ג. ספר יהודי נדיר מהו? קריאה להידוק שיתוף הפעולה הבין-מוסדי בין הספריות הציבוריות הגדולות בארץ בכל הקשור לאיתור ספרים נדירים שברשותן

(דברים בפורום ספרני אוספי הספרים הנדירים בספריות ישראל, הספרייה הלאומית, כ"ה בסיוון תשס"ט, 19.5.2009)

נתן שיפריס. ירושלים

א. הבעייתיות באיתור ספרים נדירים בספריות הציבוריות בארץ

בארץ קיימים שורה של מוסדות ציבור שבהם מצויים חומרי דפוס נדירים בשיעור ניכר, בעיקר ספרים, במיוחד בתחומי היהדות, עם ישראל, ארץ ישראל והשפות היהודיות. אחריות לאומית כבדה מוטלת על כתפיהם של מוסדות אלו לשמור מכל משמר על אותם מכמני תרבות, ספרים בכלל, והנדירים שבהם בפרט, חומרים המקפלים בין דפיהם חלקים נכבדים מעברו של העם היהודי, 'עם הספר', ולשומרם עבור הדורות הבאים. ואכן קיימת במוסדות אלו מודעות רבה לקיומם של חומרי דפוס נדירים ברשותם, ולַצורך בנקיטת צעדים מיוחדים להגנתם. מודעות זו לרוב אף מיתרגמת למעשים, אלא שמסיבות שונות, לרוב בשל מגבלות מקום או כוח אדם, אין אלו מספיקים למיצוי הטיפול בכלל הספרים הנדירים שברשותם.

כידוע, הטיפול הראוי בספרים נדירים במסגרת מוסד ציבורי מצריך מספר פעולות הקשורות בשמירה הפיזית שלהם, אולם למכלול פעולות אלה קודם התנאי הראשוני, הלא הוא עצם ההגדרה מהם הספרים הראויים לתואר 'נדירים', ואיתורם בהתאם לה. במסמך זה אבקש להצטמצם לעיסוק בתחום זה בלבד משרשרת הצעדים של הטיפול בנדירים, שבו מהיכרותי עם אוספיהן של ספריות חשובות שונות בארץ מבחין אני בשתי בעיות יסודיות, הכרוכות האחת בשנייה. הבעיה הראשונה מתייחסת לאיתור ספרים נדירים ברמת המוסד הבודד, המתבצע על פי רוב מבלי מסמך ברור ונוהל מוגדר, מתוך שיקולי דעת משתנים של ספרן זה או אחר. הבעיה השניה באיתור 'נדירים' קיימת ברמה הכלל-ארצית. על אף קיומם של מאגרי מידע משותפים לרוב ספריות החשובות בארץ, ובראשם 'המאגר המאוחד' וה'קטלוג המאוחד לכתבי עת', ולמרות קיומם של שיתופי פעולה ביניהן בנושאים שונים, לא מתקיימת שום עבודת מטה משותפת לכלל המוסדות הללו, לא ברמה הכללית, בניסוח הגדרה מאוחדת לנדירותם של ספרים בתחומי היודאיקה, אף לא ברמה הפרטית, של חילופי מידע בין ספרנים בדבר נדירותם של חומרים ספציפיים. במצב שכזה, בו כל מוסד קובע לעצמו, אם בכלל, מהי הגדרתו שלו לספר נדיר, ומה נגזר ממנה, נתקלים לעתים קרובות מידי במציאות העגומה, לפיה ספר מסוים מוגדר במוסד אחד כנדיר, ובאחר כניתן להשאלה.

