ב. מאוצרות ספריית ארן, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

כתב: גבריאל יצחק רוונה

במהלך הטיפול באוספים אנו נתקלים מדי פעם בספרים שנרשמו עליהם הערות או שחוברו להם דפים הנושאים רשימות שונות. אם כי מדובר בחומר ארכיוני בעיקרו לא ניתן ברוב המקרים או לא כדאי להפרידו מן הספרים. ספרים אלה הופכים, אם כן, לפריטים ייחודיים המסווגים כ"נדירים" או לכל הפחות כ"מיוחדים".

  פעמים רבות יש לדברים ערך היסטורי ואף לימודי העשוי לעורר עניין בקרב המשתמשים. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והתגברות מגמת הדיגיטיזציה, ניתן, להפוך אותם, בקלות יחסית, לנגישים עבור ציבור רחב של חוקרים ולומדים.

 כדוגמא לפריטים מעין אלה בכוונתי להציג כאן  שלושה פריטים המצויים בספריית ארן.

 הפריט הראשון הוא מכתב תשובה של חוקר התפילה הנודע דניאל גולדשמידט לד"ר מ. י. פרמסלא, תושב שכונת בית הכרם הירושלמית. המכתב נמצא מודבק להגדה של פסח שהוציא גולדשמידט בשנת תש"ז 1947,[1] ההגדה, שהייתה ברשותו של פרמסלא נמסרה בידי בתו, תרצה,[2] חברת קיבוץ חצרים, לגדעון אלעד,[3] אף הוא איש חצרים ואספן הגדות. הבת אף הוסיפה הקדשה בה ציינה את אספנותו של אלעד. כאשר נתרם האוסף, הכולל כשבע מאות הגדות, לספרייתנו, הגיעה אלינו גם הגדה זו. כשאר ההגדות המרכיבות את האוסף (ביניהן הגדות לא מסורתיות ייחודיות רבות) שמורה גם הגדה זו בחדר המיועד לספרים מיוחדים (זהו העותק השלישי בספריה. במצאי לעותק זה נוספה הערה: מצורף מכתב בכתב ידו של גולדשמידט אודות ההגדה.

 את מכתבו של ד"ר פרמסלא לא ראיתי, אולם ניתן לעמוד על תוכן שאלותיו מתוך תשובותיו של גולדשמידט אליו.

בראש המכתב, הנושא את התאריך אור לכ"ה ניסן תש"ז [הלילה שבין ה-14 וה-15 באפריל 1947] מביע גולדשמידט את קורת רוחו מעצם ההתעניינות בפרסום ומציין שעקב לחץ הזמן ודרישות המו"ל לא יצא הספר כפי שרצה שיצא. הוא מעיר כי לצורך הכנת מהדורה ביקורתית ממש של ההגדה יש צורך לעיין בכתשע מאות כתבי יד, דבר שהוא למעלה מיכולתו.

 

 דף ראשון ממכתבו של גולדשמידט לד"ר פרמסלא. בתוך: הגדה של פסח / גולדשמידט, 1947. מאוסף ספריית ארן

בהמשך הוא מתייחס להערותיו של פרמסלא. הערה אחת נגעה, כפי שעולה מהתשובה עליה, למנהג אכילת פטרוזיליה כ"כרפס" בליל הסדר. אגב כך מתאר גולדשמידט את מקומה ואת תפקידה של הפטרוזיליה במטבח היהודי באירופה, דבר שיש לו גם השלכות הלכתיות, הנוגעות, בין השאר, לאפשרות להשתמש בה ככרפס.[4]

  

 דף שני ממכתבו של גולדשמידט לד"ר פרמסלא. מאוסף ספריית ארן

 הפסקאות הבאות נוגעות לענייני נוסח ופרשנות. גולדשמידט מבהיר את כוונתו בעניינים שונים עליהם נשאל ותולה חלק מאי ההבנות בטעויות שנפלו בהדפסה עקב המהירות שבה נעשתה.

הקטע האחרון במכתב נוגע להשערה, שכנראה צוינה במכתבו של פרמסלא, לפיה דברי רבן גמליאל "כל שלא אמר שלשה דברים אלה בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח מצה ומרור" נאמרו כנגד הנוצרים. גולדשמידט כותב כי שמע השערה זו, אולם דוחה אותה מכל וכל. בשולי העמוד ישנה הערה, כנראה של פרמסלא, שבמהדורה מאוחרת יותר, זו של תש"כ 1960, חזר בו גולדשמידט וראה בהשערה זו השערה סבירה.[5]  מעניין שפרמסלא זכר את תוכן המכתב ואף טרח להעיר על כך בשוליו, למרות שמאז כתיבתו ועד הופעתה של מהדורת תש"כ עברו י"ג שנים.

