ב. גבולות המחקר וגבולות המדף: גרשם שלום כחוקר וכספרן*

ד"ר צבי לשם, ראש צוות אוסף שלום

הספרייה הלאומית

הקדמה

קודם כל, ברצוני להודות לחיים (לוי) על ההזמנה. גרשם שלום (1897-1982) נודע בעיקר כחוקר הגדול של המיסטיקה היהודית וכאיש התרבות הישראלית. אפשר לטעון שהוא החוקר הידוע בעולם בתחום של מדעי היהדות, גם בקרב אנשים רבים שאינם עוסקים בתחום זה. מצד שני, פעילותו הביבליוגרפית והספרנית, על אף חשיבותה הרבה, כמעט ואינה ידוע לרבים, קל וחומר הקשר ההדוק בין פעילות זו ובין מחקריו. ננסה לעמוד בקיצור על כמה היבטים של פעילות זו.

רקע ביוגראפי ומחקרי

שלום נולד בברלין בשנת 1897, הילד הרביעי למשפחה יהודית בורגנית, מתבוללת במוצהר. כנער הוא פנה עורף לניסיון של משפחתו ועוד יהודים רבים בגרמניה להתבולל לתוך התרבות הגרמנית. לדעתו ניסיון זה התבסס על אשליה מסוכנת ונועד מראש לכישלון. לעומתם, שלום פנה לזהות יהודית, ללימודי היהדות ולפעילות ציונית (שבעקבותיה סולק מביתו). הוא החל לקרוא היסטוריה וספרים על היהדות ועל עם ישראל, ובמקביל ללמוד תורה עם כמה רבנים אורתודוקסיים. הוא הכשיר את עצמו לעליה על ידי לימוד מתמטיקה, בתקווה שבארץ ישראל יוכל להתפרנס מהוראת מקצוע זה. מאוחר יותר הוא החליט שתורת הסוד והמיסטיקה מהווה את היסוד החי של עם ישראל והחל לחקור אותה גם בלימודיו האקדמיים. את הדוקטוראט שלו כתב על ספר קבלי קדום, ספר הבהיר, ואת העבודה פרסם כספר, Das Buch Bahir(1923), הראשון מיני רבים.

בשנת 1923, כששלום עלה ארצה, הוא דחה הצעה ללמד מתמטיקה, ובמקום זאת הסכים להצעה הרבה פחות רווחית, של פרופ' שמואל הוגו ברגמן, לעבוד כספרן האחראי על תחום היהדות בבית הספרים הלאומי. ב-1925 החל גם ללמד קבלה באוניברסיטה העברית, כשבמקביל הוא ממשיך לעבוד בספריה עד 1927. כפי שנראה בהמשך, מעורבותו בענייני הספרייה בעצם המשיכה לכל אורך חייו.

במהלך הקריירה הארוכה שלו כחוקר, פרסם שלום כ-40 ספרים וכ-700 מאמרים. הוא גם היה מעורב בנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי בישראל, ובנוסף לפולמוסים מחקריים מפורסמים שהיו לו (למשל עם מרטין בובר וישעיהו תשבי אודות החסידות, ועם הרב ראובן מרגליות בנושאי קדמות ספר הזהר ומהמחלוקת בין הרב יעקב עמדין והרב יונתן אייבישוץ) הוא התפלמס גם על נושאים אחרים, כגון הפולמוס עם ידידתו חנה ארנדט בנושא ספרה המפורסם אייכמן בירושלים (1963).

בין הספרים המוכרים של שלום ניתן למנות אתMajor Trends in Jewish Mysticism (1941), שבתי צבי (1956), הערכים על נושאים קבליים ב Encyclopedia Judaica (1972), שלאחר מכן יצאו לאור ככרך נפרד בשם Kabbalah (1974), דברים בגו (אוסף מסות, 1976), והאוטוביוגרפיה שלו, מברלין לירושלים ((1977.