הרי כי כן, עצם המציאות הקיימת כיום, שלפיה כל ספריה מתמודדת עם איתור נדירים מתוך אוספיה, ברמה כזו או אחרת של הצלחה או חוסר הצלחה, ללא כל תיאום עם מוסדות מקבילים, פוגעת באופן משמעותי ביכולותיהן של הספריות לאתר את הנדירים שבהן ולהעניק להן את ההגנה הראויה. מבחינה זאת יש לברך על קיומו של פורום ספרני הנדירים, שהוקם לפני כשנה ומחצה, ובו חברים ספרני הנדירים של ספריות מהמרכזיות בארץ. יש לקוות כי פורום זה יפתח שורותיו לספרנים של מוסדות נוספים שבהם אוספי נדירים משמעותיים, ושבמסגרתו תתנהל אותה עבודת מטה חיונית כל כך, שתוביל לבסוף ליצירת הגדרה כזאת, ולייחל לכך שהגדרה זו תיהפך לנחלת כלל הספריות הציבוריות בארץ, ותשמש נר לרגלן בבואן לטפל בספריהן הנדירים.

ב. הרהורים בשאלה מהו ספר יהודי נדיר

בהקשר לאותה עבודת מטה למציאת הגדרה משותפת לספרים נדירים, אבקש לשתף את חברי הפורום בהרהורים באשר להגדרה מהו ספר נדיר, תוך מתן דגש לספר היהודי. מובן כי הגדרה כזאת, מטבע הדברים, חמקמקה למדי, ובהיותה שייכת לתחום מדעי הרוח ולא למדעים המדויקים לא נוכל לתחום אותה בנתונים מספריים, כדוגמת: 'כל ספר שנדפס לפני שנת X הוא ספר נדיר', או 'כל ספר שנמכר במכירה פומבית ב- Y שקלים ומעלה הוא ספר נדיר'. יש לחשוב על הגדרה בעלת מספר מרכיבים, שתהא בה הדינמיות המתאימה להכיל בתוכה מגוון רחב של ספרים ייחודיים ובלתי מצויים.

חלק ממרכיבים אלו הם כבר מהמוסכמות הידועות, לפיהן בקביעת נדירותו של ספר יש לשקלל את גילו, תוכנו וחשיבותו ההיסטורית והתרבותית, מהדורתו, מקום הדפסתו (ארץ, יישוב, בית דפוס), תבניתו, פולמוס שהיה כרוך בהופעתו, היותו חלק ממהדורה מצומצמת/ ממוספרת/ ביבליופילית, פורמט הספר, תוספות חזותיות לטקסט (מפות, תרשימים, איורים ותצלומים), ועוד. בהקשר הספציפי היהודי יש שורה של תחומים שבהם ספרים נחשבים כמעט אוטומטית לנדירים, כגון ספרי חסידות מוקדמים, דפוסים מה'מזרח', ספרי לדינו, ספרות מחתרתית ועוד.

לנוכח כל התכונות והסגולות בהן התברכו הספרים הנדירים ה'קלסיים', אבקש במסגרת דברים אלו למקד את תשומת הלב בספרים שלכאורה אינם עונים על אף אחד מהקריטריונים המקובלים הנ"ל להגדרת ספרים נדירים, בעמים ובישראל, כאלה שהודפסו ברובם בכמאתיים השנים האחרונות, ובמיוחד בכמאה השנים האחרונות, לרוב ללא כל הוד קדומים, ללא תואר והדר של הדפסה ביבליופילית, ללא ניחוחות אקזוטיים של 'דפוסי בומביי', 'דפוסי ארם צובא' וכדומה, אף ללא חוויה אסתטית של איורים או תצלומים. ולמרות כל זאת נכון וראוי להגדירם כנדירים, ולפחות (עוד מבלי לעסוק בתוכנם ובמידת חשיבותם) מכיוון שהללו שכיחים הרבה פחות מאשר חלק ניכר מהספרים שהוכרו כבר כנדירים. בשונה מהספרים הנדירים ה'קלסיים', שלרוב כבר שמורים כנדירים, הרי שהספרים שאליהם מבקש אני להפנות את תשומת הלב הם כאלה שאף כי מתוכם פה ושם הוכנסו כבר פריטים לשמירה בספריות כנדירים, הרי שאלו בבחינת היוצא מן הכלל, המעיד על הכלל, לפיו רובם עדיין לא זכו להתייחסות כאל נדירים.