סיום מכתבו של גולדשמידט לד"ר פרמסלא. מאוסף ספריית ארן

הפריט השני הוא רשימה מודפסת בסטנסיל של ירוחם פישל מרחביה, יליד ביאלסטוק שבפולין שנפטר בירושלים בשנת תשכ"ה 1965.[6]  הוגה, סופר ואיש התנועה הרוויזיוניסטית. לפי הכתוב בה נכתבה הרשימה בערב סוכות תרצ"ד [4.10.1933], כלומר כמה ימים אחרי יום הכיפורים. עניינה של הרשימה הוא  "עשרת הרוגי מלכות" והיא נכתבה, ככל הנראה, על רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והתגברות האנטישמיות בפולין. הרשימה דומה בצורתה לרשימות אחרות השמורות בארכיונו של מרחביה בבית הספרים הלאומי בירושלים,[7]  אולם לא מצאתי עותק שלה שם.

 

 "עשרת הרוגי מלכות" – רשימה מודפסת בסטנסיל של ירוחם פישל מרחביה בתוך: למחזור ליום כיפור, רעדעלהיים תרל"ב 1872. אוסף ספריית ארן

רשימה מצורפת למחזור ליום כיפור, רעדעלהיים תרל"ב 1872, והיא מחוברת למחזור בין דף קלו לדף קלז, בצמוד לסליחה הידועה "אלה אזכרה" המתחילה שם בדף קלז, והמתארת, כידוע, את סיפורם של עשרת הרוגי מלכות.

 

 דף שני ואחרון של "עשרת הרוגי מלכות". אוסף ספריית ארן

 הפריט השלישי הוא ספר השירים של ר' דונש בן לבראט , שיצא בידי חוקר הספרות פרופ' נחמיה אלוני בשנת תש"ז 1947.[8] בתוך אוסף הספרים של אלוני שנתרם לאוניברסיטת בן גוריון נמצא גם  עותק  הספר שהיה ברשותו. לעותק זה נוספו, בשני צדיו, דפים, עליהם רשם אלוני, פעמים על שני העמודים ופעמים רק על אחד מהם, הערות בכתב ידו. מלבד זאת ישנן בתוך הספר, על שולי הדפים, הערות רבות נוספות.

 הערות השוליים של נחמיה אלוני לספרו של דונש בן לבראט.
מוסד הרב קוק, ירושלים, ת"ז 1947. מאוסף ספריית ארן. 

מן השינויים בכתב נראה כי אלוני הוסיף לשקוד על ביאור השירים במשך שנים רבות, גם לאחר שהוציאם לאור ואפשר שהיה בדעתו להוציא מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת. עותק זה, על ההערות, ההפניות והתיקונים שישנם בו, מהווה אוצר בלום עבור העוסקים ביצירתו של ר' דונש והוא עשוי להיות לעזר רב לחוקר שירצה להוציא מהדורה חדשה של דונש בן לבראט.

דומה, כי פריטים אלה וכיוצא בהם מעניקים לספריה ממד נוסף. שימוש באמצעים המתקדמים והמגוונים הקיימים כיום מאפשר את הנגשתם  למעגלים מתרחבים והולכים של משתמשים ובכך לעשות את הספרייה, כמוסד לשימור ידע ולהפצתו, לרלוונטית ולאטרקטיבית יותר ויותר.

[1] סדר הגדה של פסח, מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, הוצאת שוקן ,ירושלים תש"ז 1947

[4] דיונים בשאלות אלה ישנם בדברי הפוסקים, ראה למשל: שלמה זלמן גרוסמן, סידור פסח כהלכתו, אלעד, תשס"ב 2002, חלק שני עמ' קיז ושם הערה 7.

[5] ראה: דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח, מוסד ביאליק, ירושלים תש"ך 1960 עמ' 52

[7] (ר)  1537 V. תודתי נתונה לגב' עפרה ליברמן ולמר אריאל ויטרבו, שניהם מבית הספרים הלאומי, שסייעו לי באיתור התיק.

[8] דונש בן לבראט, שירים, יוצאים לאור בצירוף מבוא והערות על ידי נחמיה אלוני, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז 1947.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s