולקים הספרים בסדר אלפביתי לפי האות הראשונה של שמם. "מספר המיון" של כל ספר מורכב מצבע התגית המודבקת על הספר ומהאות הראשונה של הספר המודפסת על אותה תגית. בתגיות של ספרים העוסקים בתפילה מודפסת על גבי התווית גם המילה תפילה, כדי למנוע את ערבובם עם ספרי המוסר המסומנים באותו הצבע.

הסימון נעשה בתגיות בלבד ואינו נרשם בספר עצמו. מספר מדפים מיועדים ל"ספרי יסוד" – ש"ס, משנה תורה להרמב"ם, וכו'. לספרי היסוד תגית המיוחדת להם.

בשיטה זו ספרים כל השייכים לאותו הנושא וששמם מתחיל באותה אות מקבלים סימן זהה ולכן גם סדרם של ספרים כאלה אינו קבוע. תוצאה נוספת של שיטה זו היא שספרים של אותו מחבר, גם אם הם באותו נושא, אינם עומדים בהכרח זה ליד זה.  גבאי אוצר הספרים הדגיש את יתרונה של שיטה בכך שבשונה משיטת מספרי המדף  היא מאפשרת להזיז ספרים ממדף למדף בלא צורך לעדכן את הקטלוג. ספרים חדשים מונחים, כנהוג גם בספריות, במדף המיועד לכך לפני הנחתם במקומם המיועד לפי שיטת המיון.

clip_image006

מפת "אוצר הספרים"  בה מסומנים המדפים בצבעי שיטת המיון הנהוגה בו.

 

שיטת מיון זו מתאימה לממדיו הקטנים יחסית של "אוצר הספרים" והיא משקפת היטב את שיטתה הלימודית של הישיבה. עקב הנטייה הקיימת בה להתמקד בחיבורים מסוימים והנוהג למסור לתלמידים "מראי מקומות" נעשים רוב החיפושים לא לפי נושא או שם המחבר אלא לפי שם הספר. סידור הספרים לפי האות הראשונה של שמם נותן, אם כן,  מענה לרוב המשתמשים.

ביטוי בולט לדומיננטיות של לימוד הגמרא ישנו בכך שפרשנות התלמוד היא התחום היחיד שבו ישנה גם חלוקה פנימית ל"ראשונים" ו"לאחרונים", חלוקה המתאימה גם להבחנה בין ראשונים לאחרונים בעת הלימוד. עם זאת אין חלוקה פנימית לפי מסכתות וספרים העוסקים במסכת אחת אינם עומדים בהכרח במקום אחד. מן הראוי להעיר כי העדר חלוקה שכזאת מייתר את הצורך להבחין בין יצירות המקיפות את הש"ס כולו לבין כאלה העוסקות במסכתות בודדות, צורך היוצר לא מעט לבטים וקשיים בספריות המשתמשות בשיטות המיון המקצועיות.

אין סימן מיוחד לספרי הגות והם מתויגים כספרי מוסר, כנראה בשל העובדה שהספרות ההגותית אינה נכללת בתכנית הלימוד הישיבתית כמקצוע בפני עצמו ועיקר המגע עמה נעשה באמצעות לימוד המוסר המשיק לה. ישנם תחומים נוספים שהעיסוק השיטתי בהם אינו רווח בישיבה והם כלולים בנושאים רחבים יותר, כך למשל המדרשים ומוני המצוות כלולים במקרא וספרות הכללים מחולקת בין ה"ראשונים" וה"אחרונים".

 

ד.

קטלוג

 

דף מתוך הקטלוג

דף מתוך הקטלוג

 

הספרים מקוטלגים בסדר אלפביתי לפי שמות הספרים בקובץ "אקסל" הנגיש למשתמשים בפורמט מודפס הכרוך בקלסר המונח בספריה. המידע שבקטלוג הוא מינימלי והוא כולל רק את  שם הספר, מחבר, נושא כללי, מיקום ולפעמים גם הערות, ללא פרטים כדפוסת, תאורת וכו'. דומה כי קטלוג כזה מתאים למשתמשים המחפשים בדרך כלל, כאמור לעיל, ספרים ששמם כבר ידוע להם. בכוונת הגבאי להנגיש את הקובץ עצמו למשתמשים לאחר הצבת מחשב מתאים במקום. גישה ישירה לקובץ תאפשר, כמובן, גם חיפוש לפי מחבר ולפי נושאים, ולו גם כלליים למדי. עזרי התמצאות נוספים הם שלטים בצבעים המתאימים לשיטת המיון עליהם כתובים שמות הנושאים התלויים על המדפים ומפה צבעונית המתאימה גם היא לשיטת המיון והמתארת את מקומם של הנושאים השונים.

 

ה.

תקנון

 

clip_image010

תקנון "אוצר הספרים".