פעילות ביבליוגראפית וספרנית

כבר בגיל צעיר החל שלום לאסוף ספרים בצורה שיטתית, מתוך הבנה שהמחקר ההיסטורי-פילולוגי חייב להתבסס בראש ובראשונה על אוסף שלם של כל התעודות הרלבנטיות, הן מקורות ראשוניים והן מחקרים. עוד קודם לעלייתו ארצה החליט שלאחר מותו יוריש את ספרייתו לבית הספרים הלאומי כחלק מתרומתו לתחיית התרבות היהודית בארץ ישראל, וכן פעל בקרב ידידיו אספני הספרים לעשות כמותו. אמנם אפשר להעיר שלזוג שלום לא נולדו ילדים ולכן לא היה לו למי להוריש את ספרייתו, אך החלטה זו התקבלה כשהוא עדיין היה רווק, ואין סיבה לחשוב שכבר אז ידע שיעזוב את העולם ללא צאצאים. כששלום עלה ארצה הוא לקח עימו כ-2000 ספרים, כולל כ-600 הקשורים לקבלה. הוא שאף לשלמות האוסף שלו והמשיך לרכוש ספרים במטרה לקבץ את כל הכותרים השייכים לנושא המיסטיקה היהודית (לפי הגדרות שהוא עצמו קבע והגדיר כמייסדו של הנושא כנושא אקדמי). ב-1937 שלום פרסם את קונטרס עלו לשלום (את הרעיון לשם הספר קיבל מידידו הטוב ש.י. עגנון) בו ציין כ-110 ספרים שלדעתו עדיין היו חסרים לו. מאוחר יותר הוא הודה שזו הייתה טעות גדולה, מכיוון שמיד עם פרסום הקונטרס זינקו מחירי הספרים. ובכל זאת שלום לא נרתע והמשיך במשימה. כעבור כשלושים שנה אמר שחסרו לו רק ששה ספרים מהרשימה ההיא. בדירתו הקטנה, העמוסה ספרים מהרצפה ועד התקרה, תמיד הקפיד להותיר מדף אחד ריק. לכך שני הסברים: לפי הראשון המדף היה "זכר לחורבן", ולפי השני תירוץ לאשתו פניה. כשהיא התלוננה שאין מקום בבית אפילו לספר אחד נוסף, בעלה היה מזכיר לה שזה בכלל לא נכון – הרי יש מדף אחד שעדיין ריק לגמרי. משלב מסוים הספרייה הלאומית החלה לסייע לשלום לרכוש ספרים מסוימים, מתוך הבנה שבסופו של דבר כל הספרים יעברו אליה.

בשנת 1927 פרסם שלום שיטה למיון ספרים במדעי היהדות ("שיטת שלום") שהתבססה של שיטת המיון של דיואי. הוא הרחיב את המספר 296 שדיואי נתן ליהדות בתוך תחום ה-"דת", וחילק אותו לנושאים רבים, כולל תנ"ך, תיאולוגיה, אנטישמיות, תפילה, מוסר ודרשות, הלכה, כתות, פולקלור, תלמוד ומדרשים, בלשנות, ספרות עברית, דברי ימי ישראל, ארץ ישראל, ועוד, עם חלוקה נוספת לתתי-נושאים רבים. שיטה זו, שיצאה בספרון בכמה מהדורות, התקבלה בספריה הלאומית ובספריות אקדמיות יהודיות נוספות בעולם, ונמצאת בשימוש עד היום (אמנם במידה פחותה בעקבות המעבר משיטת דיואי לשיטת Library of Congress).

באותה השנה פרסם שלום גם את Bibliographia Cabbalistica, רשימה מוערת של ספרים קבליים ומחקרים העוסקים בהם. ב-1929 הוא פרסם ביבליוגראפיה מוערת של כתבי חסידות ברסלב, לביבליוגראפיה של ספרות חסידי ברסלב, וב-1930 קטלוג של כתבי יד הקבלים שבספריה הלאומית .

שלום היה מעורב גם מפעלים ביבליוגראפיים נוספים של הספרייה, וביניהם הוצאת כתב העת קרית ספר, שבו כתב ערכים ומאמרים כמעט בכל כרך; הקמת מפעל הביבליוגרפיה העברית; וייסוד המכון לתצלומי כתבי יד. ראוי לציין שלמרות ששלום לא אסף כתבי יד לספרייתו הפרטית, הוא כן עסק רבות בזיהוי ופרסום של כתבי יד וצילם רבים מהם לשימושו המחקרי.