הספרים שאליהם כוונתי ראויים להגדרה כנדירים כתוצאה מגורלו הטרגי של העם היהודי במחצית הראשונה למאה ה- 20. כידוע, במחקרים על ספרים יהודיים נדירים קיימת התייחסות לפרעות שניחתו על עם ישראל, כגון פרעות ת"ח-ת"ט (1648 – 1649), כסיבה לנדירותם של ספרים שנדפסו באזורי הפרעות ערב התגעשותן. עקרון זה ראוי ונכון להחיל גם על הרדיפות העיקריות כנגד היהודים בראשית המאה ה- 20, תחילה גירושים ושחיטות במזרח אירופה במלחמת העולם הראשונה ובשנים שלאחריה, בהמשך – שנות הדיכוי הסובייטי של התרבות היהודית בברית המועצות, והשיא – עידן הנאציזם ומלחמתו בעם היהודי, שנות מלחמת העולם השניה והשואה.

על מנת להמחיש את שהתרחש בכמה עשרות השנים ההן בתולדות המרטירולוגיה היהודית, בהקשר לספר היהודי, ניתן לומר כי לו היינו משרטטים שתי מפות עולמיות, האחת – של המרחב הגיאוגרפי שבארצותיו ויישוביו הודפסו רובם המכריע של הספרים היהודיים מאז המצאת הדפוס ועד לראשית המאה ה- 20, ושבמרחב זה רובם הגדול אף נשמרו, בספריות כלליות ויהודיות, ציבוריות ופרטיות, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, והאחרת – של הארצות והאזורים שבהם סבל העם היהודי במחצית הראשונה של המאה כתוצאה מעלייתם של משטרים טוטליטריים מדיכוי חמור, גירוש והשמדה, ובפרט אלו שנכנסו לתחומי תוכניתו של הצורר הנאצי במלחמת העולם השניה, היינו מוצאים רמה גבוהה מאוד של מתאם בינן. באופן זה, ערב פרוץ המלחמה נמצא באירופה לא רק רובו של העם היהודי, אלא אף רוב רכושו הספרותי; ובשנות המלחמה לצד חיסול מרביתה המכרעת של יהדות אירופה נמחקו מהעולם גם מרבית ביטויי רוחה, ספריותיה וספריה.

רמת מתאם גבוהה בין השמדת היהודים לבין חיסול ספריהם התקיימה באירופה  לא רק ברמה הכללית אלא אף ברמה הארצית והאזורית. מבחינה זאת בנסיבות היסטוריות ידועות למדי, ולא כאן המקום לפרטן, עיקר הפגיעה בספר היהודי התרחשה ביהדות מזרח אירופה; זאת ועוד – באזור זה במקרים רבים מתקיים דווקא יחס הפוך בין גיל הספר לבין נדירותו, כשבמסגרת זאת ככל שהספרים מאוחרים יותר, כאלה שהופיעו בשלהי ימיה של יהדות אירופה שלפני ה"מבול", מסביבות חילוף המאות ה- 19 – 20 ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה, ובמיוחד בכשנות דור שבין שתי מלחמות העולם, נפגעו יותר מאשר ספרים שהופיעו בשנים, אף במאות השנים, שקודם לכך.

אומנם אין לטעון שכל ספר יהודי שהופיע באירופה בתקופה ההיא, ובפרט בין שתי המלחמות, ראוי להגדרה של 'נדיר', שהרי במרחב תרבות זה פעלו אז שורה של הוצאות ספרים יהודיות גדולות, בעיקר בבירות התרבות היהודית ומרכזי הדפוס היהודי של הזמן ההוא, ובמיוחד באודסה, ורשה, וילנה, וינה וברלין, שהדפיסו לא מעט ספרים בתפוצה רחבה, ולעתים אף בכמה מהדורות. חלק גדול מספרים אלו אף הוצאו מראש בכמויות נכבדות למטרת שיגור ליעדים שונים של הפזורה היהודית, לרוב לפי מסלולי ההגירה של יהודי מזרח אירופה ומרכזה למערב אירופה ובעיקר אל מעבר לים.