 

 

ל"אוצר הספרים" תקנון הקובע את דרך השימוש בו. הוא מבקש להתחשב במאמץ שהושקע בסידור המקום ולשמור על הסדר והניקיון בו. בניגוד למקובל בספריות רבות מתבקשים המשתמשים להחזיר את הספרים למקומם. העובדה שבשיטת המיון המקומית אין הקפדה על מיקומם המדויק של הספרים מקלה על החזרתם גם בידי משתמשים שאינם מיומנים בכך בדרך שתאפשר לבאים אחריהם למצאם בקלות. עם זאת מודעים הגבאים לבלבול העשוי להיווצר מהחזרת ספר שלא למקומו ולכן הם מבקשים ממשתמש שאינו יודע היכן מקומו של הספר שבו השתמש להשאירו על השולחן [בקשה זו אינה מופיעה בתקנון עצמו אלא במודעה המפרטת את שיטת המיון].  הספרים מיועדים לשימוש במקום, מותר להוציאם לצרכי לימוד לבית המדרש ולחדרי השיעורים, אך לא לחדרי הפנימיה. גם המוציאים בהיתר נדרשים להחזיר את הספרים מיד בגמר השימוש, בהקשר זה מפנה התקנון לדבריו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, ה"סטייפלר" המצביעים על עגמת הנפש ובזבוז הזמן העלולים להיגרם עקב אי החזרת ספרים למקומם.[6]  מעניינת הבקשה שלא להשאיר במקום ספרים פרטיים עקב חשש לערבובם עם ספרי ה"אוצר", זאת למרות שספרי ה"אוצר" מוחתמים ומתויגים. יש להניח כי בקשה זו באה בעקבות מקרים של העלמות ספרים פרטיים ב"אוצר". בקשה נוספת היא שלא לשבת בסמוך לארונות הספרים כדי שלא להקשות על הגישה אליהם. 

ו.

הזיקה בין הלימוד הישיבתי לאופי  הספריה

מעמדו המרכזי של לימוד הגמרא מודגש גם בסידור הפיזי של "אוצר הספרים". מדפי ה"ראשונים" וה"אחרונים" מצויים בקדמת החדר סמוך לכניסה, כשתחילה נמצאים ה"ראשונים" ואחריהם ה"אחרונים". בקדמת "אוצר הספרים" מצויים גם, כמובן מאליו, ספרי היסוד.

"אוצר הספרים" מצויד בשולחנות, בכיסאות וב"סטנדרים" [עמודי ותפילה ולימוד, הנפוצים בישיבות הליטאיות ומהווים מעין סימן היכר שלהן].  פועל בו גמ"ח  בשם "בדרך החיים" המשאיל ספרים בפורמט קטן, לצורך לימוד בנסיעות, תורים וכדו'. כמו כן ישנה עמדת מחשב  להורדת קבצי שיעורים של "קול הלשון" [ארגון חרדי המספק קבצי אודיו ווידאו של שיעורי תורה ודרשות ללא תשלום] לנגנים. בכוונת "אוצר הספרים" לרכוש תקליטור של "אוצר החכמה" ולהתקינה במחשב שיוצב במקום. אין כוונה לחבר את "אוצר הספרים"  לאינטרנט עקב ההסתייגות הקיימת במגזר החרדי מהשימוש בכלי זה. שירות נוסף הממוקם באוצר הספרים הוא מכונת הצילום שישנה בו.

"אוצר הספרים" משרת בעיקר את תלמידי הישיבה, אם כי המופקדים עליו היו שמחים לראות בו גם את תושבי השכונה.

ה"אויצרניק" אינו מודע לקיומה של הספרנות המקצועית, לשיטותיה ולמונחיה והוא פועל בעיקר מתוך אינטואיציה בריאה ושכל ישר. כך, למשל, אין הוא מכיר את המושג "מספרי מדף" אך  מבחין היטב ביתרונה של שיטת המיון המקומית  המתבססת על מיפוי ידע על פני מיון המושתת על מיקומם הפיזי העכשווי של הספרים הנהוג בישיבות אחרות.

 

"אוצר הספרים" של ישיבת "מאור התלמוד" מהווה דוגמא נאה ל"אוצר ספרים" ישיבתי המותאם לאופי הלימוד של הישיבה והנותן מענה מרבי לתלמידיה, אם כי מבקר אקראי האמון על דרך לימוד שונה ומעוניין בקשת רחבה יותר של מקורות עלול לפעמים להתקשות למצוא בו את מבוקשו.

יתכן כי בעתיד תתגבר מגמת המחשוב ואולי גם למיון יתווספו נושאים וצבעים חדשים, כמו מדרשים או מוני מצוות, אך כל עוד נשמרת שיטת הלימוד הנהוגה כיום והאוסף אינו הופך לגדול מאד קרוב לוודאי שלא יחולו שינויים משמעותיים גם באופיו של "אוצר הספרים", מה גם שהפניית המשאבים הרבים הנחוצים לשינויים מסוג זה אינה מוצדקת כל עוד הדבר אינו דרוש לצרכי הישיבה.  