הקשר בין ספרייתו ובין מחקריו

כפי שראינו, שלום ניסה לקבץ יחד את כל המקורות הקשורים למחקר שלו, על-פי הגבולות אותם הגדיר כתחום המחקר של המיסטיקה היהודית. כפי שהוא שאף לשלמות האוסף בתוך גבולותיו, כך גם הקפיד שלא לחרוג מהם, ובסוף כל שנה היה נוהג להעניק לתלמידיו במתנה ספרים אותם החליט שלא לכלול בספרייתו. חשוב לציין שמחקריו המוקדמים עוסקים בעיקר בנושאים ביבליוגראפיים. הוא עסק רבות בזיהוי ספרים וכתבי יד, בקביעת נושאיהם, מחבריהם, תקופתם והמקום בו חוברו. כל זה היה מעין הכנה חיונית להמשך – חקירת תוכנם. בביתו הוא סידר את ספריו לפי סדר כרונולוגי ועל פי הנושאים העיקריים של מחקריו. הספרייה כיסתה את כלל הנושאים הקשורים למיסטיקה היהודית, תורת הסוד והקבלה, תנועות משיחיות, החסידות ונושאים אחרים הנושקים להם. החטיבה גדולה ביותר בספריה היא חטיבת החסידות הכוללת אוספים גדולים מאוד של ספרי חב"ד וברסלב (שגם זכו למספרים מיוחדים בשיטת המיון שלו). הסדר הזה נשמר לאחר פטירתו, כאשר האוסף הועבר לספרייה הלאומית.

שלום נהג לרשום הערות רבות בתוך ספריו, בכריכה ובשולי הדפים. רבות מהערותיו הנן ביבליוגראפיות – על זהות המחבר, חיבורים נוספים שלו, מקום ושנת הדפוס וכדומה. את מקצת הספרים, כמו ספר הזהר שלו, הוא כרך מחדש עם דף חלק ליד כל עמוד של טקסט, על מנת לאפשר לו יותר מקום לכתיבת הערות (מהדורה מצולמת של ספר הזהרעם הערותיו הרבים יצאה לאור בשנת 1992). הוא כתב גם כרטיסים רבים אודות נושאים מרכזיים. כרטיסיות אלה עדיין נשמרות באוסף שלום, וחלקן אף פורסמו ע"י הספרייה.

ספרייתו של גרשם שלום ומחקריו מהווים שני צדדים של אותו המטבע, אך על פי תלמידו, פרופ' יוסף דן, הרושם הכללי ששלום כתב מחקרים מפורטים על כל הספרים אותם אסף בספרייתו הינו מוטעה מיסודו. נושאים רבים עליהם שלום אסף חומר רב (כולל המהר"ל, הרמח"ל, השל"ה, ואפילו כתבי חסידות ברסלב שעליה פרסם ביבליוגראפיה שלמה) לא זכו למחקר רציני מסיבה אחת פשוטה – הוא לא הספיק. לכן דן רואה בספרייתו (שהגיעה לכ-25,000 פריטים עוד בחייו) צוואה לדורות הבאים של חוקרי הקבלה: כל החומר נמצא במקום אחד מרוכז, כך שאפשר להשוואות בין הספרים ובין המחקרים ולחקור את הנושאים ששלום עצמו לא הספיק לעסוק בהם.

ספריית גרשם שלום כיום

בשנת תשנ"ט הספרייה הוציאה לאור קטלוג שלם של האוסף בעריכת פרופ' יוסף דן וד"ר אסתר ליבס (אז מנהלת האוסף). כיום הספרייה ממשיכה לרכוש ספרים, מחקרים ומאמרים בתחומי הליבה שלה, ומונה כ-40,000 פריטים, כולל אלפי ספרים נדירים. גם ספרים מאוספי תלמידיו פרופ' ישעיהו תשבי ופרופ' רבקה ש"ץ-אופנהיימר נוספו לספרייה. בספרייה קיימים גם ספרים רבים בתחומים כמו תולדות ישראל, פילוסופיה יהודית וכללית, מדרש, דתות, מיסטיקה כללית, מאגיה, וספרות גרמנית. תחום חדש שבו נכתבים מאמרים הוא המיסטיקה היהודית העכשווית והשפעתה על החברה הישראלית.

*מאמר זה מבוסס על הרצאה בפני איגוד ספרני היהדות, ירושלים, תשרי תשע"ב (אוקטובר 2011)

המקורות העיקריים עליהם המאמר מבוסס:

בית-אריה מלאכי, "יחסו של גרשם שלום לספר ולספרייה", גרשם שלום – על האיש ופועלו: דברים שנאמרו ביום השלושים להסתקלותו, ירושלים תשמ"ג, עמ' 63-70.

גריס זאב, אוסף הספרים הנדירים בספריית גרשם שלום (הרצאה בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, באר שבע תשע"א, בSafranim's Blog, כאן.

דן יוסף, "מבוא כללי", ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית: קטלוג, ירושלים תשנ"ט, עמ' יג-כז.

שלום גרשם, מברלין לירושלים: זכרונות נעורים, תל אביב 1982.

שלום גרשם, סדר המקצועות במדעי היהדות (מהדורה שניה), ירושלים תש"י.

ספריית גרשם שלום, ערך בויקיפדיה, כאן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s