ברם, פרסומים רבים מהמרחב והתקופה ההם הוצעו במהדורות מצומצמות, מסיבות שונות, בהן בעיות תקציב ו/ או העובדה שמראש נועדו לצרכים מקומיים. מבין אלו שרדו במקרים רבים, אם בכלל, עותקים בודדים בלבד, או אף יחידאיים, ואלו עונים בהחלט על ההגדרה של ספרים נדירים. בין אלו חיבורים תורניים, ספרים בתחומים מדעיים שונים, ספרי הגות ומסאות, פרסומים מפלגתיים שונים, ספרות יפה, ספרות ילדים, ספרים בעברית וביידיש שהופיעו ביישובי הפריפריה, קבצים, כתבי עת וחוברות דקיקות, ממגוון תחומי החיים והעניין היהודיים בני הזמן.

(דוגמאות – ראו בנספח)

השאלה היא כמובן כיצד ניתן להצביע על אותם פריטים, מתוך השפע הרב של פרסומים שהופיעו בשנות הגאות של חיי התרבות היהודיים במזרח אירופה שבטרם החורבן, היותר בלתי שגרתיים ובלתי מצויים, שראוי להגדירם כנדירים. לצורך כך מצוי כיום בעזרנו מכשיר יעיל מאין כמוהו, הלא הוא 'המאגר המאוחד' הנ"ל, המאפשר בשאילתה קטנה את בירור המצאי של כל ספר במרבית הספריות הציבוריות הגדולות בארץ. בדיקות מדגמיות במאגר זה יכולות ללמדנו כי במקרים רבים ספרים יהודיים מאירופה של שלהי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20' מצויים במאגר זה בקושי בספרייה אחת או שתיים, ולרוב בעותק בודד בכל אחת, ועל אף זאת לא זכו להגדרה של נדירים.

לנוכח האמור לעיל, ראוי להכיר בעובדה שבעוד שספרים רבים בספריות הציבוריות הגדולות בארץ שהוגדרו כבר (ובצדק!) כנדירים, שפלח ניכר מהם בני מאות שנים, חלקם אף מהמאה ה- 16, מצויים לפחות בכמה ספריות, ובחמישה עותקים ומעלה, הרי שספרים יהודיים רבים מאירופה של סוף המאה ה- 19 – ראשית המאה ה- 20, ברובם בני מאה שנה ופחות מכך, ובפרט כאלו שנדפסו בין מלחמות העולם, נדירים לאין ערוך מהם. ובפרט, כפי שמוכרות ומקובלות בעולם הספר היהודי חטיבות שונות של ספרים נדירים, שמות מדפיסים ובתי דפוס בולטים, וערים חשובות שהיו לציוני דרך בעולם הדפוס היהודי, כך ראוי להכיר בשורה ארוכה של פרסומים יהודיים שנדפסו באירופה בתקופה האמורה, ובמיוחד בין שתי המלחמות, כחטיבה מובחנת של חומרי דפוס נדירים, אודים מוצלים, עדים אחרונים לעולם תרבותי חיוני ותוסס, שהיה ונכחד. שמירתם כנדירים היא מילוי חובה לא רק כלפי הנספים, אלא אף עבורנו ועבור  הדורות הבאים.

ג. המלצות

לפיכך, חיונית הקמתו של מרכז כובד להנחיה מקצועית בסוגיית הספרים הנדירים עבור כלל הספריות הציבוריות בארץ שבהן מצויים ספרים נדירים. תקוותי כי פורום הספרנים של הספרים הנדירים אכן יקבל על עצמו להוות מרכז כובד שכזה.

הנחייה מקצועית של כלל המוסדות הרלבנטיים בארץ ראוי שתכלול שלוש פעולות יסודיות:

א. ביצוע סקר בקרב כלל הספריות הציבוריות הגדולות בארץ בדבר אוספיהן, האם כוללים הללו ספרים נדירים, באיזה סדר גודל, מאילו סוגים ומכלולים, כיצד הם נשמרים וכדומה.

ב. ניסוחו של מסמך שיסייע בידיה של כל ספרייה במתן כלים, הן לאתר מתוך אוספיה את ספריה הנדירים, והן לטפל בהם כראוי. כמוצע לעיל, בכל ניסיון לקביעת הגדרה כללית ל'מהו ספר יהודי נדיר?', מן הראוי להעניק משקל כבד למצאי של כל כותר ב'מאגר המשותף', כעדות מהימנה מאין כמותה לרמת השכיחות שלו, ובמיוחד לתת עדיפות לפרסומים שגם נראים כמיוחדים ובלתי שגרתיים וגם בפועל מצויים במאגר בשלושה עותקים ומטה.