 

סיכום

 

סקירת "אוצר הספרים" של "מאור התלמוד" מאששת את קביעתו של ארונסון[7]  לפיה רואים "אוצרות הספרים" את עצמם כגוף המסייע ללימוד בישיבה ולא כספרייה בעלת ערך עצמאי.

מסקנה נוספת העולה מתוך הדברים היא כי ישנה זיקה הדוקה בין שיטת הלימוד בישיבה לבין אופיו של "אוצר הספרים". מסקנה זו תקפה בוודאי לגבי "מאור התלמוד", אך  יש עוד לבחון אותה  לאור ההשוואה לנעשה בישיבות אחרות, הן בעלות סגנון זהה והן בעלות סגנון שונה, ואף שונה לחלוטין. יתכן שבדיקה שכזו תגלה במקומות שונים  רמות זיקה שונות ואף קונפליקטים בין שיטת הלימוד לבין אופיו של "אוצר הספרים". 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


[1]עד כה לא נכתב הרבה על אוצרות הספרים, למאמר חלוצי ובסיסי בנושא ראה: Y. Aronson. (1992). Yeshiva libraries in israel. Judaica Librarianship, 6(1-2), 38-42 ; לאחרונה התפרסמה גם עבודתו של נחום זיטר, מיון ומפתחות בספריות ישיבתיות  [דיסרטציה] רמת גן, תשע"א 2010.

[2]לאחרונה אף הופיעו כמה ספרים שחלק גדול מהם מוקדש להפניות לחיבורים בהם מקובל לעיין בישיבות, ספרות זאת, המהווה חלק ממגמת הסיכום והאיסוף האופיינית לתקופה הנוכחית דורשת דיון מיוחד.

[3]החיבורים הקלאסיים הם שלושה – "מסילת ישרים" של רמח"ל [רבי משה חיים לוצטו, נפטר בשנת תק"ז 1747], "חובות הלבבות" של רבנו בחיי אבן פקודה [חי בסביבות ד'ת"ת 1040] ו"שערי תשובה" של רבנו יונה מגירונדי [נפטר בשנת כ"ד 1263 ].

[4]על אופי  לימוד המוסר וה"שיחות" ראה במאמרי: החזק במוסר אל תרף, מורשתנו יג [ה'תשנ"ט], עמ' 157- 162

[5]מאת רבי ישראל מאיר הכהן מרדין, "החפץ חיים", מהדמויות החשובות ביותר של היהדות הליטאית וממעצבי דרכה, נפטר בשנת תרצ"ג 1933, ספרו "משנה ברורה" על חלק "אורח חיים" שב"שולחן ערוך" מכיל תמצית וסיכום של הפרשנות העיקרית שנכתבה עד זמנו לחלק זה של ה"שולחן ערוך" תוך הכרעה בין הדעות שונות שישנן בה.

[6]ראה: רבי יעקב ישראל קנייבסקי, קריינא דאיגרתא, כר' א, בני ברק תשמ"ו 1986, עמ' עח. הרב יעקב ישראל קנייבסקי, שנפטר בבני ברק בשנת תשמ"ה, 1985 מכונה ה"סטייפלר" על שם עיר הולדתו באוקראינה או "בעל קהילות יעקב" על שם ספרו. היה גיסו של ה"חזון איש" [רבי אברהם ישעיהו קרליץ, נפטר בשנת תשי"ד 1954, המכונה כך על שם ספרו, ממעצבי החרדיות הארצישראלית בכלל וזו הליטאית בפרט], והשפעתו ניכרת בעולם הישיבות.

[7]ראה לעיל הערה 1.

// //

7 תגובות על א. "אוצר הספרים" של ישיבת "מאור התלמוד"

  1. פינגבאק: תוכן גיליון כב | Safranim's Blog

  2. גבי"ר הגיב:

    בשורה 23 יש למחוק את המילה הראשונה בשורה "נלמדים".

  3. גבי"ר הגיב:

    לאחרונה הודבקו על הכריכה הפנימית של הספרים ברקודים הכוללים את סימן הספר, כך שבניגוד למצב שהיה בעבר והמתואר ברשימה הסימון נרשם גם בספר עצמו [יש אצלי צילום של ברקוד כזה לדוגמא, המעוניין יוכל לפנות אלי].

  4. meir הגיב:

    האוצר באמת מנוהל היטב.

    • מכון ה.ד.ר. הגיב:

      האויצרניק של מאור התלמוד, מ.מ. מתחתן בעוד שלושה שבועות – כב אייר תשע"ד. ככל הנראה לא היה ולא יהיה עוד אוצרניק כזה מקצוען, לא במאור התלמוד ולא במקומות אחרים.

  5. משה הגיב:

    האויצר של מאור התלמוד אמנם מסודר יפה אבל מבחינת היצע הספרים שלו הוא חסר מאוד, כי 'אויצרניק' צריך להיות משולב גם מקצוען וגם 'מבין' כדי לדעת מה צריך וחובה להוסיף לאוצר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s