ג. הקמת מאגר מידע משותף לספרנים ולספרני נדירים מן המוסדות השונים, שיאפשר להם להחליף ידע, לעדכן את עמיתיהם בליקויים ובגילויים, הן ברמה הכללית, והן ברמה של הכותר הבודד.

בדיקה שיטתית של אוספי הספריות לפי שכיחות ספריהן ב'מאגר המשותף' תוביל כנראה להעברת פריטים לא מעטים, שבעבר לא נשמרו כנדירים, לשמירה כנדירים. במצב שכזה יידרש מצד הספריות מענה,  הן מהיבט הגדלת מקום האחסון של הספרים הנדירים, ואף מצד הסגל המטפל בכך, כמו גם מענה כלפי ציבור החוקרים והתלמידים, שחומרים חשובים במובן ידוע יודרו חלקית מפניהם. אך מחיר זה זעום בהשוואה למפעל ההצלה שיעשה בהקשר זה.

נתן שיפריס, ירושלים

נספח – דוגמאות לאביב אחרון של חיי תרבות יהודיים בקהילות פולין שבין שתי מלחמות העולם (חוברות מאוסף הספרייה לאומית):

אוסטרובצה

קובץ תלמודי פלפולי בית מאיר: בו יתועדו חידושים וביאורים מגאוני וחכמי זמננו, ומגאוני קדמאי, מאת תלמידי ישיבת בית מאיר, שנה א', חוברות א'-ב', פיוטרקוב-ורשה, 1931.

ביאליסטוק

במת הנוער הציוני: בטאון גליל ביאליסטוק, גליון א', ביאליסטוק, 1934.

בנדין

דאס באלפור ווארט: געווידמעט די 10-יעהריגע באלפור-דעקלאראציע, בנדין, 1928. – חוברת ביידיש ועברית לרגל עשור להצהרת בלפור

בריסק

א בוקעט דער לערערין: ווי אזוי ווי אזוי די קינדער פון טאג-היים האבן זיך געזעגנט מיט דער לערערן טאניע פייערשטיין, בריסק, 1934. – זר יצירות ספרות ביידיש של תלמידי גן לעיוורים בבריסק, לכבוד מורתם טניה פיירשטיין

דרוהוביץ'

קאטאלאג פון העברעאישע, יידישע, פוילישע און דייטשע ביכער, יידישע ביבליאטעק 'בית יהודה', דרוהוביץ', 1928. – קטלוג הספרים בעברית, יידיש, פולנית וגרמנית של ספריית 'בית יהודה' בדרוהוביץ'.

הורודנקה

נצנים לחדש איר התרצ"ז, מופיע ע"י תלמידי בית הספר העברי בהורודנקה תחת השגחתו של המורה יצחק אריה ברגר, הורודנקה, 1937.

וורשה

בגין מנחם, דער בית"ר און זיין ווארט צו די אידישע עלטערן, נציבות בית"ר בפולין, ורשה, 1934. – חוברת על תנועת בית"ר, פרי בכוריו של מנחם בגין.

קוברין

עתון היובל, 1920 – 1935 – מוקדש לקיום הט"ו של קן 'השומר הצעיר' בקוברין, קוברין, 1935.

2 תגובות על ג. ספר יהודי נדיר מהו? קריאה להידוק שיתוף הפעולה הבין-מוסדי בין הספריות הציבוריות הגדולות בארץ בכל הקשור לאיתור ספרים נדירים שברשותן

  1. פינגבאק: Safranim's Blog

  2. רוני הגיב:

    מה עם דיגיטציה של הספרים הנדירים ?
    האם מחכים לגניבות \ רטיבויות \ שריפות \ עש \ אבק \ ושאר פגעי הזמן ?
    או שפשוט כעת יוצרים את "שרידי הגניזה" למאה השנים הבאות ?…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s